שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הקלות הבלתי נסבלת של הקפצת המחירים
    מה עושים אתרי המסחר נגד תופעת ההתערבות בהליך המכירה ומה דעתו של הממונה על הגנת הצרכן במשרד המסחר והתעשייה?

    הכתבה הקודמת: שבע שנים למסחר האלקטרוני בישראל

     

    חשדו של דרור התעורר לאחר שהשתתף בפרק זמן של 24 שעות בארבעה מכרזים שונים באתר מכירות פומביות מסוים, ובכולם זכה אותו גולש, J מיבנה. "במקרה נכנסתי כמה שעות לאחר מכן למכרז למחשב נייד ופתאום אני רואה את אותו J, יבנה זוכה במחשב", הוא מעיר, "מיותר לציין שלא הופתעתי שראיתי שהספק של המחשב היה אותו ספק של אותם מחשבים נייחים. אין חוק שאוסר על בעלי אינטרסים להשתתף במכרז?".

     

    "אפשר למצוא מוצר (למשל, ריהוט לחדר שינה, טלוויזיה) בשעה 3 בלילה שטרם הציעו עבורו מחיר", טוען אלון, "הלקוח התמים מציע מחיר מינימום (99 שקלים) ופתאום מתעורר לו "ג. מבנימינה" או "ד. מאשדוד" ומציע מחיר גבוה יותר, נניח, 149 שקלים.

     

    בוא נניח שאכן קיים 'ג. מבנימינה' והוא ער ב- 3 בלילה או הפעיל 'סוכן אוטומטי אישי' AutoBidder , מנגנון המאפשר לגולש להפעיל תוכנה המגישה הצעות בשמו עד למחיר המרבי). במקרה זה, כאשר הלקוח התמים יעלה את המחיר (למשל ל- 199 שקלים), ניתן לצפות ש"ג. מבנימינה" יענה בהצעה משלו. אבל זה לא המצב. לאחר שהלקוח התמים הציע 199 שקלים, פתאום יתעורר D. Naharia ויציע מחיר גבוה יותר".

     

    הסוד הגלוי ביותר בתעשיה

     

    דרור ואלון רומזים על תופעה הידועה לכל משתמש בעל ניסיון באתרי המכירות הפומביות. אם היה מדובר במקרה חד פעמי, ניתן היה לפטור אותו כהזיות עתירות דמיון, אך תצפיות ממושכות על אתרי מכירות פומביות והתבטאויות של גורמים בתחום מעידים על כך שמדובר בסוד הגלוי ביותר בתעשייה.

     

    על פי מידע שהגיע ל-ynet, חלק מהספקים חוששים ממכירה במחירי הפסד ולכן הם מתערבים בהליך הקנייה בעצמם או באמצעות תוכנה ומגישים הצעות שמטרתן להעלות את מחיר המוצר מעלה.

     

    "הספקים מחולקים לקטנים וגדולים", מסביר צ', שעבד אצל אחד הספקים, "חלק מהספקים חוששים ממכירה במחירי הפסד ולכן הם מתערבים בהליך הקנייה בעצמם או באמצעות תוכנה ומגישים הצעות שמטרתן להעלות את מחיר המוצר מעלה. שיטה אחת לעשות זאת היא פשוטה מאוד: באמצעות הסוכן הווירטואלי האישי (הכוונה היא ל-AutoBidder, מנגנון המאפשר לגולש להפעיל תוכנה המגישה הצעות בשמו עד למחיר המרבי. ג.מ.).

     

    למשל, הספק קובע מחיר של מוצר ל-1,600 שקל, וכל סכום שהמוצר נמכר מעל המינימום הוא בעצם רווח נקי לספק. מי שמקפיץ בפועל את המחירים זה הספק, מבלי שבעלי האתר מודעים לכך. זו לא השיטה היחידה. אני מכיר ספקים שיושבים כל הלילה ומעלים מחירים לבד".

     

    צ' תולה את האשם בשיטה בעיקר באתרים הקטנים, המנסים לפתות ספקים למכור מוצרים במחיר פתיחה של 99 שקלים, כאשר אין להם את היכולת להביא מספיק אנשים למוצר שלהם. "לכן, הספק לא יצליח למכור במחיר טוב ויפסיד. אין לספק ברירה אלא לשחק, וזו גם הסיבה שהרבה חברות נסגרו", הוא טוען.

