הסטנד-אפיסט של הדיאטות: ד"ר יעקב איידלין
ד"ר יעקב איידלין הוא גורו תזונה שפועל בשיטת סטניסלבסקי. ברצינות: הוא צורח, הוא מגלם מתאבק סומו מופרע, הוא מדבר על שיהוקים ונפיחות ועל תשישותו של האדם הזולל. בסוף, אחרי שלומדים ממנו איך לעמוד מול המקרר בפה סגור ומורידים 30 קילו בחודשיים, כולם מפסיקים לצחוק
אם ד"ר יעקב איידלין היה עוסק בהחזרה בתשובה, סביר להניח שלא מעט תל-אביבים היו בוחרים להתקרב אל היהדות, אבל הוא בחר לעסוק בדיאטה. מן הקומה ה-24 במגדל עזריאלי, הוא מטיף למאות אנשים בשבוע להפסיק לאכול קרואסונים ובורקס ולהגיב באדישות כלפי שפע המעדנים הקורצים ממדפי המזללות. ד"ר איידלין, רופא עם התמחות בפסיכיאטריה, הוא רק אחד מעשרות כוהני הרזייה הפועלים ללא לאות בכל רחבי הארץ, אבל הוא, מה לעשות, הכי תיאטרלי, הכי אלגנטי והכי אניגמטי.
ד"ר איידלין עלה מרוסיה רק לפני כ-11 שנה. מאז כבר אמרו עליו שהוא שוטף מוחות וגורו של חסידים שוטים. איידלין, דיפלומטי בניסוחיו ותמיד ג'נטלמן, לא נכנס לוויכוח. תאמרו עליו שהוא חייזר? הוא אומר את זה על עצמו, אבל אנשים שהיו ילדים שמנים ומבוגרים שמנים, הורידו אצלו בלי לסבול ייסורי רעב 20-30 ק"ג תוך חודשיים, ומציפים אותו עד היום במכתבי תודה.
לא תקבלו אצלו יותר מדי תפריטי דיאטה, לא דיקור במחטים, גם לא המלצה תקיפה לשתות 12 כוסות מים ביום. שם המשחק במכון המהודר שלו הוא התמודדות מול הפיתוי לזלול ללא הכרה. הוא מגייס למטרה את שיטת סטניסלבסקי, זועק, מגלם דמויות גרוטסקיות של מתאבקי סומו, מדבר על שיהוקים ועל נפיחות ועל תשישותו של האדם שחיסל בורקס, פיתות, חומוס, גבינה צהובה וופלים בשני טעמים לקינוח, ושטף הכל בחצי ליטר קולה.
אנשים באולם מתפקעים מצחוק גם כשהוא חוזר על הבדיחה. הם לא קולטים שמדובר בעצם בטכניקה קוגנטיבית. חלקם אינם נראים זקוקים לדיאטה. הוא מכנה את כולם קולגות, ואת אלה שנפטרו מעודפי משקל לפי שיטתו, קולגים מצטיינים. הוא גם אומר מיד בהתחלה: אני קורא לכם קולגות כי אני בטוח שכולכם יודעים איך לרזות, וגם לייעץ לאחרים, ואני גם יודע שאתם סקפטים לגבי השיטה שלי ושבאתם הנה כצעד אחרון לפני קיצור קיבה. "אני גם מבטיח לכם", אומר ד"ר איידלין, הנוטה לדבר על עצמו בגוף שלישי, "כי את שיטתי אי-אפשר להבין בהיגיון או לכמת בכמה משפטים – רק לחוות. אל תשאלו שאלות, רק תרגישו את הג'אז שלי".
מופע הסטנד-אפ הגדול
ד"ר איידלין מתכונן להתחיל להפיץ בקרוב את שיטתו במספר סניפים בארץ ובחו"ל, ולכן הוא לא מגלה עליה הכל. "זו כבר לא בעייה קוסמטית", הוא אומר. "זו לא בעיית ירכיים, בטן ופולקעס. באים אלי למכון מתאבקי סומו כאלה, עם 30 קילו מיותרים, ושואלים: תגיד, כמה ספורט לעשות כדי להוריד את המשקל? ואני עונה: 'אתם כבר עושים ספורט, אתם תקועים 24 שעות ביממה וסוחבים משקולות שומן שאתם תקועים איתן. כל ספורטאי משאיר אחריו בחדר-הכושר את המשקולות אחרי שעתיים אימון, אתם הולכים איתן לישון. כמו תרמילאים".
