שתף קטע נבחר

מאיר, תירגע. על משחקי נבחרת ישראל בצרפת

לקראת ההתמודדות בשבת הקרובה בפאריס, אשר תפתח עבור ישראל וצרפת את קמפיין מוקדמות מונדיאל 2006, חזרנו אל המפגשים בין שתי הנבחרות שנערכו על אדמת צרפת. כולם זוכרים את הפארק דה פראנס ב-93'. האם יש גם הפעם סיכוי להפתיע?

משחק חוץ בצרפת נראה מפחיד וכמעט בלתי אפשרי לניצחון עבור נבחרת ישראל. זאת למרות שהמאזן ההיסטורי של השחקנים בכחול לבן על אדמת צרפת טוב יותר מאשר במשחקים הביתיים. ב-12 השנים מאז צורף הכדורגל הישראלי לאירופה התמודדו שתי הנבחרות שש פעמים – שלוש פעמים בצרפת, פעמיים באצטדיון רמת גן ופעם אחת בפאלרמו שבאיטליה, בתקופה בה הוגלו הקבוצות הישראליות בשל המצב הבטחוני.

 

 

במוקדמות המונדיאל בארצות הברית 94' הובסה ישראל 4:0 ברמת גן, אבל אחר כך השיגה את הניצחון ההיסטורי בפארק דה פרינס 3:2. במוקדמות יורו 96' באנגליה הצליחה ישראל לסחוט תיקו 0:0 ברמת גן, אבל אחר כך לא הצליחה לשחזר את הישגה ונכנעה בעיר קון 2:0. הזיכרון מהקמפיין האחרון לקראת יורו 2004 עדיין טרי. ישראל הפסידה 2:1 בפאלרמו במשחק בו הפגינה יכולת טובה, ואחר כך הובסה 3:0 בסטאד דה פראנס, במשחק שביטא היטב את יחסי הכוחות.

 

13 באוקטובר 93': צרפת – ישראל 3:2

 

אחד הנצחונות הגדולים של הכדורגל הישראלי בכל הזמנים, וכנראה הזכור ביותר (בעיקר בשל איבוד הקול של השדר מאיר איינשטיין וניסיונות ההרגעה הכושלים של אבי רצון), הושג כאשר לשחקניו של שלמה שרף כבר לא היה יותר סיכוי להעפיל למונדיאל בארצות הברית.

 

 


איל ברקוביץ', מכוכבי הנבחרת במפגשים מול צרפת (צילום: יוסי רוט)

 

ישראל הגיעה למשחק עם שתי נקודות בלבד משבעה משחקים, אחרי שהפסידה בכל משחקי הבית שלה עד אז וספגה תבוסות כמו 2:5 באוסטריה, 3:1 ו-5:0 לשבדיה, ורביעיה מצרפת ברמת גן. ישראל נלחמה על המקום הלפני אחרון מול פינלנד, והכל היו משוכנעים שהמאמן שלמה שרף יסיים את תפקידו. הצרפתים היו צריכים נקודה על מנת להבטיח את העפלתם למונדיאל ואיש לא האמין שהנבחרת הקטנה מהמזרח התיכון תדהים את כל אירופה.

 

אגב, השחקן היחיד שפתח באותו משחק, וימצא עצמו על כר הדשא גם ביום שבת הקרוב, הוא קפטן ישראל 2004, אבי נמני. הוא שיחק אז לצידו של חברו הטוב ניר קלינגר, ומי שהפך ברבות הימים למאמן מכבי חיפה, רוני לוי.

 

צילום: איי פי

רוני רוזנטל, שחימם את הספסל בליברפול בטרם עבר לטוטנהאם, הטריד את ההגנה הצרפתית כבר בפתיחה. בדקה ה-21 הצרפתים הבינו עם מי יש להם עסק. פריצה של רוזנטל המצויין באגף שמאל הסתיימה בהגבהה נוספת לרחבה, ראובן עטר נגח לאחור ורונן חרזי דחק פנימה – 1:0 לישראל.

