שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    סיוט ושמו יערנה

    אסור להסתובב לבד בגן החיות שנפתח לאחרונה בקניון ארנה, חייבים לטייל בקבוצה. אבל מה עושים כשהילדים בקבוצה לא נותנים למדריכה לדבר, דוחפים ומתחצפים? ענבל קליין התייאשה והלכה הביתה

    כולם מדברים על 'יערנה', יער הגשם המלאכותי שבנו בתוך קניון ארנה בהרצליה. כולם מתפעלים וכו-לם ממליצים לי בחום ללכת ולחזות במו עיני בפלא. אז הלכתי. היה רע לתפארת, אפילו יותר גרוע ממה שציפיתי.

     

    אני מודה, הציפיות שלי מיער הפלסטיק לא היו גבוהות במיוחד. כבר כתבו על הטכנולוגיה החדישה וההשקעה העצומה שקברניטי ארנה השקיעו באטרקציה החדשה. מה כבר יכול להיות טוב ביער שציוצי הציפורים בו מוקלטים, האור והלחות מווסתים ע"י מחשב והציפורים כבר שכחו מגע אמיתי של עץ? ובכן, מעט מאוד.

     

    נתחיל בקופות: התור לא נראה גדול במיוחד, אבל עמדתי בו במשך חצי שעה (על השעון). גיברת אחת והילדים שלה לא הצליחו להחליט כמה כרטיסים הם קונים ולאילו אטרקציות. הקופאים, מצידם עבדו בקצב כל כך איטי שבא לבכות. הילדה שלי איבדה את הסבלנות ומצאתי את עצמי דוחפת לה במבה ליד ומתחננת שתתאזר בסבלנות. כשהגעתי לקופה התברר שילד מתחת לגיל שנתיים לא חייב בכרטיס. יופי לי, הרווחתי. מה ששכחו לספר לי בקופות זה שלילד מתחת לגיל שנתיים (ולדעתי גם מתחת לגיל שלוש) – אין מה לחפש בסיור המודרך של היערנה.

     

    הסיורים יוצאים בכל עשר דקות. אנחנו התייצבנו בזמן וחיכינו לאחרים. הגיברת מהתור הגיע עם ילדיה והשאירה אותם לכייף בלעדיה. המדריכה המתינה שכולם יהיו בשקט כדי שנוכל להתחיל. כולם לא היו בשקט. קבוצה גדולה של ילדים הפריעה. הם התחצפו וצווחו, ולא נתנו למדריכה להתחיל בסיור. בשלב הזה כבר רציתי לעשות אחורה פנה ולהשאיר את הילדים המגעילים להסתלבט על המדריכה בלעדיי, אבל הבטחתי לילדה חיות – אז המשכנו הלאה.

     

    הילדים המגעילים דחפו אותנו ולא נתנו לי להראות לשירה את החיות מבעד לחלונות הזכוכית. כשהם התעייפו והלכו לחלון אחר יכלנו לראות עטלפים, לטאות ושאר בעלי דם-קר שרבצו בכלוב. המשכנו הלאה. זה המקום לציין שעגלות (וגם כיסאות גלגלים) לא ממש מתאימות לסיור ביערנה.לזכותה של המדריכה יאמר שהיא הציעה לי להשאיר את העגלה בכניסה, אבל לא ציינה כמה קשה יהיה להתנהל איתה בתוך היער.

     

    נוהל יציאה מזורז

     

    התחנה הבאה היתה היער הטרופי, בו שוב חזר הפיאסקו: המדריכה ניסתה להסביר משהו, הילדים הפריעו לה, היו כמה ציפורים שהתעופפו וניקרו בשבילים, ובעיקר היה לנו נורא צפוף, רועש וחם, יער טרופי או לא יער טרופי.

     

    בשלב הזה הילדה כבר היתה על סף בכי. עודף גירויים, חיות בלתי מושגות ורעש מחריש אזניים (שנבע בעיקר מציוצי הציפורים המוקלטים ולאו דווקא מהילדים) עשו את שלהם. נפרדנו לשלום מהקבוצה ובלית ברירה ניסינו לחתוך לכיוון היציאה. הסיור ביערנה נמשך 50 דקות, אבל אנחנו עשינו אותו ב-20 כי דילגנו על יותר ממחציתו. אגב, סיור עצמאי ביער הוא בלתי אפשרי – חייבים להיכנס וללכת כקבוצה.

     

    בסוף יער הג'ונגל המתינה לנו פינת הליטוף הבלתי נמנעת: ארנבונים ושרקנים למטה, תוכים ותוכיות למעלה. פינת הליטוף היתה חביבה, החיות ידידותיות והמפעילים איכפתיים-לעיתים. מיצינו את הליטוף די מהר ובדרך החוצה עברנו ליד חדר ליטופים לכלבים וחתולים (כזה יש לנו בבית, לא צריך ללטף בחוץ) וליד חנות המזכרות של היערנה.

     

    ממש לפני שיצאתי אחת העובדות חייכה אלי חיוך עייף, שאלתי אותה אם היום עמוס במיוחד והיא אמרה שהיום דליל במיוחד ושאם אני רוצה לראות עומס כדאי לי לבוא במוצאי שבת, ושאם אני רוצה לבוא בזמן שקט ורגוע – שאמתין בסבלנות עד הראשון בספטמבר. אני לא מתכוונת לבוא במוצאי שבת. למעשה, אני לא מתכוונת לבוא בכלל.

     

    ספירת מלאי

     

    בירכיים שחורות: אי אפשר לראות את הרצפה מרוב דוחק. פינת הליטוף נקיה באופן יחסי.

     

    פיפי-קקי: תעשו לפני.

     

    אמא תקני

    לי: כרטיס כניסה ליערנה עולה 35 שקלים למבקר מעל גיל שנתיים. למשפחות בנות 4 נפשות ויותר יש מחירים מיוחדים. אם היה לי כוח הייתי מבקשת את הכסף בחזרה. אבל כשיצאתי רק רציתי ללכת הבית.

    קחו בחשבון שהיערנה היא לא האטרציה היחידה שהקניון מציע: יש 'טורנדו' (סופה מלאכותית), קולנוע פעיל (סינמקס) ועוד הפתעות – כל אחת דורשת כמה עשרות שקלים. אה, ובכלל שכחנו – אנחנו נמצאים בתוך קניון.

     

    השורה התחתונה: שומר נפשו ירחק. אבל יש הסתייגות: אולי שווה לנסות שוב אחרי הראשון בספטמבר ואחרי יום הולדת שלוש.

     

    הפרטים היבשים: יערנה, בתוך קניון "ארנה" במרינה בהרצליה. שעות פעילות: א'-ה' ושבת - 10:00-20:00, יום ו' - 10:00-16:00.טלפון: 308 - 700 - 700 - 1.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ענבל קליין
    ציפורים. הרעש המוקלט מחריש אזניים
    צילום: ענבל קליין
    צילום: ענבל קליין
    הקבוצה. אסור לטייל לבד
    צילום: ענבל קליין
    צילום: ענבל קליין
    חלון הזכוכית. רגע פנוי ליד כלוב
    צילום: ענבל קליין
    מומלצים