ד"ר איידלין הוא סטנדאפיסט בנשמה. כשהוא מתאר איך אשה נאנסת על-ידי קרואסונים, פיתות, חומוס, בורקס ושוקולד, הקהל נשכב על הכיסאות. התורה שלו מועברת למאמינים במערך של עשר הרצאות שבועיות, הניתנות בשעות הערב. עם זאת, הוא משוכנע שאי-אפשר לתת לאדם הנחיות, בטח שלא לאורך זמן, כיוון שאדם מיישם רק את ההנחיות של עצמו. "עשו ככה שידכם תשמע בקול המוח כשהיא מתגנבת למקרר", הוא דורש. "בן-אדם, אחרי הכל, הוא לא עכוז ולא ירכיים. בן-אדם הוא שכל. אני רוצה מכם מודעות. אל תהיו תמימים. אף אחד לא יכוון אתכם, רק אתם את עצמכם. ומי שלא מודע לכך שרק הראש מכוון לו את החיים, ושאתם לא אוטו בלי נהג – מועד לכשלונות".
אל תספרו לו על בלוטת התריס. ד"ר איידלין
הוא עובר לבאס-בריטון דרמאטי ומתריע: "תפריטים? לא תקבלו! אין תפריטים ואין ניסים. למה כולם מחפשים דיאטות פלא? כי הם רוצים שמישהו יעבוד בשבילם, יכוון אותם. למעשה כל הדיאטות הן אותה גברת בשינוי אדרת. גם הדיקור, גם המלתעות, הטיפות, הכדורים. למה בכלל אני צריך לשקול אתכם? שמנים צריכים משקל? מה, הם אנורקסים ששוקלים 30 קילו וצריכים להוסיף למשקלם? הרי מי שמגיע אליי, בלי עין הרע, לא סובל מתשישות ומתת-משקל. מה אני צריך משקל כשאני רואה שהאיש הזה סוחב איתו 24 שעות ביממה מזוודות שלמות? הרי כאן כולם באובר-שובע. דוחפים לעצמם אוכל עד לחץ על דופן הקיבה, משחררים גרעפסים מכל כיוון בגוף. אז מה, צריך משקל מדוייק, מדבקה לבלימת רעב ואקופונקטורה, כדי להבין שאסור לאכול פיתות מתפקעות?"
ד"ר איידלין לא מוכן לשמוע על חילוף חומרים משובש או על איטיות העיכול של גיל המעבר. "מה כל הדיבורים האלה, על מטבוליזם שתוקע אתכם ממושכות בין הסופרמרקט לאסלה?", הוא שואג. "הרי לא חייזרים התנפלו עליכם ושינו לכם את מסלול המעיים. זו רק הישיבה מול הטלוויזיה עם בונבוניירה, ואל תספרו לי על בלוטת התריס".
הקסם השטני של הבורקס
ד"ר איידלין קלט את החבר'מן הישראלי במהירות לא מפתיעה. הוא יודע שאף אחד כאן לא מוכן להרגיש פראייר, ולכן, אם הוא משלם כל-כך הרבה למלון, הוא יזלול את כל מה שיש בארוחת הבוקר ויארוז קינוח לארוחת עשר. הוא מדבר אל הישראלי בטובות, עובר לטנור אמפאתי ואומר: "מילדות אנחנו נתקעים לתוך תלות נפשית ופיזית במזון, זאת הנחמה הקטנה שמספק החיק האימהי. כל התורה שלי מקופלת בכך שעליכם להיגמל מזה כבר. עליכם להיות מודעים לתלות הרגשית במזון, ולהחליט שמעתה אתם אוכלים נכון ובריא".
מה זה נכון ובריא לשיטתו? כמה שפחות קלוריות וכמה שיותר ערך תזונתי ותועלת לבריאות. כלומר, ירקות ופירות שמכילים תאית תזונתית, ויטמינים, מינרלים ואנטי-אוקסידנטים. שמן פשתן מומלץ בחום, וכמובן, דגים, דגים, דגים. "ברגע שתזהו את הסיבות לאכילת הנחמה הזו, תוכלו להתחבר להחלטה האומרת: 'אני יכול להצליח, וכל מכשול בדרך נועד כדי שאתגבר עליו. אני מוכן להתאמץ כדי להשיג שינוי במראה החיצוני ולשפר בריאות. לחוש אדישות כלפי אוכל ולשלוט בו, בלי להיות מוטרד מהקסמים השטניים של הבורקס'".
"בקורס שלי", הוא עובר לטון אקדמי, "לומדים לחוות חוסר תחושת רעב. זו מהפיכה, אני יודע. צריך כוח רצון. אני נותן לכם את ארגז הכלים. אני יודע שכולכם בשר ודם, ושאתם זוללים כי יש לכם קפריזות, מצבי-רוח, אכזבות, תחושת בדידות, אבל אני הרי לא מציע לכם ללעוס אבנים או לצום. אני רק מבקש מכם לתת הוראות נכונות למוח. ואני אומר לכם זאת כאיש מצליח, שכל ימיו הצליח לגבור על מכשולים".
ד"ר איידלין חולק עם קהלו את התובנה שתאווה לאוכל היא כמו תאווה לסקס, אינסטינקט בסיסי. אוכל בעיניו הוא אורגזמה שמספקת את הליבידו, אבל הרי גם בסקס מתאפקים – לא מזדווגים כל היום. לאדם שנכנס הביתה ומותקף משפע המזון כשהאינסטינקט הבסיסי שלו מתעורר, הוא מציע פיסת מידע מדעי: "לא משנה מה תכניס לפה, חוץ מאוויר ומים. בכל אוכל יש סוכר. אחרי חצי שעת אכילה עולה רמת הסוכר בדם. המשתנה כאן הוא כמות הסוכר שמכיל המזון שהכנסת לפיך.
"יש אוכל שגורם לעליית רמת הסוכר בדם עד לרמות של אס.או.אס, ויש אוכל שמזרים בגוף אינסולין ברמה מתונה. יותר מדי אינסולין בדם – והאיש חלוש, תשוש, זקוק לנישנוש כל הזמן. לאט לאט הוא מפתח מנגנון שלם של תלות פיזית. כמו נרקומן שזקוק לסם, כך הוא חייב לאכול ולנשנש. האכלניסט שלנו הופך שוקולדיסט, לחמיסט, וואפליסט – חייב לנשנש כדי לקבל סם ולמנוע קריז. אבל הוא הרי כבר בחור גדול וחכם, לכן אני מלמד אותו איך לשלוט ביד הנשלחת אל המקרר או אל קופסת העוגיות. שיטת ההנחייה שלי סטליניסטית. זו עובדה. אלי באים להצליח במאה אחוז, ומי שלא בטוח שהוא יהיה אצלי קולגה מצטיין, שלא יבוא".
15 אלף מרזים
ברור שיש לו כמה גימיקים. הוא אוהב לומר שאם חם למישהו באולם, הרי בעוד שלושה שבועות הוא יבקש להוריד את הקור במזגן, כי הוא הוא עומד להפוך לפנתר רזה דל-שומן. בניגוד לאחרים, הוא לא סבור שהרזייה צריכה להיות תהליך איטי. 15 אלף איש רזו אצלו בעשור האחרון, תוך חודש וחצי של הרצאות פרונטליות (הוא לא מתיר לשאול שאלות). חלקם יושבים בהרצאות המבוא כדי לקבל רענון וחיזוק, ומתנדבים לספר כיצד נפטרו במהירות ממשקל-יתר. כללית, קהל המאזינים של ד"ר איידלין נראה מהוגן, שואף ידע ולא צעיר מדי או תמים. תוך שישה שבועות הם יוצאים משם בתפקיד הדיאטנים הפרטיים והמומחים של עצמם. מחיר הקורס: 1,820 שקל (אחר-כך מותר לבוא להרצאות-חיזוק חינם).
"דיאטה לא עושים במכה"
ד"ר אריק ויסבורד, מומחה לרפואת אף אוזן גרון מהרצליה שהשתלם בארה"ב במדעי התזונה, מטפל מזה 20 שנה במרפאת ההרזיה שלו בהרצליה, במסלול אישי, בסובלים מהשמנת-יתר. ד"ר ויסבורד גורס כי למרות ששיטת איידלין מפעילה זרוע התנהגותית בתהליך ההרזיה ועושה שימוש רב בכישורים פסיכולוגיים, עדיין אין היא מתייחסת לגורמי ההשמנה האישיים השונים מאדם לאדם.
"אני מאמין שיש לטפל בבעלי עודף משקל רק באופן אישי ועל-פי פרופיל מיוחד של כל אחד באופן ממוקד", אומר ד"ר ויסבורד. "אמנם בתהליך הקבוצתי יש חמימות ותמיכה סוחפת, אבל למסלול האישי אין תחליף. חשובה מאוד גם הכימיה בין המטפל למטופל והקירבה האישית. להשמנה גורמים מולטי-פקטוריאליים ודרוש מטפל שיבין רפואה כדי לאתר בעיות הורמונליות, יתר לחץ-דם, סכרת ופעילות לא מאוזנת של הבלוטות. הדיאטה שאני מבכר לעולם אינה קלורית (כל אחד מפרק אחרת את המזון) וניתן לאכול בה סוגי מזון רבים ללא הגבלה. המעקב והביקורת, לאורך חודשים ושנים, משמשים מעקה בטיחות ששומר שאדם לא יסטה מהכביש. מנסיוני, ללא מסגרת – ההשמנה חוזרת, וללא פעילות גופנית התהליך לא יתקדם לשום מקום. חד-משמעית: דיאטה לא עושים במכה".
מחיר פגישה אצל ד"ר ויסבורד: 130 שקל.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