     

    הראשון ש"הוציא את המרצע מן השק" והיה ישר עם לקוחותיו, לפחות בהקשר זה, היה אתר המכירות הפומביות "פרסי", אשר בסוף 2003 פירסם בתקנון שלו

    סעיפים הקובעים כי "זכותו של הספק להתערב בהליכי המכרז ולהגיש הצעות מטעמו" ו"החברה רשאית להתערב בהליכי כל מכרז מטעמים מסחריים וזאת על ידי מתן הצעות על ידי המחשב באופן רנדומלי בשמות משתמש אקראיים". מאוחר יותר בוטלו סעיפים אלה אך נותר סעיף המאפשר לחברה לבטל מכירה פומבית של מוצר אשר הצעת המחיר האחרונה שהוגשה בעבורו נמוכה ממחיר האומדן, שנקבע מראש. כלומר, במחיר נמוך מדי.

     

    יוסי הרצוג, מנכ"ל אתר פרסי מוסר בתגובה: "ביצענו שינויים כוללים באתר, גם בעיצוב, גם בצבעים וגם בתקנון. פרסי היה האתר הישר וההגון ביותר, שהחליט לא לעבוד על הלקוחות. אני לא מכיר ספק שמוכן למכור בהפסד, ואני לא מכיר אף אחד שקנה מסך פלזמה בשקל.

     

    אתר פרסי עובד בשיטת האומדן, שנהוגה באתר איביי או במכירות הפומביות המשודרות בבי בי סי. על פי השיטה הזו, יש מחיר מינימום אותו קובע הספק, ובמידה וההצעה נמוכה ממנו - זכותו של הספק לבטל את המכירה. אנחנו היינו הראשונים שהכנסנו את זה לתקנון וחטפנו על זה".

     

    גם מ-P1000 סולקו ספקים בעקבות התערבות

     

    "קיים איסור מפורש של כל גורם מטעם אולסייל, או הקשור עימה לקחת חלק במכרזים", אומר אוהד שמש, המנהל המסחרי של אולסייל, "עובדי החברה וספקי החברה אף חתומים על מסמך האוסר עליהם מפורשות לבצע רכישות במסגרת האתר. הספק מצהיר כי הפרת התחייבות זו תחשב כעילה המצדיקה הפסקת פעילותו באתר אולסייל לאלתר"

     

    תגובת נטאקשן: "לא נתקלנו בתופעה זו באתר נטאקשן, אך אם יתעורר חשד כזה, נפסיק לעבוד עם הספק הנחשד בכך"

     

    "וואלה שופס אינה מאפשרת לספקיה להשתתף במכירות פומביות. ספק אשר התגלה לנו כי הוא משתתף במכירותיו - מופסקות המכירות הפומביות לאלתר", על פי אורי נדלר, מנכ"ל וואלה שופס, "החברה רואה בחומרה רבה מעשים כאלו הואיל והדבר פוגע בתדמית האתר, הדבר מובהר היטב לספקים לפני תחילת הפעילות באתר ומעוגן בהסכם שנחתם עמם.

     

    "הלכה למעשה, לספק המוכר בוואלה שופס קשה יותר להתערב במכירות בשל העובדה שגולשי האתר המעוניינים להשתתף במכירה פומבית נדרשים לרשום פרטי כרטיס אשראי ות.ז., דבר המאפשר לנו ביתר קלות לאתר השתתפות חוזרת במכירות. יתרה מזאת, בשל רצוננו למנוע התערבות כאמור וואלה שופס לא פיתחה מערכת אוטומטית למתן הצעות במכירות פומביות כפי שקיים באתרים אחרים היות וכלי זה עלול לשמש גם את הספקים להתערבות במכירות".

     

    "ארבעת האתרים הגדולים לא זקוקים להתערב במכירות מאחר והיקף הלקוחות שלהם גדול דיו כדי לעורר ביקושים לכל המוצרים", טוען ברקוביץ' אך מודה כי גם מהאתר שלו סולקו בעבר ספקים לאחר שהתברר כי התערבו במכירה. "כל ספק שייתפס בהתערבות יסולק מהאתר", הוא אומר.

     

    האם תוכל לערוב שזה לא יקרה יותר?

