בהלת ה"ויוקס": גם האקמול והאופטלגין מסוכנים
השבוע פורסם שמשכך הכאבים הנפוץ "ויוקס" מגביר מאוד את הסיכון להתקף-לב ומוות פתאומי. ובכן, ה"ויוקס" לא לבד. גם אקמול, דקסמול, אופטלגין, אספירין, וולטרן ונקסין טומנים בחובם סכנות
אחד מכל שישה ישראלים בוגרים סובל מכאב כרוני. הנתון הזה, התמים לכאורה, כולל יותר מ-700 אלף איש. אין פלא איפוא שכאב הוא התלונה השכיחה ביותר בקרב מטופלים בישא ראל ושתרופות לשיכוך הכאב נמכרות בקצב מסחרר, יותר מכל תרופה אחרת.
כל אות המפורש בגוף כסכנה לעבר חוט השדרה, ומשם לאזורים שונים במוח. איזור בלוטת התלמוס, למשל, האחראי על הרגש, גורם לתחושת הסבל. אזורים נוספים בקליפת המוח הקדמית מפרשים את אותו סבל כתחושה שלילית, ומרכזים אחרים גורמים להרחבת כלי-הדם והתכווצותם בתגובה לכאב.
אחת מהן, אולי ההבטחה הגדולה של השנים האחרונות, היא התרופה "ויוקס", שהיקף מכירותיה בעולם מוכיח כי המטופל אכן מאמין בה. לפחות עד היום. בשבוע שעבר פירסם מינהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) אזהרה שחוללה פאניקה בארצות-הברית: מחקר רחב היקף, שתמך בממצאים קודמים, גילה כי ויוקס מגבירה באופן משמעותי את הסיכון להתקף-לב ומוות פתאומי. בעקבות הודעת ה- FDA כבר מאיימות חברות הביטוח הרפואי האמריקניות כי יפסיקו את סבסוד התרופה.
מדוע אנו חשים כאב? קולטנים מיוחדים המצויים בקצות סיבי העצב הם האחראים על התחושה המייסרת. קולטנים אלה מעבירים
תרופות רעל (צילום: סידי בנק)
התפתחותה של דלקת גורמת בדרך כלל לכאב כרוני ממושך. במקרה זה קולטני הכאב הופכים רגישים יותר, ודי בגירוי קל כדי לגרום לכאב. נראה כי בכאבים כרוניים לא רק קולטני הכאב הופכים להיות רגישים יותר, אלא גם חוט השדרה הופך להיות רגיש יותר לתחושת כאב, מה שמחמיר את סבלו של החולה.
הכאב נולד ככל הנראה כמנגנון הגנה, ועד כמה שידוע חשים אותו כל בעלי-החיים העילאיים. אבולוציונית הוא נולד כדי להזהיר את הגוף שמשהו אינו פועל כשורה. אלא שאותו מנגנון משתבש, וההתרעה עצמה הופכת עד מהרה לבעיה קשה.
זו אולי הסיבה שתחום הכאב הופך לפופולרי בעולם וגם בישראל. רפואת הכאב כבר הפכה להתמחות מוכרת בארצות-הברית, ובישראל כבר הוגשו בקשות ליישומה של ההתמחות. מספר מרפאות המטפלות בכאב כבר פועלות במרכזים רפואיים שונים בישראל, והן נועדו לפתור לא רק את הסימפטום הקשה אלא גם את הבעיה שבגינה הוא הופיע.
הבעיה: מינון יתר
אלא שעד לקבלת הטיפול הרפואי, נראה שאנו מעדיפים לגשת לבית-המרקחת ולרכוש משלל התרופות המוצעות לנו. ויוקס אינה התרופה היחידה הטומנת בחובה סכנות רבות. כך למשל, פאראצטאמול, המוכרת בארץ כאקמול ודקסמול, היא אחת התרופות הרעילות ביותר בארון התרופות שלנו, ובמינון גבוה היא אף עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך וקטלני לכבד.
