שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    שאנז-אליזה: שובה של היפה מכולן
    אחרי שנים של הזנחה ואחרי שיפוץ יסודי, שדרת השאנז-אליזה תופסת שוב את מקומה כחלון הראווה של עיר האורות. 300 אלף מבקרים ביום הקפיצו את מחיר השכירות ל-7,219 יורו (!) למטר רבוע, לשנה

    כמו עוף החול שנולד שוב ושוב מהאפר שלו עצמו - כך שדרות השאנז-אליזה. עשר שנים אחרי ניתוח החירום שביצעו הרשויות כדי לשקם את עמוד השידרה של בירת צרפת, אפשר לומר שהחולה החלים לחלוטין. שדרות האליזה ביצעו את הקאמבק המצופה מהן ואף מעבר לכך. אחרי עשור של הזנחה, עבריינות ונטישה של עוד ועוד בעלי עסקים ותיירים, הצליחו שדרות האליזה לחזור ולכבוש את מעמדן כחלון הראווה של פריז. 300 אלף מבקרים ביום (100 מיליון בשנה) מצביעים ברגליים: זהו שובן של שדרות האליזה.

     

    לא תמיד היה המאזן כה ורוד. הסמל של פריז הנוצצת הלך ושקע במהלך שנות ה-80 ופרנסי העיר (אז היה זה ז'אק שיראק שישב בבית העירייה) החליטו לעשות מעשה. 36 מיליון יורו הושקעו בראשית שנות ה-90 כדי לשקם את מה שהצרפתים מכנים בגאווה "השדרה היפה בעולם". הארכיטקט ברנאר הואט והמעצב ז'אן מישל וילמוט התבקשו לצחצח את מה שהיה הסלון המהודר של עיר הבירה והפך לסתם עוד חדר גדול ומוזנח.

     

    המדרכות העולות והיורדות לאורך שני הקילומטרים המשתרעים משער הניצחון

    ועד לכיכר העגולה באמצע השדרה, רוצפו מחדש באבן גרניט אלגנטית. במקביל, החליפו המעצבים את הריהוט: 55 ספסלים שנוצרו במיוחד ניטעו במורד הרחוב ומנורות מעוצבות בסגנון תואם נשתלו לאורך השדרות. גם הסדרי חניה חדשים הקלו על מי שמבקשים להגיע ברכבם ולהשאיר אותו בחניון הענקי שנמצא מתחת לשדרות. במקביל, גם תחנות המטרו עברו שיפוץ נמרץ.

     

    כל אלה לא היו מספיקים בלי התערבות המשטרה. האחראים הבינו כי ללא שובה של מראית-עין של אווירה רגועה ונטולת אלימות, ההידרדרות תימשך ופדיון החנויות ימשיך לצלול מטה. לפיכך הופקדה יחידת משטרה מתוגברת רק על משמר השדרות. עבריינות הרחוב - בראשה כייסות וחטיפות תיקים, כמו גם היטפלות סתמית לתיירים - זכתה לתגובה נוקשה. התוצאות לא איחרו לבוא: החל משנת 2000 העבריינים עזבו והתיירים חזרו. המדד הבולט ביותר הוא זה של יוקר שכר הדירה למטר רבוע. לפני עשור ניצבו השאנז-אליזה במקום העשירי בעולם, לפני הנתונים של סוף 2003 הם טיפסו למקום השני - 7,219 יורו למטר רבוע.

     

    רק אלו שיכולים להרשות לעצמם

     

    התעריף הדמיוני הזה מאלץ עסקים שאינם רווחיים מספיק לוותר על המיקום היוקרתי: בעשור האחרון סגרו עשרה בתי-קולנוע שניצבו בשדרה את שעריהם. אפילו סוכנות הנסיעות הוותיקה של 'אייר פראנס' תיאלץ לפנות בקרוב את המשרד בשאנז-אליזה לטובת שוכר חדש. מי מגיעים במקומם? אלו היכולים להרשות לעצמם. חנות ענק של 'לואי ויטון' תפתח בסוף השנה את שעריה. התכשיטנים של קארטיה חנכו 650 מטרים רבועים למרגלות שער הניצחון וגם מקומם של מותגים כמו זארה ובנטון לא נפקד.  

     

    הדראגסטור המיתולוגי של 'פובליסיס' למרגלות שער הניצחון שופץ גם הוא ומקווה

    למצוא שוב את ימי הזוהר של שנות ה-70. עכשיו הגיע אפילו תורו של מלון יוקרה שיפתח את שעריו בתוך כשנתיים בשדרה. מסעדת 'פוקט'ס' הוותיקה (מאז 1901) רכשה את ארבעת הבניינים שסביבה כדי ליצור את המלון-ארמון החדש של פריז ממש במרכז השדרה.  

     

    וכך, השדה השומם שהיה פעם החצר האחורית של ארמון הלובר, שב וכבש שוב את מקומו כשדרות היוקרתיות בעולם. 1,200 מנורות הגז שהוצבו בשדרות באמצע המאה ה-19 הלכו לבלי שוב וגם נהר הכרכרות שזרם בה באותן השנים נעלם. השאנז-אליזה מזכירות לנו בפעם המי יודע כמה שבלעדיהן פריז לא תהיה אותו הדבר.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים