דבורת התבור: הקאמבק של מאיה

משק הדבורים של משפחת בן זאב הוא מזמן לא רק מקום לגידול דבורים ורדיית דבש, מדובר במפעל תיירותי המפגיש את הטף עם הדבורה ואת הלקקנים עם הדבש.

הביקור ב'דבורת התבור' מתאים לילדים גדולים יותר משירה. אם הילדים שלכם בני שלוש ומעלה הם יהנו מכל הפעילויות. ילדים קטנים יותר יהנו מהסיור, אבל הם גם עלולים להשתעמם ממנו. כך או כך, משתתפים מגיל שנה וחצי מקבלים את מדבקת הדבורה (מעין כרטיס כניסה שנדבק על החולצה) – ולו רק כדי שלא יקנאו באחים הגדולים.

הסיור להכרת עולמה של הדבורה ותולעת המשי (2 חרקים בכרטיס אחד, הרווחנו!) התחיל בפעילות יצירה. כיוון שהילדה שלנו לא ממש יוצרת, נאלצנו להביט על ילדים של אחרים עושים נר מדונג ומערבבים אבקת קקאו עם דבש. ממרום שנותי הפעילויות הללו לא נראו מאוד יצירתיות, אבל לזכותן יאמר שהן נותנות לילדים תוצאה מהירה וסיפוק מיידי.

המכנה המשותף: ילדים סקרנים

מהיכל היצירה (הלא-ממוזג) המשכנו לסקירה על עולמה של הדבורה וסיור בכוורת הדבורים. בשלב הזה התברר לי שבארץ גדל דור שלא מכיר את הדבורה מאיה, ובהמשך התברר שאת ההשכלה בנושא דבש רוכש אותו דור באמצעות קלטות של פו הדב. ההרצאה היתה מעניינת: יערה הדבוראית (האקדמיה החליטה על שינוי השם מכוורנית לדבוראית, בחיי שזו לא המצאה שלי) הסבירה לילדים על פעילות הדבורים בכוורת ואיך מגדלי הדבורים מתחמנים אותן כדי שיפיקו דבש שניתן לרדות בקלות. הסיור בכוורת היה ממש מרתק. הילדה נידבקה לרשת הביטחון וניסתה להגיע אל הדבש ואל יערה החנוטה בחליפת הגנה.

הקבוצה שלנו היתה מגוונת ומנתה כארבע משפחות, שונות מאוד זו מזו. המכנה המשותף לכולן היה ילדים סקרנים וחכמים, כאלה שיודעים את התשובות עוד לפני שהמורה גומרת את השאלה, כשלעצמו עניין משמח ומעודד, למרות הפאשלה עם הדבורה מאיה.

החלק המרתק ביותר בביקור היה המופע של יגאל. יגאל בן זאב, אבי המשפחה והבולדוזר שמאחורי 'דבורת התבור', מסביר לילדים במשך כחצי שעה 'איך עושים דבש' (בחדר ממוזג!). תוך כדי, הוא משלב סיפורים על האבקה והפריית הפרחים (סקס בחיק הטבע), על משפחת החרקים ומשפחת הסרטניים ועל ריקוד הדבורים העמלניות.

דווקא בזמן המופע של יגאל שירה ברחה החוצה. בכל זאת, כמה זמן אפשר לשמוע סיפורים על דבורים ולא לראות חיות אמיתיות? בשטח המשק תמצאו גם 'פינת חי' עם כבשים, עזים, ארנבונים, תוכים ויוני-ענק לבנות.

בשעות הבוקר המאוחרות של תחילת אוגוסט היה חם מאוד בשדמות דבורה. כל הפעילויות מתקיימות במקומות מוצלים, אבל עדיין החום גרם לכולנו להיות קצת חסרי סבלנות. כיוון שלילדה יש זכות וטו, ויתרנו על התחנה האחרונה בסיור, 'עולמם של זחלי המשי', והפלגנו הביתה.

ברכיים שחורות: המקום נקי, נעים ומסודר. החניה קצת מאולתרת ולא לגמרי מוצלת, השירותים נעימים והצוות חייכני, סבלני ומאיר פנים.

אמא תקני לי: כניסה לפעילות עולה 27 שקלים לכל אדם, החל מגיל 3. הפעילות אורכת כשעה וחצי וכוללת הפעלות, הרצאות וסיור בכוורת. במקום פועלת חנות מזכרות שנראת כמו סניף של חנויות דיסני – והכוכב הוא כמובן פו הדב. בנוסף למרצ'נדייז של הדב הצהוב אפשר לקנות את הדבש של משפחת בן זאב, מוצרי קוסמטיקה על בסיס דבש ועוד הפתעות מתוקות. הדבש, אגב, מצויין.

השורה התחתונה: דבורת התבור היא מקום נהדר להורים ולילדים שרוצים לעשות משהו עם ערך מוסף. ההיכרות עם עולמה של הדבורה מרתק את הילדים וסוחף גם את ההורים. פעילויות היצירה הן הצד הפחות מושקע במקום, אבל נראה שהילדים נהנו גם מהן.

הפרטים היבשים: דבורת התבור - מושב שדמות דבורה (יש שילוט מהכניסה למושב), פתוח במשך כל ימי השבוע מהשעה 09:00 ועד 17:00. טל':  6769598 - 04.

הערה חשובה לנוסעים לרעננה

בעקבות הכתבה שהתפרסמה כאן על פארק רעננה, התקבלה במערכת ynet תלונה על כך שעובדים מטעם המקום עצרו מבקרים בכניסה לפארק, ומנעו מהם להיכנס עד השעה 10:00 בה נפתחו הקופות. בבדיקה שערכנו עם עיריית רעננה התגלה שבתקופות החגים ובחופש הגדול גביית התשלום עבור הכניסה לפארק מתחילה כבר בשעה 09:00. בתשובה לשאלתי כיצד קרה שדווקא בשבת בה ביקרתי במקום הקופות היו סגורות עד 10:00, כמו בכל שאר ימות השנה, אמרו בעירייה ש"יכול להיות שבאותו יום שבת הקופות נפתחו באיחור באופן חד פעמי" והכחישו מכל וכל את האפשרות שמנעו מאורחים להיכנס לפארק.