שתף קטע נבחר

מעשירים לנו את המזון בוויטמינים ומינרלים: טוב או רע?

יצרני המזון מעשירים יותר ויותר מוצרים בוויטמינים ובמינרלים. האם הם משפרים בכך את בריאותנו, או שמדובר בגימיק לקידום מכירות שבסופו של דבר מזיק לנו?

בשנים האחרונות נדמה שאנו הולכים ומוקפים במזונות מועשרים. הקרטיב שלנו מכיל תוספת של סיבים, וללחם הוסיפו ויטמינים ומינרלים. מהו פשר שגשוג המוצרים האלה, שנקראים גם 'מזונות פונקציונליים', ואיך הם משפיעים על בריאותנו?

 

מזונות מועשרים – עבר ועתיד

 

הפעם הראשונה שבה הוסיפה חברת מזון רכיב תזונה למוצר היתה בארה"ב ב-1924, כאשר התחילו להוסיף יוד למלח. מחסור ביוד גורם לתת פעילות של בלוטת התריס, שהביטוי החיצוני שלה הוא זפקת – הגדלה חולנית של בלוטת התריס, שנראית כגידול מתחת לסנטר. הוספת היוד מנעה את המחלה הזאת.

 

כיום, 80 שנה לאחר מכן, נמצא תחום המזונות הפונקציונליים בצמיחה אדירה. 4% מהמזון שצורכים כיום הישראלים הוא פונקציונלי, ושיעורו צפוי לגדול ל-17% עד שנת 2007.

 

מהו מזון פונקציונלי

 

מזון יוגדר כפונקציונלי אם הוא מספק יתרונות בריאותיים רבים יותר מאשר בצורתו הבסיסית. הגדרה נוספת למזון פונקציונלי: מזון ששינו בו ריכוז של רכיב תזונה אחד או יותר כדי להגביר את תרומתו לבריאות. למשל, הוספת סידן לקרקרים או הוספת ויטמינים ומינרלים למיצים הופכות את המזונות האלה לפונקציונליים.

 

ההתעוררות של השנים האחרונות

 

המגמה של העשרת המזונות החלה כבר לפני עשור, כאשר הופיעו גבינה מועשרת בחומצות שומן מסוג אומגה 3 ומיץ תפוזים מועשר בסידן. המוצרים האלה לא זכו בשעתם לפופולריות רבה, כנראה בגלל רמת מודעות נמוכה של הציבור, וייצורם הופסק.

 

בסקר שבחן את מצב הבריאות והתזונה (מב"ת) של תושבי ישראל דיווחו רוב הנשאלים (59%) שיש להם עניין רב בקשר שבין תזונה לבריאות, ו-39% דיווחו שהרגלי התזונה שלהם מושפעים במידה רבה ממידע שהם נחשפים אליו בנושאים האלה. את הסקר ערכו שירותי המזון והתזונה והמרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות, בראשות ד"ר דורית ניצן-קלוסקי, בין השנים 1999-2001. בעקבות הגברת המודעות של הציבור בארץ ובעולם לקשר ההדוק שבין תזונה לבריאות אנו רואים יותר ויותר מזונות פונקציונליים על המדפים במרכולים.

 

רשימה חלקית של מזונות פונקציונליים: תרכיזי מיצים, חטיפי אנרגיה, דגני בוקר, שלגונים, לחם, ומוצרי חלב. התוספות הן לרוב של ויטמינים, של מינרלים ושל סיבים תזונתיים. לשמן גם מוסיפים לעיתים פיטוסטרולים – חומרים מהצומח בעלי מבנה דומה לכולסטרול שמסייעים בהורדת רמות הכולסטרול בדם.

 

ייתכן שבעתיד יועשרו אצלנו מזונות נוספים: יוסיפו ויטמינים למים מינרליים, ויטמין C וסידן למשקאות קלים, חומצות שומן מסוג אומגה 3 לחלב ואת הפיטוכימיקל לוטאין, שהוכח שהוא שומר על בריאות העין, למיצי פירות. בחו"ל כבר ניתן למצוא את ההעשרות האלה.

 

מסרים בריאותיים

 

מחקרים רבים שנערכו בשנים האחרונות מצביעים על הקשר בין רכיבי תזונה שונים לבין מניעת מחלות קשות או טיפול בהן. מדובר במחלות לב וכלי דם, סרטן, סוכרת, יתר לחץ דם, אוסטאופורוזיס ועוד. למשל, קיימים ממצאים מדעיים מוצקים שמראים שצריכה יומית של 1.3 גרם פיטוסטרולים או של 3 גרם שיבולת שועל או של 25 גרם חלבון סויה מפחיתה את רמות הכולסטרול הכללי והכולסטרול 'הרע'. בעקבות הממצאים האלה אישר מינהל המזון והתרופות האמריקאי בסוף מרס 2004 לציין על האריזות של מוצרים מסוימים מסרים בריאותיים שמיידעים את הציבור בנוגע לתועלת הבריאותית של רכיבי תזונה שנמצאים במוצר. למשל, על אריזת מזון שמכיל פיטוסטרולים, שיבולת שועל או חלבון סויה יופיע הכיתוב "אכילת מזון זה במסגרת תפריט מאוזן עשויה לסייע בהורדת רמות הכולסטרול בדם ולמנוע התפתחות של מחלות לב". המסרים האלה יהיו נתונים לפיקוח כדי למנוע מהיצרנים להטעות את הצרכנים באמצעות הצגת מידע לא מבוסס מבחינה מדעית.

