לך לך למדבר

• משך המסלול: בין חצי יום ליום שלם
• ציוד: כובע, מים
• דרגת קושי: בינוני

"למדבר, ארץ לא מים - הו, את אדמתי שבנו אלייך" ('למדבר'. חיים חפר/אלכסנדר (סשה) ארגוב)

אי-אפשר שלא לחוש באותה "צביטה קטנה בלב" נוכח הנופים המרהיבים של המדבר. לרוב מופנה מבטנו אל העצמים הגדולים - המצוק, המפל, העץ וחיית השדה הממהרת לחמוק מאיתנו. אך בהתבוננות מעמיקה יותר נתוודע אל אלפי הסימנים החרותים על אבנים וסלעים ורומזים על התרחשות אנושית בת אלפי שנים, ובעיקר מסתירים הם סוד. אכן, מפתיע לגלות שגם נוף בראשיתי ובתולי צופן בחובו סיפור של אנשים.

מגוון הכתובות רחב - מציורים מפורטים המתארים את בעלי החיים שחיו באזור ועד כתובות המפארות מלכים ואלים. יש כתובות המציינות בעלות על מקום, כמו בור או באר, ציורים המתארים אירועי ציד ומקומות קדושים, ואפילו כתובות המעידות על אירועים היסטוריים.

בטיול המוצע נטעם מעט מאותה תחושה של מפגש בלתי אמצעי עם אלה שחלפו על פני המדבר במהלך הדורות. האדם כידוע הוא בן חלוף אך רוחו מסרבת להיעלם ומצליחה בדרכים שונות לדבוק בנצח. כאלה הם הסימנים על הסלע, שבמובן מסוים הם בבחינת שיר - פרי הגיגיו של הבודד ההופכים עד מהרה לנחלת הכלל - וככאלה הם עוברים מדור לדור.

את טיולנו נתחיל במצפור ליפא. נצא מכיוון באר-שבע בכביש 40 עד צומת טללים, נפנה שמאלה ונמשיך עד צומת חלוקים. נפנה ימינה, נחלוף על פני שדה בוקר ולאחר כ-10 דקות נבחין בשלט לחוות כרמי עבדת ומצפור ליפא. נעלה בדרך העפר אל המצפור הצופה לעבר רמת עבדת ורכסי הנגב הצפוני. במורד נבחין במקבץ של סלעים כהים. נהלך דקות ספורות ונגיע אל ציורי הסלע שם נבחין בציורים המתארים יעלים וחיות אחרות. ציורי בעלי החיים מבטאים את המגוון שאותו ראו החורתים. היעלים, למזלנו, שרדו עד ימינו.

וישנם גם סימנים שחרתו הבדואים. סימנים אלו מכונים 'וואסם' והם מציינים בדרך-כלל את שמות השבטים או את מקומם של בורות ומקורות מים. סימנים שהם בבחינת "שפת המדבר". המומחים ייטיבו לקרוא שפה זו עד כדי תיארוך הכתובות על-פי היחס שבין לובן החריתה וצבע הפטינה (הציפוי) של הסלע.

מצפור ליפא שולט על סביבתו, ובדמיוננו נוכל לראות על נקלה אותה תמונה פסטורלית של רועי צאן קדומים היושבים על הגבעה משגיחים על עדריהם ו"מעבירים זמן" בחריתה ובציור.

שני בנאים כשרוניים מפטרה

נחזור אל הכביש ונמשיך דרומה דקות ספורות אל גן-לאומי עבדת (על-פי השילוט). הביקור במקום כולל צפייה בסרטון המתאר את סיפור הנבטים ודרכי הבשמים. באתר כמה כתובות עתיקות. ראויות לציון שתיים: האחת, מנציחה את שמותיהם של שני בנאים המגיעים לעבדת מפטרה שבהרי אדום ומהללת את כשרונם, והשנייה -מנציחה את שמו של עלם צעיר בשם גרמאנוס שמת בגיל 18 בטרם ידע אישה. פירוט הכתובות בדפדפת האתר שתקבלו בכניסה.

נסייר בכנסיות, במקדשים, בגת ובמערות האיכסון ליין ולשמנים, ונגלה סיפור מרתק על עם קדום שחי ופעל בנגב עד אמצע האלף הראשון לספירה.

כאן מתפצל תיאור המסלול לשניים:

בעלי רכב 4X4 יכולים להמשיך אל הר כרכם, הנמצא מדרום-מזרח למכתש רמון, בסמוך לגבול מצרים ישראל. במגרש החנייה שלמרגלות ההר שילוט המפרט את מהלך הסיור המעגלי (כ-6 שעות). לאורך המסלול פזורים אתרי פולחן רבים המעידים על קדושת ההר. רבות נכתב על זיהויו של הר כרכם. בין אם נקבל את ההנחה שזהו הר סיני שבו ניתנה התורה ובין אם לאו - נישאר פעורי פה נוכח שפע ציורי סלע, מהמרשימים בנגב, המתארים נחשים, חרדונים, יעלים, מחזות טריפה וציד. קבוצות סלעים "מלאי הבעה" ניצבים בכל עבר, ורזי ההר חתומים עמם לנצח. למי שהגיע לכאן מובטחת ההנאה של הנגיעה ב"נגב הרחוק". שימו לב, הכניסה להר עוברת בשטח אש פעיל והטיול אליו אפשרי בשבתות ובחגים בלבד, ורק בתיאום עם גורמי הביטחון. אפשר לקבל מידע ולהזמין הדרכות במקום במרכז המבקרים מצפה רמון, 6588691 - 08.

לבעלי רכבים פרטיים מומלץ לנסוע מגן-לאומי עבדת למכתש רמון. ביקור במרכז המבקרים מומלץ. כאן תצטיידו במפה מצוירת ומידע על אתרי המכתש ותצאו לדרך. בין האתרים הרבים פחות ידועה אבן המיל הניצבת בדרך להר ארדון. אבן זו שרדה על דרך הבשמים הקדומה שחברה חבלי ארץ רחוקים. מהרי אדום, דרך הערבה, הר הנגב ועד לשער הימי - עזה.

אבני המיל מצטרפות אל "שפת המדבר" בהיותן תמרור לשיירות עמוסות תבלינים ובשמים שחצו את המדבר במהלך ההיסטוריה.

טעמנו אך מעט משפע הרישומים, החריתות והסימנים החקוקים בסלע. האותות שהשאירו הדורות הקודמים ביטאו את מהלך החיים ודרך ההישרדות במדבר. האדם והמדבר כאילו נמזגו והיו לחלק בלתי נפרד. אל תוסיפו שמות וחריתות. לצערנו, יש עדיין גורמים הפוגעים בעתיקות הן באיסוף מהשטח והן בוונדליזם. במידה שתיתקלו בתופעות אלה - נודה לכם אם תדווחו על כך מיידית למשרדי מחוז דרום ברשות הטבע והגנים 6279220 - 08.

השאירו את המדבר כפי שהיה. את חותמנו נשאיר לדורות הבאים באופן אחר.

אור על עיר קדומה

בימי חמישי ושישי, ב-20:30: מאירים את העיר הנבטית הקדומה עבדת באור עששיות - חומות, מגדלים, כנסיות ומערות, וגם סיפור עתיק יומין על שיירות ובשמים. גן-לאומי עבדת, טל': 6666 - 54 - 800 - 1, 6586391 - 08.

מידד גורן, מנהל מרכז חינוך והסברה רמון וסאס פיאלקו, ממונה תחום אתרים במחוז דרום, רשות הטבע והגנים