פרשת המסמכים המזויפים של CBS: הלקח של העיתונות
פרשת המסמכים המזויפים ששימשו בסיס לתוכנית התחקירים "60 דקות" של CBS, והעידו כביכול על יחס מועדף לו זכה הנשיא, ג'ורג' בוש בעת שירותו במשמר הלאומי, נושאת לקח חשוב לעיתונות. הזיופים נחשפו על ידי הבלוגר צ'ארלס ג'ונסון מ-LittleGreenFootballs.com, שגילה כי לא ייתכן שאותם מסמכים נכתבו בשנות ה-70, על פי הגופנים שהיו זמינים באותה תקופה. בלוגרים נוספים פירסמו וקידמו את הנושא ולא הירפו עד שהרשת האמריקנית פירסמה הערב התנצלות.
העיתונאי ג'ף ג'רביס מצביע במאמר בניו יורק פוסט על כך ש-CBS לא חטאה רק בתחקיר רשלני (עובדה מדהימה, בהתחשב ביוקרה המקצועית של התוכנית) אלא גם בחטא חמור לא פחות: אנשיה לא היו מחוברים לרשת, הם לא קראו את הבלוגרים, שעשו כאן עבודה חשובה של בדיקת העובדות, ולא הכירו להם תודה.
העיתונות המודפסת והאלקטרונית (אך גם המקוונת) חוטאת לעיתים ביוהרה של מי שחשים מורמים מעם, שאינם חייבים דין וחשבון. האינטרנט, ובייחוד המגיבים והבלוגרים, מוריד את העיתונות אל קרקע המציאות, בזכות התקשורת השוויונית (פחות או יותר) בין הצדדים והאפשרות לעמת את העיתונאים עם העובדות. בלוגרים אינם עיתונאים אך הם מציעים לעיתונות שדרוג בדמות בדיקת עובדות מהירה, נקודות התבוננות רעננות ומגוונות והשראה. כלי תקשורת שלא ינצלו את השירות החשוב הזה לא רק ינהגו בטיפשות אלא גם יספגו מכות מקצועיות קשות, כפי שמוכיח המקרה של CBS.
