שתף קטע נבחר

מחנה יהודה בלילה: ג'ז אלכוהול ובשר

חלקי פנים, שיפודים, שווארמה, ממולאים, מרק קובה חמוסטה. רחוב אגריפס, ציר הבשרים הלילי של ירושלים, שתוחם את שוק מחנה-יהודה מדרום, זוכה לעדנה מחודשת. ושיא השיאים? בר ראשון וערבי טאפס בליווי נגני ג'ז בין הבאסטות המיותמות בלב לבו של השוק

עם רדת החשיכה מתרוקן שוק מחנה-יהודה הצבעוני והעמוס לעייפה מהמולת היום ומתפנה לאנשי הלילה. הלו, ממתי שוק נטוש וחשוך, עם באסטות ריקות ועזובות, הוא אטרקציה לבליינים? מה שנכון, עד לתקופה האחרונה מצאי הבילוי הלילי בשוק היה כמה חאמרות שכוחות-אל שבהן ישבו על כוסית ערק אנשי הדור הישן. את פלחי האוכלוסיה הרחבים יותר, לצד פליטי בילויים שאולי שתו יותר מדי אבל אכלו פחות מדי - קלטו הסטקיות של אגריפס, הרחוב הניצב לסימטאות השוק. אלא שבזמן האחרון התחוללה כאן מהפכה.

  

פתאום, לצד אופציית הבשר על האש, הגיחו שתי סנוניות אלטרנטיביות שמציעות משהו אחר לשעות הלילה - רוזה, הבר הראשון של השוק, שתומך בקידום סצנת מוסיקת שוליים מקומית, והכל לאופה וגם מאפה, האספרסו-בר המשגשג בין הבאסטות בלב מחנה-יהודה, שמציע ערבי טאפס מלווים במופע ג'ז חי.

  

לטובת תיירי הפנים השבים לסמן את ירושלים כיעד נופש וטיולים, הנה מיפוי מעודכן של מוקדי הלילה בתחום השוק. אפשר לאכול כאן טוב(ותעזבו אותכם לרגע מגורמה קלאסי), גם לשתות קצת (לא להגזים, קברנה-מרלו של שאטו גולן לא יציעו לכם, וגם חבל על הכסף), להשתלב באווירת המקום (תשכחו מבוסתן ספרדי, בירושלים כבר קם מאז דור חדש) ולהרוויח חוויה תרבותית קטנה לפני שצוללים למיטה במלון.

 

השולחן של פירו

סצנת המעורב והסטקיות, שהפכה עם הזמן לתג הזיהוי של לילות אגריפס, נבטה לפני איזה 35 שנה,בסטקיית מכ"ם עליה השלום. בזו אחר זו נפתחו עוד כמה מקומות דומים. חלקם התאדו עם הזמן, חלקם העמיקו עוגן, אבל בשורות חדשות כמעט לא הגיעו מהמתחם השמרני.

 

לאחרונה זוכות הסטקיות של אגריפס לעדנה מחודשת, וגם מי שממשיך לחפש ייחוד ימצא אותו. המקום של חיים פירו הוא דוגמה קלאסית. הבחור, צעיר בן 60, מפעיל מזה 40 שנה מסעדה ובה שולחן אחד לעד חמישה סועדים. ההתמחות שלו היא בשר בקר טרי וחלקי פנים נדירים יחסית: ביצי שור, שקדי עגל, שדרה, מוח, טחול.

 

תפריט קבוע? אל תצחיקו אותו. גם מחיר זה מושג גמיש בכוך הזה. ובכל זאת, הממוצע לארוחה מלאה, שבמרכזה פלטה על הגריל של מבחר הבשרים המוגשים באותו יום (עם כמה סלטים לפתיחת התאבון), הוא משהו בסביבות ה-100 שקל לאדם. ואם פירו מחזיק באותו יום חלבה ביתית מקורית, הרווחתם בונוס.

