כשסופרמן גידל כרס

פעם, בתל-אביב של סוף שנות השבעים ותחילת שנות השמונים, התרחש בכל שבת אירוע מרגש ברחבת קולנוע שחף ז''ל שנשק לחופי הטיילת. עשרות משפחות התגודדו בשעות הבוקר ואחה"צ לצפייה משותפת ונלהבת ביצירה שביקשה לאחד בין הילדים ובין הוריהם.

היו אלה קומדיות, דרמות וסרטי הרפתקאות, שבאמצעותם התחברו הילדים לעולמם של המבוגרים, ואילו ההורים השכילו להשיב לעצמם מעט מן הילדות שאבדה להם. בסרט אחד היה זה חייזר שמבקש להתקשר לביתו המרוחק ובאחר הייתה זו נסיכה עם קוקיות דמויות לחמניה שאת ליבה המיס האן, שכידוע לא אהב לטוס סולו. המפגש עם הגיבורים הללו היה בבחינת קסם קולנועי טהור.

עם השנים משהו השתבש. זה לא שהקסם אבד אלא שהוא פשוט בחר לבקר במחוזותינו לעיתים יותר נדירות.

משפחת סופר על

הסימפסונים על ספידים

מתיאור העלילה ניתן להבחין שאת הסרט מרכיבים שני חלקים שמתכתבים עם קהליה השונים של היצירה. החלק הראשון עוסק בניסיונותיהם הנואשים של בוב, הלן וילדיהם להשתלב בעולם הרגיל. הטון ברגעים הללו מזכיר יותר מכל את התבנית של "משפחת סימפסון" (שבירד תרם גם לה לא מעט מכשרונו) בצירוף כוחות-על. האב מגדל כרס ושונא את עבודתו. האם מנסה להשליט סדר בקרב ילדיה הסוררים ובעלה, שלעיתים מתנהג כתינוק מגודל. הבת הבכורה היא הילדה המופנמת. הבן האמצעי, בארט, סליחה דאש, הוא פצצת אנרגיה צהובת שיער שמבקש להתעלל במוריו, ואילו התינוק, ג'ק-ג'ק, ממש כמו מגי, גונב את ההצגה מבלי לומר מילה.

ואכן כמו ב"משפחת סימפסון" גם בחלקו הראשון של "משפחת סופר-על" נדמה כי רק צופיה המבוגרים יותר של היצירה יוכלו להתחבר וליהנות מן ההתרחשויות העלילתיות, שמבקשות לשרטט דרך גיבורי-העל דיוקן משעשע של חיי משפחה ממוצעים וכן להעביר ביקורת ממזרית על הבחירה בבינוניות כדרך חיים. כמה פעמים פגשתם בגיבור מאוייר שמסנן משפט מהסוג הבא על החיים באמריקה: "הם מצליחים למצוא דרכים חדשות לחגוג את הבינוניות"?

לב אמיץ

"משפחת סופר-על" מסמן את שיתוף הפעולה השישי (וככל הנראה לפני האחרון) בין אולפני פיקסאר ודיסני. למרות ההצלחה הגדולה לה זוכה הסרט, אין להתייחס אליה כברורה מאליו ויש להעריך את המהלך האמיץ שעשו האולפנים. זה התחיל בפנייה לבמאי כמו בראד בירד, שידוע בחיבתו לטון האפל והציני, המשיך במתן אור ירוק ליצירת אנימציה בעלת הגבלת גיל (PG ולא G כמקובל במרבית סרטי ההנפשה) והסתיים באשרורו של תסריט נשכני וחף מתקינות פוליטית.

1. הסרט מומלץ לילדים והורים כאחד. עם זאת, לאור העובדה שבארה"ב הגבילו את גיל הצפייה כדאי אולי להזהיר ולומר כי הסרט מכיל לא מעט סצינות אלימות (הכל יחסית לז'אנר כמובן), שעשויות להרתיע ילדים מתחת לגיל 6. כמו כן מדובר ביצירה בת 115 דקות, שלפרקים מתנהלת באיטיות, ולכן כדאי לחשוב פעמיים בטרם אתם לוקחים עמכם את הזאטוטים.

2. אל תחמיצו את סרט האנימציה הקצר, "BOUNDIN'", שמקדים את הסרט הארוך. הוא יגרום לכם לקפץ זמן רב אחרי שהסרט יסתיים.

3. הצצה נוספת לכשרונו האדיר של בירד תתאפשר לכם אם תשימו לב לדמותה של E (מעין Q נשי), מעצבת התלבושות של גיבורי-העל, שמקבלת את קולו של הבמאי. ועל כך נאמר - אין תפקידים קטנים, רק מדבבים קטנים.