 

הדקות הבאות עמדו בסימן מטווח צרפתי על השער של בוני גינצבורג, אבל השוער הישראלי וההגנה שלו הצליחו לבלום את המתקפה גם כאשר הצרפתים סיימו את אחת ההתקפות עם 6 בעיטות רצופות לשער. הגשם שהחל לרדת בפאריס היקשה על הישראלים, ובדקה ה-29 הצליחו הצרפתים להשוות: דויד ז'ינולה השאיר כדור לפרנק סוזה, שבעט מ-22 מטרים כדור חזק ושטוח לפינה – 1:1.

 

למרות שתיקו היה מספיק לצרפתים הם המשיכו לתקוף, מכיוון שלא רצו לאכזב את 30 אלף האוהדים ביציע. בדקה ה-39 הם גם עלו ליתרון. ז'ינולה, שהיה אז כוכב פאריס סן ז'רמן, קיבל את הכדור מחוץ לרחבה כשמולו המגן הישראלי פליקס חלפון, בתקופה הקדם-קוקאינית שלו. ז'ינולה התגבר על חלפון ובעט מחוץ לרחבה כדור אדיר ומסובב לפינה העליונה – 1:2 לצרפת.

 

נראה היה שצרפת לא תתקשה לנצח ולהשיג את מטרתה. המשחק היה בידיים שלה גם כששחקני ה'טריקולור' חזרו מהמחצית, אבל התפנית הגיעה שש דקות לסיום, אחרי שפאפן החמיץ שתי הזדמנויות של אחד מול אחד מול גינצבורג. רוזנטל פרץ דרך האמצע וחלף על פני שלושה מגינים צרפתים, הכדור הגיע לרונן חרזי שבעיטתו נבלמה על ידי השוער ברנאר לאמה, ואת הריבאונד שלח המחליף איל ברקוביץ' (נכנס במקום אבי נמני) פנימה – 2:2.

 


קלינגר ועטר. היו בפארק דה פראנס (צילום - ראובן שורץ)

 

שלמה שרף היה מוכן לחתום על תיקו והכניס את יעקב שוורץ במקום חלפון. ראובן עטר המצויין חשב אחרת והוביל את ההתקפות של הנבחרת תוך הצגת יכולת טכנית מרשימה. שלוש דקות בתוך זמן הפציעות הגיע הרגע אותו ירצה המנג'ר הצרפתי ז'ראר הוייה לשכוח.

 

עטר מסר שמאלה לרוזנטל, ששוב דהר באגף השמאלי ומסר כדור רוחב לאחור תוך שהוא חולף על פני דסאי ובלאן. עטר הגיח מאחור ושלח את הכדור לחיבורים – 3:2 סנסציוני. מאיר איינשטיין נחנק ("שעעער, שעע...שע..שעער"), הפרשן אבי רצון נשנק ("מאיר, תירגע"), פלה נעמד ביציע הכבוד ומחא כפיים ושדר היורוספורט סיכם: "ההלם של הלילה, אולי ההלם של החודש. בעצם, זה ההלם הגדול של השנה".

 

חודש לאחר מכן הוכתר הוייה סופית כלוזר מושלם (עוד לפני שליברפול עשו את הטעות הגדולה והביאו אותו למועדון) כאשר בולגריה ניצחה גם היא בפאריס 2:1 מצמד של אמיל קוסטדינוב (השני בדקה ה-93) והצרפתים נותרו מחוץ למונדיאל.

 

הרכב ישראל: גינצבורג; חלפון (שוורץ 90), אלון חרזי, ניר קלינגר, משה גלאם; אלון חזן, רוני לוי, נמני (ברקוביץ' 65), עטר; רונן חרזי, רוזנטל.

 

15 בנובמבר 95': צרפת – ישראל 0:2

 

11 יום לאחר רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, התייצבו שחקני נבחרת ישראל למשחק שכבר לא קבע דבר באיצטדיון "מישל ד'אורמנו" בעיר קון שבצפון צרפת. הצרפתים כבר הבטיחו את עלייתם ליורו 96' באנגליה וישראל כבר איבדה כל סיכוי.

