שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    לונגהורן: נסיעת מבחן

    מערכת ההפעלה העתידית של מיקרוסופט, שצפויה לצאת ב-2006, זמינה כבר בגירסת פיתוח. בדקנו אותה ומצאנו כי הממשק התלת מימדי החדש, האבטחה המשופרת, היציבות, והתמיכה שהיא מציעה למתכנתים, עשויים להפוך אותה לסיפור הצלחה

    לונגהורן היא מערכת ההפעלה השאפתנית ביותר של מיקרוסופט, שמביאה שינויים מקיפים ומהפכה של ממש בממשק התכנות (API) ובמגוון השירותים. אך למרות השינויים המשמעותיים, לונגהורן לא נכתבה מחדש: היא מתבססת על Windows XP ו-Windows Server 2003, כמו גם על ה-NET Framework., ומציעה תאימות לאחור.

     

    לונגהורן אמורה להשיג מספר מטרות, ביניהן: הפיכת Windows ליעילה יותר מבחינת תפוקה למשתמש, שיפור האבטחה ואמינות מערכת ההפעלה, ושיפור התמיכה בישומי מולטימדיה עשירים. כדי לטעום מעט ממה שיש ללונגהורן להציע, בדקנו את גירסת הפיתוח 4074, ששוחררה באביב האחרון.

     

    לונגהורן במבט חטוף

     

    לונגהורן תושק בכמה מהדורות: מהדורה שולחנית, שרת, 64 ביט וגירסאות מיוחדות, המקבילות ל-XP for Media Center PC ו-XP for Tablet PC כיום, כאשר כולן יתבססו על אותם היסודות.

     

    הליכי ההתקנה והתחזוקה צפויים להיות חלקים ומלוטשים יותר מבעבר. סביבת ההתקנה החדשה גרפית לגמרי, ובנויה כך, ששאלות הדורשות את התערבות המשתמש קובצו יחדיו, כך שמרבית ההתקנה מתבצעת ללא נוכחות אנושית.

     

    לונגהורן מבטיחה גם שיפורים בניהול ותחזוקת המחשב. למשל, ביטול התקנה של מנהל התקן תהפוך יסודית יותר, ותאפשר ביטול סימולטני של כמה מנהלי

    התקן פגומים.

     

    מיקרוסופט כותבת חלקים נרחבים של לונגהורן תחת סביבת NET., שתהיה כלולה במערכת ההפעלה. בין יתרונותיה, למשל, קוד המנוהל על ידי סביבת NET., ומטפל עצמאית בנושאים כמו הקצאה וניהול זיכרון, כך שאנו צפויים לירידה חדה בפרצות אבטחה הנובעות מ-buffer overruns. בנוסף, ככל שסביבת NET. תהפוך פופולרית יותר בקרב היישומים, כך יתמעטו האירועים בהם נזדקק ל-Restart אחרי התקנות.

     

    איתור וזיהוי משאבים אוטומטי

     

    מיקרוסופט תשפר גם את יכולות איתור רשתות התקשורת וזיהוי החומרה האוטומטי, והגירסה העתידית צפויה לשפר את יכולת הניהול של מחשבים ברשתות קטנות, ללא צורך בתשתית וחומרה ייעודית. בנוסף, החברה מתכוונת לשפר את התמיכה בהתקנים ניידים, תוך שיפור הסנכרון מול מחשבי כף יד.

     

    אבטחה היא בהחלט בעדיפות עליונה בלונגהורן ורבים מהשיפורים שהוצגו ב-SP2, חבילת העדכונים ל-Windows XP, יופיעו גם בלונגהורן, כולל Windows Firewall ואחרים. בנוסף, לונגהורן תספק פלטפורמת אבטחה חדשה לחלוטין העונה לשם Next Generation Secure Computing Base.

     

    בהמשך להופעת החומרה הדרושה להפעלת כמה מאמצעי ההגנה הכלולים בפלטפורמה, האבטחה החדשה תספק יכולות חזקות יותר מאמצעי תוכנה בלבד, להגנה על תהליכים הרצים במערכת ועל אמצעי אחסון מפני גישה לא רצויה. הפלטפורמה החדשה תציע גם הגנה משופרת נגד תוכנות ריגול.

