אנה וגנר חוזרת

למדנו להיות עצובים אך מנומסים. למדנו להסביר שבין לאדן הרס לנו את הזוגיות, כי לפני ספטמבר-אילבן עוד ניתן היה להתפרנס מעסקי התעופה האזרחית בשלט רחוק, וכך יכול היה רוברט, מפזר החום האנושי, לשבת בנחת בצל קורתנו בתל אביב, ללמוד עברית באולפן גורדון, ומדי פעם למכור מטוס קטן בהתכתבות.

"סליחה, אפשר לשאול אותך, כאילו, זה לא ענייני אבל... "

תשאלי. מה שאת רוצה.

"כאילו, את במקרה אנה וגנר?"

אה, הייתי. פרשתי.

"מותר לשאול למה?"

כי התעייפתי קצת.

"וכאילו, מתי את חוזרת?"

אה, לא 'דעת. למה?

"כי היה כיף לקרוא אותך. ותגידי, הבנזוג שלך זה באמת רוברט מהסיפורים?"

"זה מוציא ממך חום וסימפטיה."

כמו סופגניה?

"כמו דאמפלינג של חג ההודייה."

- אבל אמרת לי שלא אוכלים דאמפלינגס בחג אלא את הדבר הזה, תן לי להיזכר...

"נראה אותך כותבת את זה", הוא מקנטר וזיק של עליזות ניצת לו סוף סוף בעיניים. "מתערבים שלא תוכלי?"

ובכן, חברים: על הכף מונחת התערבות של מאה דולר ארה"ב. עד היום, כבר שבע שנים וחצי, אני מפסידה לו כל פעם. זה התחיל ב- "אני מתערבת איתך ששום דבר רומנטי לא יקרה בינינו כי נועדנו להיות רק ידידים", חמש מאות דולר, 8 ביולי 1997. הפעם האחרונה היתה - "אני מתערבת איתך שקרי לוקח את הבחירות", 30 דולר, ראשית נובמבר, ואני עדיין לא מאמינה. כעת, כל מה שעלי לעשות כדי לזכות ולשבור את הרצף, הוא לכתוב את המלים "חרא על רעף". הנה, עשיתי זאת.

לאמריקנים יש מחית משומרת בפחיות, ולנו יש דלעות גדולות ובשרניות אך מימיות ביותר, ולכן נפיק בעצמנו מחית מצויינת ולא נתלונן, כי ממילא קר עכשיו והתנור יפיץ חום נעים במטבח. אבל תחילה נצא לקניות ונרכוש: שני קילו דלעת מוצקה מאד – בקשו מהירקן לפתוח אחת חדשה. אחרי שיסכים, צריך לתקוע אצבע בליבה ולראות שהאצבע אינה נתחבת פנימה לתוך בשר רכרוכי. אנחנו מחפשים דלעת נטולת צלוליטיס, ומשמצאנו – נמשיך אל המכולת, שם נקנה:

2 כוסות קמח

200 גרם חמאה חתוכה לקוביות קטנות

4 ביצים

1 כפית אבקת זנגויל

1 כפית קינמון

סוכר חום או סוכר דמררה

1 כפית אבקת אפיה

1/2 כפית סודה לשתיה

קורט מלח

2 מיכלי שמנת מתוקה

מחממים תנור ל – 200 מעלות. חותכים את הדלעת לפיסות בגודל תפוז, מניחים בתבנית משומנת קלות עם הקליפה כלפי מטה, מכסים היטב בנייר כסף ואופים כשעה, או עד שמזלג מועך את הירק לבלי הכר.

מצננים מעט, נפטרים מהקליפה, מניחים במסננת וזורים מעל כף סוכר. מועכים-מערבבים ונותנים לנוזלי הדלעת לזלוג בחן לתוך הכיור. עניין של חצי שעה.

בינתיים מכינים בצק פריך: בקערה, מערבבים את הקמח, אבקת האפיה, הסודה לשתיה וקורט מלח בקערה. מוסיפים את קוביות החמאה ומעבדים (ביד או במיקסר) עד שנוצרים גרגרי בצק בגודל אפונים. כשזה קורה, מוסיפים לבצק ביצה טרופה ורבע כוס מי-קרח, ולשים רק עד שמתקבל כדור גמיש. לא לשים את הבצק מעבר לכך אחרת הוא יהפוך קשה כאבן. עוטפים בניילון נצמד ונותנים לו לנוח במקרר כחצי שעה. 

