בשבוע הבא: אירועי פסטיבל התנ"ך

אזור יואב-יהודה, המקום בו לחם דוד המלך בגוליית והחבל בו עבר שמשון בדרכו לדלילה, מתחבר לשורשיו. בתפריט: מסלולים נושאיים, מערות מסתור, מופעי זמר, ארוחות מקראיות והפניננג לילדים. הכינו את הסנדלים

סמדר שיר פורסם: 29.07.04, 08:51

שמש חסרת רחמים טיגנה אותי כשטיפסנו לפסגת תל עזקה, המשקיף אל עמק האלה. "כאן, מהתל הזה, ירד גוליית הגדול, מוקף בפלישתים", ניסר מאחורי קולו של המדריך. "ושם, מתל שוכה שממול, ירד דוד הקטן, והם נפגשו בעמק, באמצע...." פתאום חתך את השמיים עוף דורס גדול, ואני, כנראה בהשפעת השמש, דימיתי לראות את האבן שהעיף דוד, זו שהכניעה את הבריון.

"התנ"ך הוא לא רכושם הבלעדי של חובשי הכיפות, הוא לא רק ג'נין ושכם של נוער הגבעות - הוא של כולנו", אומר שלומי שקד, מנהל עמותת תיירות יואב-יהודה ומפיק פסטיבל התנ"ך שיתקיים, זו השנה השנייה, בשמונת הימים הראשונים של אוגוסט.

"האזור של שפלת יהודה, על פי הארכיאולוגים, היה מבחינת מספר הכפרים והתושבים גוש דן של פעם", מציין שקד. "היום אפשר לקרוא לו 'ארץ המערות', כי מאחורי כל עץ תאנה מסתתרת מערה עתיקה שעדיין לא נחפרה. כשמטיילים כאן, באזור זירת הקרב בין דוד לגוליית, במסלול שעבר שמשון הגיבור או לאורך תוואי המרדף של שאול אחרי דוד, התנ"ך קורם עור וגידים וגם לחילונים יש מה לומר בענין".

"המסלולים של הפסטיבל מתאימים לכל גיל ולכל השקפת עולם". אבל לא רק השאיפה להחיות את התנ"ך עומדת מאחורי הפרוייקט הזה, אלא גם, ואולי בעיקר, הרצון להביא את עם ישראל לאזור מרתק שאינו סובל מעודף תיירים.

בעקבות ארון הברית

כדי לטעום, ממש על קצה המזלג, מהתוכנית העשירה, יצאנו לדרך מצומת ראם-מסמיה. עוד לפני שעברנו לרכב 4 על 4 חלפנו על פני קיבוץ רבדים, שבו ייערך (ב-1 באוגוסט) יום עיון 'יגיע כפיך כי תאכל', המשלב ארוחה מקראית מלאה: 'פת בג המלך' (עוגה או לחם הנאפים על גחלים), 'נזיד עדשים', 'לביבות אמנון' (העשויות קישואים), 'סלט מצרים' (קישואים, כרישה, דגים, שום ובצל), 'בן בקר רך וטוב' (בו כובדו המלאכים שפקדו את אברהם), ולקינוח 'זמרת הארץ' (המורכבת משקדים, פיסטוקים, צימוקים ודבלים שעליהם יצוק דבש). תודו שתפריט כזה לא תמצאו במסעדות הכי מפוארות.

בכביש 383 נסענו אל יער חרובית, פארק מפותח מאוד בתחום ההנגשה לנכים, עם באר אנטילית, עצי זית ותאנה. משם המשכנו לתל צפית, עיר הולדתו של גוליית. תמוה שעדיין לא הוקם כאן פארק שעשועים בשם 'גוליית-לנד'. עצי זית בני 100 שנה מחזיקים כאן מעמד יותר מהנטיעות החדשות, וכמה חבל שהם לא יכולים לספר על מה שהתרחש מול ענפיהם או בצילם.

משלחת בת 120 מתנדבים מכל רחבי העולם חופרת בימים אלה בתל צפית. המבקרים יוכלו לראות תעלת מצור ששימשה, כך מעריכים, את חזאל מלך ארם במסע הכיבוש שלו למצרים, במאה ה-9 לפני הספירה. בליל של שפות מלווה את האתים והמעדרים. אורחים-לרגע לא יורשו להצטרף לחפירה בגלל שעל כל ארבע מרצפות אחראי דוקטור לארכיאולוגיה או לפחות דוקטורנט.