גם תרופות נוספות כמו אספירין, וולטרן, נקסין ורבות אחרות פוגמות בשימוש ממושך בכבד ובכליות, עד לצורך בדיאליזה והשתלה. להלן משפחות התרופות הנפוצות בארץ לשיכוך כאבים. לפני שאתם נוטלים את הכדור הבא, כדאי אולי לחשוב פעמיים.
פאראצטאמול (שמות מסחריים: אקמול, דקסמול ואחרים) – בשנות ה-50 של המאה הקודמת התגלה כי החומר פאראצטאמול מצליח לשכך כאב. עד היום לא ברור מנגנון פעולתו של החומר על מערכת העצבים, אך מחזורי המכירות מדברים בעד עצמם: קשה היום למצוא בית שאין בו תרופה אחת לפחות המכילה פאראצטאמול.
התרופה הוותיקה קיימת במאות תכשירים שונים ונמכרת ללא מרשם רופא, למקרים בהם דרושה הקלה של כאב קל ובינוני, כמו גם הורדת חום. יתרונה הגדול של התרופה הוא במיעוט תופעות הלוואי. אלא שמינון עודף עלול להיות קטלני. לאחרונה פסל משרד הבריאות בקשה של חברת תרופות להתחיל בשיווק טבליות פאראצטאמול במינון של 1000 מ"ג, כדי להפחית את הסיכון ממינון עודף.
הסכנה: נטילת התרופה במינון של יותר מ-8 גר' ביממה במבוגר עלולה לגרום לכשל בפעולת הכבד, עד כדי מוות. התרופה פופולרית בניסיונות התאבדות, דווקא בשל הסכנה הקטלנית ממינון עודף.
דיפירון (שמות מסחריים: אופטלגין, נובאלגין, פנאלגין) – תרופה זו נחשבת כבר עשרות שנים כ"תרופת פלא" לשיכוך כאבים והורדת חום. אופטלגין, אחת הנמכרות ביותר בישראל, מצליחה אף היא בדרך שאינה ברורה להפחית את עוצמת הכאב במהירות, עד כדי כך שהיא ניתנת גם לחולים לאחר תאונות דרכים וניתוחים.
הסכנה: מחקרים שביצע מנהל המזון והתרופות האמריקני גילו כבר בשלהי שנות ה-70 כי התרופה גורמת לדיכוי פעילות מוח-העצם, האמון על יצירת תאי-הדם. חולים שנטלו את התרופה החלו לפתח תופעה רפואית של מחסור בתאי-דם לבנים, המכונה "אגרנולוציטוזיס". מחסור שכזה חושף את הגוף לזיהומים קשים, עד סכנת חיים.
האגודה הבינלאומית לאנמיה גילתה בבדיקות חוזרות בשלהי שנות ה-80 כי אותו מחסור בתאי-דם עלול להתפתח אחרי שימוש בתרופה במשך שבוע אחד בלבד. מחקרים שנערכו בגרמניה גילו כי אחד מכל 30 אלף משתמשים בתרופה פיתח את המחסור בכדוריות הדם הלבנות.
אלא שכאן לא מסתיימת סכנת האופטלגין: בקרב אחוז ניכר מיוצאי לוב, עיראק וארצות ערב אחרות קיים בגוף מחסור באנזים הקרוי G6PD. נטילה של כדור אופטלגין אחד עלולה להיות במקרה שלהם הרת אסון, ולגרום להרס כדוריות הדם, מניעת מעבר חמצן לרקמות, אובדן הכרה, פרכוסים ואף מוות.
על אף איסור שיווק התרופה בארצות-הברית, בריטניה ומדינות מערביות נוספות, ממשיך משרד הבריאות בישראל לאשר את שיווקה של התרופה הפופולרית, גם ללא מרשם רופא ולכל דורש, בעוד רבים מצרכניה אינם מודעים כלל לסכנות הטמונות בה.
נוגדות דלקת, פוגעות בקיבה
משפחה נוספת של תרופות מסוכנות היא NSAIDS שפירושו - Non Sterodial Anti Inflammatory Drugs הכוללת את התרופות המוכרות לנו כאספירין, וולטרן, נקסין ועוד. התרופות נוגדות הדלקת הלא-סטרואידיות משמשות להקלת כאב ודלקת, המשפיעים בעיקר על העצמות, המפרקים והשרירים.