משמנים תבנית פאי ( 24 ס"מ לכל היותר), מרדדים את הבצק לעלה עגול, דק ואחיד ומכסים את קרקעית התבנית ואת דפנותיה. מהדקים היטב ומסלקים בסכין את המיותר. במזלג, דוקרים את הבצק במספר נקודות אסטרטגיות, כדי שלא יתפח יותר מדי. מניחים עליו חופן של שעועית לבנה, לא מבושלת. תוחבים לתנור שהנמכנו את חומו ל – 175 מעלות ואופים 15 דקות. מוציאים, זורים את השעועית לרוח ונותנים לבצק להצטנן.

מכינים את המלית: מעיכה אחרונה של הדלעת במסננת תפטור אותה מעוד נוזלים. אפשר להפוך אותה למחית מתקבלת על הדעת בתוך קערה, בעזרת מזלג או ממחה. בלנדר יחולל מיץ-דלעת. מוסיפים לקערה 3 ביצים בטמפרטורת החדר, מיכל וחצי של שמנת מתוקה, כוס סוכר ואת התבלינים (לנועזים מביניכם מומלץ להתנסות גם במעט הל טחון).

מערבבים היטב, יוצקים מעל לבצק, שולחים שוב לתנור לחצי שעה עד ארבעים דקות. עד שפני הפאי משחימים קמעא. כשתוציאו אותו מן התנור, הוא ייראה לכם רוטט ולא יציב. זה בסדר: ההתגבשות תתרחש כשהפאי יתקרר.

מגישים עם גבעה קטנה של שמנת מתוקה מוקצפת שהוספתם לה קצת סוכר וניל. לא, זה לא הרבה עבודה – אל תתנו להוראות המפורטות להטעות אתכם.

הגרסה האלגנטית והמשופרת של S.O.S

אם יש לכם שאריות הודו ורוטב של חג ההודיה – סבבה. קוצצים את ההודו לפיסות קטנות, מחממים את הרוטב במחבת, משחימים טוסטים, נותנים להודו ולרוטב לבעבע ביחד דקותיים ויוצקים את תכולת המחבת על טוסטים. מותר לשיר ממיטב להיטי "סיפור הפרברים", או להיזכר באלביס, תוך כדי בליסה נמהרת של הדבר הזה, שהוא טעים באופן חשוד.

1 בצל גדול קצוץ

3-4 גבעולי סלרי כולל העלים, קצוצים

1 גזר גדול חתוך לטבעות

2 שיני שום פרוסות

2-3 גבעולי טימין

3-4 גרונות עוף

3-4 כנפי עוף

2 כבדי עוף

1/2 כוס יין אדום

שמן זית

לרביכה:

4 כפות חמאה (נו, שיהיה מרגרינה, רק אל תריבו על זה)

4 כפות קמח

1/2 כוס חלב (כן, אפשר חלב קוקוס או חלב סויה)

נחמם מעט שמן זית בסיר לא גדול במיוחד. נשליך לתוכו את הבצל גדול קצוץ,הסלרי הגזר, השום הטימין, נמליח ונפלפל מעט. את כל אלה נטגן-נאדה ביחד 6-7 דקות, אחר כך נוסיף להם את הכנפיים והגרונות, ונמשיך בטיגון-אידוי, 5 דקות.

נוסיף 3 כוסות מים רותחים ואולי גם קצת אבקת מרק, אם אתם ממש מוכרחים. נביא לרתיחה, נקפה ונבשל על אש בינוני בסיר לא מכוסה 40 דקות.

בינתיים, במחבת, נכין רביכה מהחמאה, הקמח והחלב. ניצוק את הרביכה לסיר המבעבע ונאחד את הכל לרוטב חלק בעזרת מטרף ביצים.

נקצוץ את פיסות הבשר שהיו פעם בסיר, כולל הכבדים והעוף המכובס, ונוסיף לסיר. בהעדר מכובס מוכן, אפשר לרכוש עוף בגריל ולקצוץ גם אותו. בלי עור כבר אמרתי? מערבבים הכל, יוצקים על טוסטים ומודים ליושב במרומים על השפע.

מבטיו ההמומים של החתול המאושר ילוו אתכם עד תום הסעודה.