 

פירו, שמכין הכל מול העיניים של הקליינט, הוא מינימליסט כשמדובר בתיבול. מלח גס, זה מה שהולך אצלו הכי הרבה. כל התבלינים האלה רק פוגעים בטעם הבשר, הוא אומר. מרוב תבלינים אי אפשר כבר להרגיש בטעם שלו. גם בסלטים אני שם רק שמן זית, מיץ לימון וקצת מלח, כשאת כל הירקות אני חותך ברגע ההזמנה.

 

בשנות הפעילות הרבות של המקום הזה פגש פירו ראשי ממשלה, שרים, רמטכלים ואנשי עסקים מתוקשרים. הכי חשוב, מבחינתו, שיידעו מה שהם אוכלים: "כל הכי גדולים של המדינה ישבו כאן ואכלו וגם 'עמך'. זה בכלל לא משנה לי מי, העיקר שהבנאדם יבין קצת בבשר ויידע להעריך מה הוא אוכל אצלי".

 

אפשר לפתוח שולחן אצל פירו ללא הודעה מוקדמת, אם במקרה השולחן היחיד במקום פנוי. במלים אחרות: הכי טוב להזמין מראש.

 

  • השולחן של פירו, אגריפס 82 פינת בית יעקב. פתוח מ-3 אחה"צ עד השעות הקטנות של הלילה. כשר. טל' 054-6381687

 

סימה 

אופנתיות, אין-אאוט, טרנדים - כל המושגים האלה זרים לרחוב אגריפס. ציר הבשרים של העיר זה לא מקום שבנוי למהפכות וזעזועים. שנים שבתי האוכל שבו התנהלו בלי שינויים, בלי עדכונים בתפריט ובטח בלי מלצריות.

 

סימה היא אחת הסטקיות הוותיקות והמרכזיות במתחם, כזו שכבר מזמן הפכה למוסד. פעילי ליכוד מרכזיים סגרו כאן דילים

צילום: אורן כהן

לקראת הפריימריז, שרים וחברי כנסת עושים פה לובינג על שיפודי פרגיות וכוכבי הבידור מגיעים לפתוח שולחן אחרי ההופעות. אבל עכשיו, בשקט בשקט, משנים בסימה את התפריט, מוסיפים סטייק פילה ותבשילים, ולא פחות חשוב - את המלצרים הגברתנים החליפו מלצריות צעירות.

  

הראל גורי, 27, דור שני במקום, מביט על אביו יצחק בהערצה, מוריד את הכובע בפניו כשזה נוגע למדעי הגריל ולסודות הבישול, אבל העובדות מדברות בעד עצמן - כבר ארבע שנים שגורי הצעיר מנהל את העסק. אבא שלי פתח כאן ב-1969, יחד עם הדודה שלי סימה שעל שמה נקרא המקום. אני לא משנה, רק מוסיף ומעדכן פה ושם. הכנסנו תפריט חדש ומעוצב והחלטתי ללכת על הקטע של מלצריות, שהוא יותר מקובל היום.

 

התפריט המעודכן כולל סטייק רייס (סטייק פילה בציפוי כבד אווז), קוקטייל על האש לזוג (צלעות,פרגיות וקבב), גולאש, מרק קובה חמוסתה וסלטים חדשים.

 

זה תפס במקום שבו השיגרה היא הטרנד הכי חזק?: "הקהל שלנו שם לב לכל שינוי וכולם מבסוטים. מגיע גם קהל חדש יחסית של אנגלו-סכסיים דתיים, שעד עכשיו לקחו רק בפיתה".

 

  • סימה, אגריפס 82. פתוח כל יום (למעט שישי) עד 1 אחר חצות. כשר. טל' 02-6233002.

 

סטקיית חצות

עם שם כמו חצות, הגריל-מן שלך חייב לדעת להכין מעורב ירושלמי בחושך, בעיניים עצומות, כשמולו עומדת להקה מורעבת שנטשה את המכונית מול הסטקייה כשהיא כמעט חוסמת את התנועה ברחוב. אבי אג'מי, שפתח את חצות יחד עם אחיו מיכה לפני 35 שנה, מתהדר בתואר 'ממציא המעורב' - אותה תערובת נתחי עוף וחלקי פנים שעשתה לה כנפיים בכל רחבי הארץ. מייסדי 'מכ"ם המיתולוגית יעידו עכשיו בשבועה שהם היו הראשונים, אז ששר ההיסטוריה יכריע בסוגיה, בתקווה שהוא לא צמחוני.