התרופות ממשפחה זו מעכבות שני אנזימים הקרויים COX, שיוצרים חומרים דלקתיים בגוף הגורמים לכאב. חסימה זו מביאה גם לעיכוב חומרים נוספים המכונים "פרוסטאגלאנדינים", המשתחררים במקומות פציעה בגוף ואחראים ליצירת כאב ודלקת. באמצעות תהליכים אלה מופחתת עוצמת הכאב, אם כי לא לנצח. התרופות ממשפחה זו פועלות אמנם בתוך כשעה ומפחיתות קשיון וכאבי מפרקים, אלא ששימוש ממושך בהן עלול להיות הרה אסון.
הסכנה: פעולת התרופות במשפחה זו גורמת לפגיעה קשה ברירית הקיבה. הן גורמות לגירוי מערכת העיכול, לדלקות קיבה ותריסריון, לכיבים (אולקוס) ולדימומים פנימיים קשים. הסכנה הולכת וגוברת ככל שנטילת התרופות ממושכת יותר, וככל שגיל המשתמש מבוגר יותר. התרופות עלולות גם לפגוע בכבד ובכליות ולגרום גם שם לנזק בלתי הפיך.
ובחזרה לויוקס: רופאים רבים יאמרו כי הצלחתה המסחררת של תרופה זו אינה מוצדקת. למרות שרופאים רבים רושמים לחוליהם מרשמים לתרופה החדשה יחסית הזו, טוענים מומחים כי אין הבדל מהותי בינה לבין התרופות הוותיקות יותר מקבוצת ה- NSAIDS – אליה היא משתייכת.
ויוקס מפחיתה אף היא תהליכים דלקתיים, והיא משמשת להקלת כאבי פרקים, דלקות וכאבים אחרים בגוף. המשווקים טוענים שהסכנה לפגיעה במערכת העיכול פחותה בתרופה זו לעומת המתחרות, מה שתרם ככל הנראה להצלחתה. אלא שהמחקרים שפורסמו בשנים האחרונות הובילו לקו חשיבה שונה, מטריד הרבה יותר.
הסכנה: בשנת 2001 פרסמו חוקרי בית-החולים "קליבלנד" בארצות-הברית אזהרה, לפיה "ויוקס" פוגמת בהרחבת כלי-דם ואף תורמת להיווצרות קרישי-דם קטלניים. למסקנה זו הגיעו החוקרים בעקבות מספר גבוה של התקפי לב ותמותה פתאומית בקרב נוטלי התרופה.
זמן קצר לאחר מכן הפיצה קופת חולים "כללית" חוזר בקרב הרופאים והרוקחים בקופה, שבו היא מזהירה מפני תופעות לוואי קשות של היצרויות וחסימות כלי-דם והתקפי לב. אולם התרופה המשיכה להימכר בהצלחה, עד היום.
בסוף השבוע האחרון פירסם, כאמור, מנהל המזון והתרופות האמריקני תוצאות של מחקר חדש שנערך בקרב 1.4 מיליון אמריקנים. במחקר נמצא כי נטילת ויוקס מגבירה את הסיכון ללקות בהתקף לב ומוות פתאומי בשיעור של 50 אחוז ויותר. למעשה, אלה שנטלו מינונים גבוהים של התרופה שילשו את הסיכון ללקות במחלת לב קטלנית.
פרסום המחקר עורר מהומה לא קטנה בארצות-הברית, כשחברות הביטוח הודיעו כי ישקלו לבטל את סבסוד התרופה לאור הממצאים האחרונים. חברת "מרק", משווקת התרופה, הודיעה מנגד כי הממצאים אינם חד-משמעיים, וכי התרופה, לדידם, בטוחה לשימוש.
אספירין. שימוש ממושך פוגם בכבד ובכליות
צילום: אביגיל עוזי
אקמול. אחת התרופות הרעילות בארון התרופות
צילום: גבי מנשה
דקסמול. מינון גבוה יגרום לנזק בלתי הפיך
מומלצים