 

השחקנים של שלמה שרף ענדו סרטים שחורים על זרועותיהם לזכרו של רבין וניסו לחזור על ההישג הגדול שנתיים קודם לכן. הפעם לא סבלו 20,822 הצופים באצטדיון ממפח נפש, למרות שהנבחרת המארחת (בהתקפתה שיחק היהודי מיכאל מדאר) לא הצליחה לכבוש שער מוקדם.

 

החלוץ יורי דז'ורקף העלה את צרפת ליתרון רק בדקה ה-69, ושלמה שרף החליט לשלוף את ה'אס' ממנו חששו הצרפתים, והעלה את ראובן עטר במקום איל ברקוביץ'. אלא שהפעם מגע הקסם של עטר לא עזר, והמגן המחליף ליזארזו כבש את השני של צרפת בדקה ה-89. המאמן הצרפתי אימה ז'אקה המשיך אחר כך עם הנבחרת עד חצי הגמר ביורו 96', ומאוחר יותר הוביל אותה לזכיה הסטורית במונדיאל אותו אירחה צרפת ב-1998.

 

הרכב ישראל: רפי כהן; פליקס חלפון, גדי ברומר, אמיר שלח, משה גלאם; אלון חזן, טל בנין, ניר קלינגר (איציק זוהר 79), ברקוביץ' (עטר 70); רונן חרזי (עופר מזרחי 85), רוזנטל.

 

11 באוקטובר 2003: צרפת – ישראל 0:3

 

המשחק האחרון בין שתי הנבחרות על אדמת צרפת נערך לפני קצת פחות משנה. צרפת כבר הבטיחה את עלייתה ליורו 2004 וישראל איבדה כל סיכוי לעלות אחרי קמפיין כושל, בו נאסר עליה לארח משחקים בשל המצב הבטחוני. בעקבות זאת כשלה ישראל במאבק על המקום השני מול סלובניה ואף סיימה בתיקו 2:2 מביש עם מלטה.

 


זידאן וסילבסטרה. גדולים על ישראל (צילום - איי פי)

 

המאמן אברהם גרנט בחר גם הפעם, למרות שהמשחק היה לפרוטוקול בלבד, להמשיך עם הרכב המבוסס ברובו על שחקנים וותיקים במקום להתחיל להריץ את הדור הבא. מבין השחקנים הצעירים רק יוסי בניון ומיכאל זנדברג פתחו בהרכב, בעוד פיני בלילי התייבש על הספסל.

 

בדקה ה-9 השתלט רובר פירס על הכדור אחרי הרחקה גרועה של ההגנה הישראלית, מצא את תיירי הנרי במסירה לתוך הרחבה, והאחרון בעט בקלות לפינה. בדקה ה-25 עלתה צרפת ליתרון 0:2 בהתקפה יפיפיה: חילופי מסירות בין זינאדין זידאן, פירס והנרי הסתיימו ברגלו של דויד טרזגה, שבעט מתוך הרחבה לרשת. בכך לא תם הסיפור. בדקה ה-42 הגביה זידאן כדור חופשי מימין לתוך הרחבה, ההגנה הישראלית שוב נכשלה בכדור גובה, וז'אן-אלן בומסונג נגח פנימה – 0:3 לצרפת.

 

השחקנים הישראלים נראו בעיקר כמי שמחכים לסוף הסיוט. אמנם חיים רביבו ניסה לסכן את השער עם כדור עונשין מסוכן ובעיטה למשקוף במחצית השניה, אבל לרגע אחד לא היה ספק כי מדובר במקריות. השוער ניר דוידוביץ', אשר לאחר פציעה ממושכת חזר ללבוש את המדים הלאומיים, היה נקודת האור היחידה בנבחרת.

 

הרכב ישראל: ניר דוידוביץ'; אלון חרזי, שמעון גרשון, אדורם קייסי, אריק בנאדו; מיכאל זנדברג (יוסי אבוקסיס 46), עידן טל, וואליד באדיר (כפיר אודי 75), אורן זייתוני (פיני בלילי 87); יוסי בניון, חיים רביבו.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: איציק בירן
מאיר איינשטיין. השדר הנחנק
צילום: איציק בירן
צילום: allsport
הוייה. נאחס ישראלי
צילום: allsport
מומלצים