     

    מראה חדש ואוורירי

     

    הממשק הגרפי החדש של לונגהורן מכונה אירו (מלשון אוויר), שיהיה זמין באחת משתי אפשרויות: אירו גלאס (Aero Glass) - ידרוש מעבד גרפי התומך בפונקציות התלת מימד של DirectX 9 מובנה בכרטיס גרפי חזק ועשיר בזיכרון. אירו גלאס ינצל את הכרטיס הגרפי עד תום, תוך שילוב אפקטים, הנפשות ושקיפויות.

     

    עבור אלו שהחומרה אינה מאפשרת להם ליהנות ממלוא הממשק הגרפי של אירו גלאס, תספק לונגהורן ממשק משתמש מסורתי, שמטרתו להפוך משימות נפוצות לקלות יותר לביצוע. תמיכה בקבצימדיה שולבה טוב יותר בממשק הגרפי. כך למשל, קל יותר ליצור מצגות פשוטות ולערוך תמונות באמצעות תוכנת העריכה המובנית.

     

    הניווט בין קבצים במערכת שופר אף הוא, ונוספו דרכים למצוא ולארגן נתונים. חיבבנו במיוחד את תיבת החיפוש החדשה, המאפשרת להקיש מספר תווים, ולצמצם מיד את רשימת הקבצים שנמצאו.

     

    לונגהורן כוללת גם תמיכה מובנית בסוגי נתונים נפוצים, כמו אנשי קשר וארגונים, ומאפשרת לנהל אותם - ואת הקשרים ביניהם - היישר ממערכת ההפעלה.

     

    חיבה מיוחדת לאנשי פיתוח

     

    משתמשים מנוסים ואנשי פיתוח ימצאו אף הם סיבות לחבב את לונגהורן. היא מציגה, בין השאר, מתזמן משימות משופר ושורת פקודה משופרת. בדיוק כמו ש-DOS מאפשרת לכתוב batch files משורת הפקודה, כך מאפשרת שורת הפקודה החדשה שימוש חכם ומונחה עצמים ב-cmdlets.

     

    אלו הם תסריטים, הדומים ל-Java Applets, ומאפשרים שיתוף קל של עצמים בין יישומים, שליחת שאילתות למספר יישומים במקביל, וכדומה. מידע נוסף ניתן למצוא באתר לונגהורן המיועד למפתחים.

     

    תחת מכסה המנוע

     

    מתחת לכל השינויים הנראים לעין, עומד ממשק תכנות המכונה WinFX. זהו בעצם מערך משולב של שלוש מערכות משנה: Avalon, הדואג להצגה הגרפית; WinFS, האחראי על האחסון (ולא יהיה כלול בלונגהורן, כאשר לא ברור כלל מתי יושק); ו-Indigo, הממונה על תקשורת.

     

    Avalon הוא ממשק התכנות העומד בבסיסו של אירו. הוא כורך בתוכו את מגוון ממשקי ההצגה הכלולים ב-Windows - כמו DirectX, GDI+, Windows Forms ואחרים - בנוסף לממשקים החדשים הדרושים לשימוש ב-WinFS וב-Indigo.

     

    מטרתו כפולה: הקלה על יצירת יישומים הכוללים תיבות דו שיח, הנפשות ויכולות גרפיות אחרות. וצמצום העומס על המעבד, וחיסול צווארי הבקבוק, הגורמים למשל לקפיצות בעת ניגון וידאו.

     

    שינוי מהותי נובע מכך, שב-Avalon, הגרפיקה מבוססת וקטורים, במקום ה-Bitmap של היום. עובדה זו תקל על אפקטים חזותיים. למשתמש מהשורה, המשמעות היא שמעבר מצג LCD הפועל ב-96 פיקסלים לאינץ', לצג בעל רזולוציה גבוהה יותר - לא יכווץ את הגופנים והאייקונים.

     

    Avalon משנה גם את האופן בו היישומים משתמשים בתצוגה. היישומים משתמשים מעתה בשטחי ציור פרטיים, ומנוע חיבור (Composing, יצירת התמונה השלמה מאיחוד חלקיה) קובע כיצד לטפל, להחיל אפקטים ולהעביר לבסוף את התמונה למסך.

