יפו: משקמים הסניף הראשון של בנק אנגלו-פלסטין
ברחוב יפת ביפו משקמים בימים אלה ארבעה מבנים היסטורים ובהם סניף הבנק ש'בנה' את תל אביב והפך ברבות הימים לבנק לאומי
נמשך תהליך שימורה של יפו. אחד מחשובי המבנים ההיסטוריים בעיר, הסניף הראשון של בנק אנגלו-פלסטין, ברחוב יפת 18, ניצל לאחרונה מהרס וכיום מתבצעות בו פעילויות שיקום ושימור אינטנסיביות.
העבודות, הכוללות שלושה מבנים נוספים ברחוב יפת, נערכות על ידי חברת 'עמידר', המחזירה את המראה האותנטי לארבעת הבתים (מס' 16, 18, 30 ו-32 ברחוב יפת). הבניינים הם בתי דירות גדולים ומרשימים ('דיוואנים'), המייצגים את סגנון הבנייה שאפיין את בתי האמידים באזור באמצע המאה ה-19. שטחו של כל מבנה הוא כ-800 מ"ר, והם כוללים תקרות מצוירות, רצפות שיש, עבודות נגרות מיוחדות ועוד.
המוכר והחשוב מבין ארבעת המבנים הוא, כאמור, הסניף הראשון של בנק אנגלו-פלסטין, שנחנך בשנת 1902, בראשות זלמן דוד לבונטין. בשנותיו הראשונות התמקדה פעילות הבנק בתמיכה במפעל הציוני ובעשרות מפעלי התיישבות בכל הארץ. הבנק היה זה שהעניק את ההלוואות שהיו דרושות בראשית דרכה של 'אחוזת בית', וסייע בהקמת 60 המבנים הראשונים של העיר שהפכה להיות תל אביב.
בהמשך, הקים הבנק סניפים נוספים בירושלים, חיפה, צפת, חברון, ביירות, עזה ועוד. שלושה חודשים לאחר הקמת מדינת ישראל, חתם דוד בן גוריון על מסמך ההופך את הבנק לנציג הפיננסי הרשמי של ממשלת ישראל וכבר באותו יום הודפסו השטרות הרשמיים הראשונים של המדינה הצעירה. שנתיים מאוחר יותר, בשנת 1950, הפך בנק אנגלו-פלסטין ל'בנק לאומי לישראל'.
סנונית ראשונה?
בעשרות השנים האחרונות הוזנחו המבנים, ומצבם הלך והתדרדר עד שעיריית תל אביב נאלצה להכריז עליהם כעל 'מבנים מסוכנים'. על מנת למנוע את הרס המבנים החלו 'עמידר' וגורמים נוספים בפעולות הצלה ושיקום, בהן מושקעים מאות אלפי שקלים. בפרויקט לוקחים חלק מהנדס השימור יובל אכברט, האדריכל אייל זיו, אגף חזות פני העיר ו'צוות יפו' בעיריית תל אביב-יפו, המועצה לשימור אתרים ותחום השימור ברשות העתיקות.
"ההישג הגדול של הצלת המבנים הוא ביצירת מסה קריטית של רקמה אורבנית משומרת ברחוב יפת", מדגיש האדריכל אייל זיו.
רכזת אזור תל אביב והמרכז במועצה לשימור אתרים, תמר טוכלר: "אנו מקווים כי העבודות ברחוב יפת יהיו רק הסנונית הראשונה, וכי עמידר, כמו גם מינהל מקרקעי ישראל, שבאחריותם עשרות מבנים נוספים ביפו הראויים והמיועדים לשימור, ימשיכו בפעילות חשובה זו. אנו קוראים לראש עיריית תל אביב-יפו להרחיב את שטח הטיפול וסמכויות צוות השימור של העירייה גם ליפו, כך שיוכל לסייע בהמשך ההחייאה והשיקום ולהבטיח עתיד טוב יותר לבתים המייצגים את העבר החשוב של העיר".
לפנייה לכתב/ת 
