הנה הם באים: ימים של דבש

מפגש אקראי עם דבורה בודדת שנקלעה לשטח המחיה שלנו עלול להיות לא נעים. זה מתחיל בנפנופי ידיים ודקלום מנטרות נגד עוקץ ("מלח, מים, מלח, מים") ומסתיים בבריחה מפני היצור הצהוב-שחור-מזמזם. לעומת זאת, מפגש מתוכנן עם מיליוני דבורים שחיות בכוורות ומייצרות דבש, הוא חוויה שונה לגמרי.

במשקי הדבורים בישראל עורכים לקראת סוף החודש (28-26 באוגוסט) 'חגיגות הדבש' -

דבש כוורת מכוורת כוורן (צילום: יגאל צור)

אירוע ראשון מסוגו שיתפרס משפלת יהודה ועד הגליל העליון. אירועי 'חגיגות הדבש' יפתחו צוהר אל עולמן של הדבורים ויאפשרו למבקרים ללמוד עליהן ישירות ממגדלי הדבורים ויצרני הדבש, לסייר במכוורות ובנקודות מרעה של דבורים, להתבונן במכוורות זכוכית, לטעום סוגי דבש, לצפות בתהליכי רדייה וגם לרכוש דבש טבעי ואיכותי לצד מוצרי דבש שונים, ישירות מהיצרנים.

קודם כל, כמה נתונים מדהימים: בישראל יש 400 מגדלי דבורים, שמחזיקים ב-85 אלף כוורות. בכל כוורת יש כ-40 אלף דבורים ובסך-הכל, שימו לב, יותר מ-3 מיליארד דבורים מועסקות בענף.

הבעיה העיקרית של הדבורים והכוורנים כיום היא מחסור בשטח מרעה (כן, גם הן רועות בשדות). מאז שנעלמו הפרדסים במרכז הארץ, ובמיוחד בשרון, עיקר המרעה הוא ברמת הגולן, שהוא מקום עם פריחה טובה ורציפה בחלק גדול של השנה. המכוורות היום בארץ הן מכוורות אוויר - כל הזמן מזיזים אותן בעקבות הפריחה ובהתאם לשינויי מזג האוויר. יש כוורנים שנודדים לערבה בעקבות פריחת המלונים והאבטיחים ויש שהולכים בעקבות פריחת התפוחים, האגסים והאבוקדו.

מדובר בעסק משתלם לכל הצדדים, כיוון שהדבורים מאביקות את הפרחים עבור החקלאים ומייצרות דבש עבור הכוורנים. יש היום מגדלי אבוקדו וחמניות שמזמינים במיוחד כוורות לצורך האבקה ומשלמים עבור השירות לדבורה.