     

    Avalon גם כוללת שפה ייעודית לפיתוח יישומים בשם XAML, (או Extensible Application Markup Language), שמבוססת על XML, שמאפשרת למעצבים לצור ממשקים גרפיים מורכבים, תוך הפרדת התיכנות עצמו מהתהליך.

     

    היכולות כוללות שימוש במנוע תלת מימד, וניצול מנגנון מורכב הקובע על איזה עצם לחץ המשתמש בממשק. למפתחים עדיין נותרה גישה לממשקי התכנות הקיימים, כולל Windows Forms ו-GDI+, כדי לעבוד ברמת הקוד הבסיסי, אך בעזרת XAML יוכלו לשתף את המעצבים הגרפיים בעבודה.

     

    מסד הנתונים משמש תשתית למערכת הקבצים

     

    עמוד התווך האחרון בחבורה, Indigo, הוא המאמץ האחרון של מיקרוסופט בתחום ה"ארכיטקטורה מונחית השירות" (Service Oriented Architecture), המאפשר ליצור מערכות מבוזרות בקלות. הרעיון הכללי הוא, שאפשר לבנות יישומים מאוסף של רכיבים, המבקשים זה את זה לבצע מטלות שונות. הרכיבים יכולים לפעול על המחשב המקומי או על מחשב מרוחק, ולהיכתב על ידי ספק בודד או ספקים שונים.

     

    במידה מסוימת, אפשר לומר שהמטרות של Indigo זהות למטרות העומדות בבסיס סביבות מבוזרות אחרות, דוגמת DCOM ו-CORBA. אבל Indigo מנסה להשיג הפרדה מוגדרת יותר, תוך ניסיון להתגבר על המכשולים המוצבים בפני מערכות המחוברות באמצעות אינטרנט, כמו המתנה ארוכה, ניהול אבטחה מורכב ותמיכה בבקשות אסינכרוניות (כלומר, הלקוח לא צריך להמתין שהשרת יספק את הבקשה הקודמת לפני הוצאת בקשה חדשה).

     

    Indigo מבוסס על Web services, ומיקרוסופט עובדת במקביל ל-BEA, IBM, סאן ואחרות, כדי לאפשר שיתוף פעולה בין המערכות השונות. אנשי פיתוח יכולים אף לצפות למנהל תצוגה חדש, ארכיטקטורת הדפסה חדשה ושירותי מיקום חדשים, המסייעים לבניית יישומים המשנים את התנהגותם בהתאם למיקום המשתמש. 

     

    השורה התחתונה

     

    למרות שהפצה ניסיונית רחבת היקף של לונגהורן בגירסת בטא ראשונית צפויה כבר ב-2005, הניסיון מלמד, שצפויות מספר גירסאות ניסיוניות לפני הדבר האמיתי, באמצע 2006. כמו כן, מיקרוסופט הבטיחה כי הן Avalon והן Indigo, יופצו במהלך 2005, כעדכונים ל-Windows XP ו-Windows Server 2003.

     

    אנחנו אהבנו הרבה ממה שלונגהורן מבטיחה: ממשק תלת מימדי נוח, אבטחה משופרת, אמינות וממשק תיכנות חדש למפתחים הם גורמי מפתח להצלחתה. השאלה היא עד כמה מסוגלת מיקרוסופט למלא את המובטח בנושאים קשים יותר להטמעה, כמו מערכת הקבצים המהפכנית, ששילובה בלונגהורן יידחה.

     

    כתבו: סבסטיאן רפלי, ניל רובנקינג וג'והן קליימן.

    תרגום: נדב אלידע.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לונגהורן. שולחן עבודה חדש
    צילום: פי סי מגזין
    אהבנו את החיפוש
    צילום: פי סי מגזין
    תמיכה משופרת בהתקנים ניידים
    צילום: פי סי מגזין
    ממשק תלת מימדי
    צילום: פי סי מגזין
    האם מיקרוסופט תעמוד בהבטחות?
    צילום: פי סי מגזין
    מומלצים