המשכנו אל פארק בריטניה, שבו יתקיים המסלול 'הם הולכים ושרים' - טיול לאור ירח מלא. משם טיפסנו ברגל אל תל עזקה כדי להשקיף על עמק האלה. בצידי הדרך, וגם בפיסגה, מוצבות קוביות אבן עם פסוקים מהתנ"ך על הקרב המפורסם, כמו "ויחזק דוד מן הפלשתי בקלע ובאבן".

בעלי רכב שטח יוכלו להצטרף למסלול ששמו 'בעקבות ארון הברית', מעמק האלה ליער חרובית, ואלה שלא התברכו בגלגלים יוכלו לנסוע באוטובוס, בין צרעה לאשתאול, בעקבות שמשון ואהבתו לדלילה הפלישתית.

עלינו על כביש 38 ודרומית לתחנת הדלק שברנו ימינה, לחוות צוק. בימי חול מתנוסס השלט 'הכניסה למבקרים אסורה', אבל בשבתות יש שם הילולה, גם בלי קשר לפסטיבל - ובצדק. שני אחים, יפתח ותומר צוק, עזבו לפני שבע שנים את כפר ורבורג ובאו לאזור המבודד הזה. הם התחילו כרועי עיזים, אחר כך החלו לייצר גבינות משובחות ובעבודת נמלים מאומצת הקימו מסעדה עם נוף פנורמי, גבינות איכות שמצדיקות את הקלוריות הגלומות בהן, סלטים מצוינים - וכל זה בא עם יין אדום מיקב שורק מטל-שחר. סייסטה מושלמת. ממש לפני שבועיים השניים סללו כביש עד לפתח המסעדה, אחרי שיותר מדי קליינטים עלו בדרך העפר, הגיעו לפיסגה ושאלו איפה יש מוסכניק בסביבה. כשמארגנים אצלם אירוע, אגב, יש גם תפריט של בשרים מעושנים (טל' 239117 - 055, 239118 - 055).

שרידי היין התערבלו לי בראש כשהגענו לחורבת מדרס (שמורת טבע חורש עדולם) ולכן שמחתי להיכנס למערכת מערות מסתור - אולמות וחדרים תת קרקעיים המקושרים באמצעות מחילות צרות, שיהודי השפלה חצבו כחלק מההתארגנות למרד בר כוכבא. חשוך כאן לגמרי, כך שחובה להצטייד בפנס, למרות שרשות הטבע והגנים הציבה לאורך הנתיב מחזירי אור שמסמנים את הדרך.

שרים עם התנ"ך

בגלל הצירוף הקטלני של יין ושרב, ביקשתי לסיים את הסיור המקדים בגן הלאומי בית גוברין. שם, כשסיירתי במערות הקבורה הצידוניות, התחשק לי לתפוס איזה כוך ולהתעורר בעוד מאה שנה. אבל מעלינו, באמפיתיאטרון הרומי (שהוא היחיד בארץ בצורת עיגול מלא) מסתיימות ההכנות, ושורות של כיסאות מוצבות בהמתנה ל-2,000 המטיילים שיגיעו למופעי הפתיחה 'שרים תנ"ך' (בהשתתפות שלמה גרוניך, דוד ד'אור, אתי אנקרי ועוד), 'עוד לא אהבתי די' (שייקה לוי, החברים של בני ושרהל'ה שרון שרים לזכרה של נעמי שמר) ו'אופרת ליל קיץ'.

ועדיין לא אמרנו אף מילה על ילדים. במוזיאון השפלה שבכפר מנחם תוצג תערוכה בינלאומית, 'ילדי העולם מציירים תנ"ך', בגן הלאומי עין חמד ייערך המופע 'תנ"ך לילדים בשידור חי', בפינת שורשים שבקיבוץ גזר יהיה הפנינג תנ"כי ובמערות בית גוברין הורים וילדים יוכלו לדרוך ענבים ליין. לחיים!