"שיקגו" זה כאן
רגע לפני החזרות התכנסו היוצרים, הזמרים, הרקדנים ומפיקי המחזמר למסיבת עיתונאים קצרה. המתרגם אהוד מנור: "שיקגו הוא יהלום שחור, אפל ונוצץ במידה שווה, בעל איכויות ברכטיות. יש בו חריפות, אירוטיות וישירות ויש בו את ריטה"
באולם החזרות הגדול של האופרה הישראלית החדשה ניכרה הבוקר (ד') התרגשות. לקראת הצהרים נכנסו המשתתפים בהפקה הישראלית הראשונה למחזמר "שיקגו" לחזרות אינטנסיביות עם הבמאי והכוריאוגרף קן אולדפילד.
"הפקה חדשה היא כמו לידה של תינוק", אמרה מנכ"לית האופרה חנה מוניץ שחולקת הורות משותפת לפרוייקט עם מנכ"לית בית לסין, ציפי פינס. "עם שתי אמהות כמותנו כל מה שצריך עכשיו זה אלוהים אחד".
פינס נזכרה בפעם הראשונה בה נחשפה ל"שיקגו" אי שם בסוף שנות ה-70 במסגרת מלגת לימודים ששלחה אותה לאנגליה: "זה היה מחזמר שונה מכל מה שראיתי קודם לכן. היה בו משהו אפל ומורכב, מאוד תובעני, כזה שדורש טוטאליות, כלומר מיומנות ומצוינות גם באמנות התיאטרון וגם בזמרה". אגב, באותה הפקה בה צפתה פינס בסוף שנות ה-70 באנגליה, עבד קן אולדפילד כעוזר כוריאוגרף.
את הקאסט בהפקה מגדירה פינס: "אולטימטיבי". נדמה כי עיקר גאוותה הוא על החזרתה לבמת התיאטרון של ריטה, שתגלם בהפקה את רוקסי הארט. זהו שיתוף הפעולה השני בין פינס לבין ריטה, שהופיעה לפני שנים כשחקנית מחליפה ב"אילוף הסוררת" בתיאטרון באר-שבע, תחת ניהולה של פינס.
בגלגולה הקודם של ההפקה תחת בימויו של סטיבן דקסטר היתה ריטה אמורה לגלם את דמותה של ולמה קלי. ריטה התעקשה ודקסטר פרש מההפקה בטריקת דלת אלגנטית תחת הכותרת: "חילוקי דעות ביני לבין הכוכבת". היום אומרת ריטה: "זה נכון שהציעו לי את התפקיד של ולמה, אבל התאהבתי קשות ברוקסי וביקשתי להחליף. נדמה לי שללהק אותי לתפקיד ולמה היה Obvious מדי וחוץ מזה תמיד רציתי להיות אשתו של ישראל קטורזה".
ריטה חילקה ציונים לקולגה, מיה דגן, שתגלם את דמותה של ולמה קלי ואומרת: "יש לנו ולמה נהדרת, כך שאני שקטה". מפגן ווקלי של דגן שבצעה בליווי פסנתר את "All That Jazz" מחזק בהחלט את הבחירה. יש לה קול מצוין, היא בטוחה בעצמה ונראה כי היא נהנית מכל רגע.
ריטה, ששמרה את מיתרי הקול לחזרות עצמן, ביצעה גרסה לשיר "רוקסי"; ריקי גל בתפקיד מאמא מורטון נתנה, כהרגלה, את הכל עם גרסה בעברית לשיר "When Youre Good To Mama" וישראל קטורזה שר את "מר צלופן", אחד השירים המרגשים ביותר במחזמר.
אולדפילד, שהגיע לפני ימים ספורים מלונדון, שמח לחזור לישראל. "שיקגו", היא ההפקה המוזיקלית הישראלית השלישית בה משתתף אולדפילד וקדמו לה "גברתי הנאווה" ו"על ברנשים וחתיכות" אותה ביים מיכה לבינסון. לדברי אולדפילד ההפקה הישראלית ל"שיקגו" תהיה שונה לחלוטין מההפקה המקורית של המחזמר שעלה בברודווי וגם מגרסת הווסט-אנד, אך תשמור על השפעות סגנוניות של הכוריאוגרפיה המקורית שיצר בוב פוסי.
"זו הפקה בסגנון וודוויל עם תפאורה יותר סטטית מזו המקורית ובמה נקייה. התזמורת תשב על הבמה והכוריאוגרפיה תשתמש בכל החלל", הוא אומר. אולדפילד שיתף את הנוכחים בתחושותיו לקראת היום הראשון של החזרות ואמר: "זה כמו ביום הלימודים הראשון בבית הספר - אתה אוהב את זה ושונא את זה במקביל".
אהוד מנור, שתרגם את המחזמר לעברית, דיבר על נאמנות לסגנונו של המחזמר המקורי. "למרות שהמחזמר נטוע בשנות ה-20 של המאה הקודמת, הוא בהחלט רענן ובמובנים מסוימים מודרני. המוטיבים בהם הוא עוסק מאוד רלבנטיים גם היום. הוא מתרחש באגף נשים בבית הסוהר שבו כל אחת מהן נלחמת על מקומה בכותרות העיתונים ובעצם על גניבת הפופולריות. בעולם שבו ילדים רוצים להיות מפורסמים כשהם יהיו גדולים, כשהמונח 'להיות מפורסם' הפך למקצוע, נראה לי שעלילת המחזמר היא סיפור חיינו. שיקג הוא יהלום שחור, אפל ונוצץ במידה שווה, בעל איכויות ברכטיות. יש בו חריפות, אירוטיות וישירות ויש בו את ריטה".
ישראל ארנסט, מפתיע בהפקה בתפקיד מרי סנשיין, עיתונאית דביקה ומעצבנת. בין המשתתפים הנוספים בהפקה להקת רקדנים וזמרים המונה 13 איש. את ההפקה ילוו 20 נגני תזמורת סימפונט רעננה עליהם ינצח המנהל המוזיקאלי של המחזמר, אלדד שרים.
"שיקגו" תעלה בבכורה ב-8 בנובמבר על במת תיאטרון בית לסין בתל-אביב ותעבור ב-15 בנובמבר למשכן לאמנויות הבמה בתל-אביב. המחזמר יציג 40 פעם בלבד.
לפנייה לכתב/ת 