     

    "לא. זה כמו לטעון שניצחנו את הטרור. הרי זה בלתי אפשרי. נניח שבמהלך המכירה הפומבית מתחבר משתמש בשם 'אברהם כהן' ומעלה את מחיר המוצר, לך תוכיח שמדובר בנציג מטעם ולא צרכן תמים. הרי הוא יוכל לבטל את הקנייה גם אם יזכה במוצר ואיש לא ידע מי הוא. אך השיטה הזו לא הומצאה באינטרנט. גם במכירות פומביות מסורתיות, שנערכו במאה ה-19, כאשר מוצר עמד להימכר במחיר זול מדי, לטעמו של המוכר, היה קם גבר עם מגבעת, ממש לפני ההכרזה על הזוכה, ורוכש את המוצר במחיר גבוה יותר. כמובן שהיה זה נציגו של המוכר".

     

    כדי למנוע הישנות מקרים כאלה, ברקוביץ' מצהיר על תהליך בדיקה ממושך בן שלושה-ארבעה חודשים לכל ספק, בטרם יורשה למכור באתר. "אנחנו לא מקבלים חברות שבמקרה הניחו יד על מכולה של מוצרים ורוצה לעשות מכה", הוא אומר, "השאלות החשובות מבחינתנו הן אם הספק ערוך להתמודד עם אספקת מוצרים בהיקפים גדולים לאורך זמן. לשם כך, אנחנו נפגשים עם בעלי החברות, מכירים אותם ובודקים את המחסנים שלהם. חשוב להבין שיש לנו 100 ספקים. חלק מתפקידנו זה להיות הגננת של הספקים וזה לא פשוט. האינטרס שלנו הוא למנוע את ההתערבויות האלה, שפוגעות גם בנו".

     

    תגובת הממונה על הגנת הצרכן במשרד המסחר והתעשייה, עו"ד יצחק קמחי

     

    "במכירה פומבית זהות הרוכשים הפוטנציאליים, עימם מתמודד הצרכן על המוצר, אינה ברורה. מול צרכן במכירה פומבית באינטרנט יכולה גם לעמוד תוכנה המדמה רוכש פוטנציאלי, אולם תוכנה זו מעלה את המחיר המוצע למוצר באופן מלאכותי (לא קיימת כוונה לרכוש את המוצר אלא רק להעלות את מחירו), ומולה מעלה הצרכן את מחיר הצעתו.

     

    כאשר תוכנה ממין זה משתתפת במכירה אין ספק כי תחרות הוגנת לא קיימת כאן, גם לא מכירה פומבית אלא דרך להגיע למחיר יעד אותו קבע בעל עניין כל שהוא במכירה. קיימת כאן לכאורה הטעיה של הצרכן לגבי מהות הליך המכירה בו הוא נוטל חלק.

     

    הפעילות של משרד המסחר והתעשייה מתקיימת במספר מישורים:

     

    א. החינוכי - נפרסם עדכון לציבור בנוגע לכללי התנהגות בסחר האלקטרוני ויידועו כי אפשרות כזו קיימת וטרם הגשת הצעה במכרז כדאי לצרכן לבדוק את מחירי השוק ולהגביל את עצמו בסכום המרבי אותו יציע ולא להתפתות ל"תחרות" העלולה להיות תחרות לכאורה בלבד .

     

    ב. פנייה לאתרים המקיימים מכירות פומביות שיצהירו כי אינם מאפשרים הפעלת תוכנות המדמות רוכשים פוטנציאלים וכי אינם משתפים פעולה עם ספקים המשתמשים בתוכנות או באנשים מטעם, כדי להטות את מחירי המוצרים. חשוב כי הצהרה זו תעוגן גם בתקנון האתר.

     

    ג. אכיפה פלילית – במקרה של תלונה או חשד בדבר מכירה פומבית מטעה או הטעיה מכל סוג אחר המשרד פותח בחקירה פלילית, לצערי לא תמיד עולה בידנו לגבש ראיות מספיקות להגשת כתב אישום ,במקום בו הדבר יתאפשר ינקטו הליכים.

     

    ד. הכנת הנחייה לאתרי המכירות הפומביות באינטרנט שתעסוק, בין היתר, בפרטים אותם יש לגלות לצרכן במסגרת עסקאות המבוצעות בעת מכירה פומבית,תוך הגדלת השקיפות הפיקוח על תהליך המכירה".

     

    בכתבה הבאה: בעיות נוספות באתרי הקניות. הסתרת מחיר המשלוח, מקומות איסוף אקזוטיים, מוצרים מחודשים ועוד.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    "קשה מאוד להתמודד עם הטיית המחירים". האתר בתמונה אינו קשור לתופעה
    מומלצים