אוסטרליה: היום נפתח המשפט של קאזה

המשפט של חברת "שרמן נטוורקס", בעלת תוכנת שיתוף הקבצים "קאזה", יתחיל היום (ב') בסידני, אוסטרליה. התובעות, חברות המוזיקה הגדולות בעולם ובאוסטרליה, מבקשות מבית המשפט להורות על הפסקת פעולת התוכנה ולפסוק להן פיצויים המסתכמים במיליארדי דולרים בשל הפצת שירים, סרטים ותוכניות טלוויזיה מבלי שהמשתמשים ישלמו עבורם לבעלי זכויות היוצרים.

הנתבעים, חברת שרמן נטוורקס על נכסיה השונים ומנכ"לית החברה, ניקי המינג, טוענים כי הם קראו למשתמשים לא לעבור על החוק בתוכנת שיתוף הקבצים הפיראטית. עורך הדין טוני בנון, המייצג את שש חברות המוזיקה הגדולות באוסטרליה, דוחה את הטענה הזו ואומר כי רשת שיתוף הקבצים שימשה "גן עדן של פיראטיות בהיקף שלא נראה כמותו בעבר". לדבריו, 100 מיליון משתמשים של התוכנה ברחבי העולם מורידים שלושה מיליארד קבצים בכל חודש.

בעלי קאזה עומדים על כך כי אין להם כל שליטה על פעילות המשתמשים בתוכנה. בנון טען כי הם מאפשרים למשתמשים לסנן תכנים מסוימים ברשת - למשל, כאלה המכילים וירוסים או פורנוגרפיה, ויש בכך כדי להוכיח כי הם נהנים משליטה על הקבצים המופצים דרכם, לדבריו. חברות המוזיקה יבקשו להוכיח כי קאזה הפרה את חוק זכויות היוצרים המקומי וגרמה להן נזק כספי. אם יצליחו בכך, ייקבע סכום הפיצויים בו ישאו בעלי קאזה במשפט נפרד שייערך בשנה הבאה.

תעשיית הבידור נאבקת בתוכנות שיתוף הקבצים ברחבי העולם בשנים האחרונות, ובעיקר בארה"ב. שני בתי משפט בקליפורניה זיכו את תוכנות שיתוף הקבצים גרוקסטר ומורפיאוס מאחריות משפטית על הפעילות הפיראטית של חלק מהמשתמשים שלהן, אך חברות המוזיקה עתרו לבית המשפט העליון והדיון שם עשוי להכריע את הכף. שרמן מוזכרת

כאחת הנתבעות בתביעה דומה שתלויה ועומדת בערכאה נמוכה יותר.

הישג משפטי מהותי

מומחים משפטיים סבורים כי תוצאות המשפטים בארה"ב לא ישפיעו על גורל המשפט בסידני, אך סבורים כי בית המשפט ביבשת החמישית צפוי לקבל את העיקרון כי חברות תוכנה אינן אחראיות באופן ישיר לפעילות של המשתמשים שלהן, כפי שחברת זירוקס אינה נושאת באחריות על העתקה לא מורשית שמתבצעת באמצעות מכונות הצילום שלה.

קאזה רשמה לזכותה כבר הישג משפטי מהותי בהולנד, שם קבע בית המשפט העליון כי החברה אינה אחראית להפרת זכויות יוצרים. מה שעשוי להטות את הכף לטובת תעשיית הבידור באוסטרליה הוא חוק המתיר לנתבעים במשפטים אזרחיים לחקור ולאסוף עדויות בעצמם. החוק, המכונה Anton Pilar, מאפשר לבעל זכויות יוצרים להיכנס לשטח כלשהו על מנת לחפש ולעקל חומרים המפרים את זכויותיו מבלי להזהיר את הבעלים מראש.

החוק הזה הוא שאיפשר לחוקרי ה-MIPI (חקירות הפיראטיות בתעשיית המוזיקה) לפשוט על המשרדים האוסטרליים של חברת שרמן נטוורקס, חברת Digital Entertainment Brilliant, בתיהם של בעלי החברות, אוניברסיטאות ומספר ספקי אינטרנט, בחיפוש אחר ראיות בחודש פברואר השנה. החוקרים החרימו מסמכים המעידים לכאורה על כך ששרמן רושמת לזכותה הכנסות ניכרות מפרסום, המבוססות על היקף התנועה בקאזה, וזאת מבלי לשלם לבעלי הזכויות ולהציג עצמם כלוחמים אידיאולוגים למען חופש המוזיקה.

"זה מגוחך", אמר בנון, "המניעים של הנתבעים אינם אלטרואיסטים. ההפך הוא הנכון, הם המרוויחים הגדולים מהפעילות הפיראטית של המשתמשים שלהם".