 

בישראל אימץ משרד הבריאות את תקנות ה-FDA ואנו צפויים לראות בעתיד על אריזות המזון מסרים בריאותיים שמתארים את הקשר בין צריכת המזון שרכשנו להקטנת הסיכון לחלות במחלות מסוימות – כמובן רק אם קיים קשר כזה. המסרים הבריאותיים האלה יהוו תמריץ ליצרנים לייצר עוד ועוד מזונות פונקציונליים.

 

יתרונות המזונות הפונקציונליים

 

פתרון תזונתי: מזון פונקציונלי מאפשר אספקה של ויטמינים, מינרלים, סיבים ופיטוכימיקלים בצורה קלה ובריכוזים גבוהים יחסית, ולכן יכול להיות פתרון עבור אנשים שתזונתם לוקה בחסר מסיבות שונות.

 

עדיפות על פני תוספי מזון בכמוסות: מזון פונקציונלי הוא תחליף זול יותר מתוספי מזון בכמוסות. יתר על כן, אם מקבלים במזון את הכמות הדרושה של רכיבי התזונה, אין צורך לזכור ליטול כמוסות מדי יום. כמו כן נראה שוויטמינים ומינרלים יעילים יותר כשהם מגיעים לגוף באמצעות מזון ולא באמצעות כמוסות. אחת הסיבות לכך היא שישנה אינטראקציה בין התוספים למזון שמגבירה את התועלת שמפיק הגוף מהתוספים (אפקט סינרגטי).

 

חסרונות המזונות הפונקציונליים

 

הזנחת התזונה: קיומם של מזונות מועשרים עלול לגרום לאנשים להתבסס רק עליהם ולא להקפיד על תזונה מאוזנת. זו טעות, כיוון שהמזונות מהצומח מכילים אלפי חומרים שטרם התגלו, ולא ניתן יהיה לקבלם משום מקור אחר אם לא משלבים פירות, ירקות, דגנים, קטניות, אגוזים וזרעים בתזונה היומיומית.

 

מינוני יתר או מינונים נמוכים מדי: מזונות שמועשרים בוויטמינים ובמינרלים עלולים להכיל מינונים גבוהים מדי או נמוכים מדי שלהם, וכתוצאה מכך עלול להיגרם נזק לאנשים שצורכים אותם באופן קבוע ולאורך זמן (כשמדובר בעודף) או לאנשים שמתבססים על צריכתם ועלולים להגיע למצבי חסר (כשמדובר ברמות נמוכות מדי). בתחילת החודש שעבר התפרסם שדנמרק מחרימה כמה סוגים של דגני בוקר בעקבות בדיקות מעבדה שמצאו בהם רמות גבוהות מדי של ויטמינים. גם בארה"ב העלתה בדיקה שערך ה- FDA בשנת 2002 שבחלק מדגני הבוקר יש רמות של ברזל וחומצה פולית שגבוהות מכפי שרשום על האריזה.

 

סיכון עבור חלק מהאוכלוסייה: קבוצות מסוימות באוכלוסייה צריכות להימנע מאכילת מזונות שהועשרו ברכיבי תזונה מסוימים. למשל, גברים ונשים בגיל המעבר צריכים להימנע מכמות גדולה מדי של ברזל, כיוון שצריכת מזונות מועשרים בברזל לאורך זמן עלולה לגרום להצטברות הברזל בגוף ולפגוע בכבד ואף להגביר את הסיכון למחלות נוספות.

 

צריך להמשיך את המחקר

 

קיימות עדויות מחקריות רבות בנוגע ליעילותם של רכיבים מסוימים שבמזון, אך עדיין אין מספיק מחקרים שיבדקו את יעילות המזון הפונקציונלי עצמו במניעת מחלות ובקידום הבריאות. בחלק מהמקרים מסתמנים ממצאים מעודדים. למשל, ב-1998 נכנס לתוקפו חוק בארה"ב שמחייב להעשיר את כל מוצרי הקמח בחומצה פולית – ויטמין מקבוצה B שמונע היווצרות מומים קשים בעמוד השדרה ובמוח העובר. ואכן מאותה שנה חלה ירידה בשכיחות המומים האלה.

 

שימוש מתון ומושכל

 

אמרתו של הרמב"ם ש"יהיו מזונותיך תרופותיך" אקטואלית כיום יותר מתמיד. המזון יכול להשפיע על בריאותנו לטווח הארוך ולסייע לנו במניעת מחלות כרוניות רבות. המזון הפונקציונלי עשוי לסייע לנו בכך: עמדת מומחי תזונה רבים ברחבי העולם היא שמזון פונקציונלי עשוי להשפיע לטובה על בריאותנו, אך כל זאת בתנאי שצורכים אותו במסגרת תפריט מגוון וברמות מתאימות. חשוב וצריך להמשיך לחקור את יעילות המזונות המועשרים ולעשות בהם שימוש מתון ומושכל.

 

הכותבת היא דיאטנית קלינית וחברה בעמותת הדיאטנים הקליניים בישראל 'עתיד'
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
לקרטיב מוסיפים סיבים...
...ואת הלחם מעשירים בוויטמינים ומינרלים
ד"ר רק שאלה
מומלצים