דוקו אחד בכל שני

רק לעיתים נדירות מגדיר סרט מחדש את גבולות הז'אנר שבמסגרתו נוצר. "קו כחול דק" שביים ב-1988 ארול מוריס, מי שהוא בכיר הדוקומנטריסטים בעולם כיום, וישודר אצלנו הערב במסגרת רצועת "דוקו-פריים" בהקרנת בכורה טלוויזיונית, הוא בדיוק סרט שכזה. אבל חוץ מהיותו אחד הסרטים התיעודיים המצוינים שנוצרו אי פעם, נודעת ל"קו כחול דק" חשיבות נוספת: הסרט הביא לשחרורו מהכלא של אסיר שישב כבר 11 שנים בתא הנידונים למוות על לא עוול בכפו.

ומעשה שהיה, כך היה: בלילה אחד של חודש נובמבר 1976 נרצח בדאלאס, טקסס, השוטר רוברט ווד. כחשוד המרכזי בחיסולו נעצר רנדל אדמס, נווד בן 28 ללא עבר פלילי. חוקרי המשטרה, שהיו נחושים להאשים מישהו במעשה, ראו באדמס שעיר מוצלח לעזאזל, ובעזרת עדותו של אחד, דיוויד האריס, נער בן 16 שאסף את אדמס למכוניתו הגנובה מוקדם יותר באותו לילה, הוא הורשע. בינתיים, נידון האריס עצמו למוות בעבור רצח אחר שביצע (הוא הוצא להורג ביוני השנה), ובדקות האחרונות והמצמררות של הסרט הוא נשמע מודה בשיחת טלפון מוקלטת עם מוריס גם ברציחתו של ווד.

במקור תכנן מוריס לצלם סרט על פסיכיאטר טקסני שהיה תומך נלהב בעונש המוות המונהג במדינה זו, אך כשהגיע במסגרת התחקיר לראיין את אדמס שהתעקש על חפותו, ולאחר שפגש עוד בהאריס שהמתין לביצוע גזר דינו – החל להשתכנע שהאדם הלא נכון הוא זה הנאשם ברצח השוטר ווד. ואולם, אף ש"קו כחול דק" כולל ראיונות בבית הכלא עם אדמס והאריס, כמו גם דיבובם של עדים אחרים שהיו קשורים לפרשה (עוברי אורח, שוטרים וכו'), אין זה עוד דוקומנט קולנועי מגויס לרעיון ביטול עונש המוות, או קלות ההרשעה בדין בבתי המשפט של טקסס.

שכן סרטו של מוריס – שזכה השנה באוסקר על סרטו הנפלא "ערפל קרב", ראיון מאיר עיניים עם מי שהיה שר ההגנה האמריקאי בשנות ה-60, רוברט אס. מקנמרה – מבקש בעצם לבחון את סוגיית הקשר שבין מושג ה"אמת" לתיעוד קולנועי. כך, בצד העדויות, כולל הסרט את מה שהוא לכאורה סייג חמור של הסרט הדוקומנטרי – שחזורים דרמטיים, מסוגננים מאוד, בעזרת שחקנים ומלווים במוזיקה הרפיטטיבית של פיליפ גלאס, של האירועים הנדונים בו, כמו הרצח עצמו וחקירתו של אדמס. קלוז-אפ על אקדח יורה, על שעון, ריבוי העדויות, כמו גם בימוי הרצח מזוויות צילום שונות – כל אלו נועדו לפרק את האירוע לשלל נקודות המבט שמרכיבות אותו, וכמו לחתור תחת השאיפה המסורתית של הסרט התיעודי לייצר אמיתות אחידות והיסטוריה "שלמה".

"קו כחול דק", במילים אחרות, בדומה ליצירה תיעודית כבירה אחרת, "שואה" של קלוד לנצמן, עוסק בחוסר היכולת לחקור את העבר – הקרוב או הרחוק – ועל כן אף הוא, כסרטו של לנצמן, נמנע מהצגת חומר ארכיוני, שממילא לא היה בנמצא ככל שהדברים אמורים בפשע עצמו. כך, מוריס, קולנוען-בלש (הוא אכן עבד מספר שנים כבלש בעת שהיה מובטל מעשיה), יצר את אחד הסרטים הראשונים שביקשו להדגיש את החוויה האישית, הסובייקטיבית, אל מול המסורת התיעודית של ידע קטגורי, לתהות על המשמעות המיוחסת לעדות, ולהראות כיצד מושג ה"אמת" הוא לעולם מוגבל, מובנה ותלוי נקודת מבט. באופן פרדוכסלי, ואולי לא, דווקא סרט תיעודי זה, שמבקש לפרק את חוויית המציאות למרכיביה הסובייקטיביים, הצליח להביא לשינויה ולהציל אדם חף מפשע.

"קו כחול דק" ישודר הערב (ב'), בשעה 22:00 בערוץ הוט-פריים בכבלים הדיגיטליים.