 

אג'מי דווקא מאמין גדול בתיבול: יש לנו תערובת סודית המורכבת מ-13 סוגי תבלינים שונים, שאפילו העובדים הכי ותיקים שלי לא יודעים ממה היא מורכבת. זה נותן את כל הטעם הייחודי שלנו.

 

במקום 40 מקומות ישיבה, ומהתיעוד על הקירות ניבטים פניהם של כל מיני אחמים ומפורסמים שאכלו כאן. אבל הקטע הוא כמובן לעמוד בחוץ, על המדרכה, מול תל הבשרים הרוחש, לחפון את הפיתה הגדושה ולנגוס בקול גדול ממנת הכולסטרול. ראו מקרה גידי גוב הולך לאכול.

  

  • סטקיית חצות, אגריפס 123. פתוח אל תוך הלילה. כשר. טל' 02-6244014

 

חביב

סקירה של מתחם בשרים על האש לא תהיה אף פעם שלמה בלי איזה שיח שווארמה אימתני שמסתובב על צירו ומתבשל לאיטו במיצים של עצמו. בשוק, מי שמציל את הכבוד זה חביב - מקום קטן (וחביב) שפועל כבר שמונה שנים ומציע אך ורק את אופציית בשר ההודו הצלוי, בלאפה או בפיתה.

 

הדבר המיוחד כאן הוא ממרח השום על בסיס פטרוזיליה ועוד כמה מרכיבים סודיים. ותיזהרו לא לדחוס יותר מדי סלטים בפיתה עם הבצק הבשרני, כי היא יודעת גם להתפוצץ.

 

בלילה תפגשו כאן קהל מכל הגוונים - מנהגי מוניות ועד אנשי הערוץ הראשון שאחרי מהיום למחר מתפנים לזרוק משהו לבטן.

 

  • חביב, אגריפס 82. פתוח עד 3 בבוקר. כשר.

 

 

רוזה 

אחרי כל הבשר שאכלתם, בעיקר בעמידה, מומלץ לשבת ולעכל באווירה קצת יותר נינוחה, והכי טוב על כוס בירה בבר רוזה, שתי דקות הליכה ברגל מסימה. בעלת המקום, אוסנת רוזה, מקבלת בברכה גם את מי שמגיעים עם פיתה עמוסה ביד: לא צריך להרגיש לא בנוח, אין לי שום בעיה עם זה.

 

במקום 20 מקומות ישיבה, רובם כיסאות בר גבוהים. בתוך האפלולית מוגשים סוגי אלכוהול ובירות, גם בחבית. זהו בעצם הבר השכונתי של הסטודנטים המתגוררים בשכונת נחלאות הסמוכה לשוק.

 

הקטע של רוזה הוא מוסיקה, והבר הקטן מקיים באופן קבוע הופעות חיות של הרכבים צעירים. לרוזה יש לייבל עצמאי (שושנה), שמתעסק בעיקר בהקלטה של ההופעות החיות במקום ובמכירת הדיסקים. לצורך העניין הוקמה בחלק האחורי של הבר גלריה זעירה עם כל הלייבלים העצמאים אותם מקדמים כאן ומשמיעים ברקע.

  

ב-15 בדצמבר, אגב, צפוי להיערך כאן ערב ובו מספר הופעות חיות של הלייבל עמותת-מ.ר.י. לא בטוח שמכאן יצא שלמה ארצי הבא, אבל אולי הדג-נחש החדשים. מי יודע.

  

  • רוזה, הדקל 2. פתוח כל ערב(למעט שישי) מ-21:30 ועד הלקוח האחרון. כשר. טל' 02-6236318

 

הכל לאופה וגם קפה

ואם רוזה בשוק נשמע לכם קצת פריקי, אז את הדבר הכי פחות מתקבל על הדעת השארנו לסוף: ערבי טאפס-בר עם הופעת ג'ז ברקע בלב לבו של השוק.

 

היוזם ומניף הדגל הוא דווקא יור ועד הסוחרים של השוק, אלי מזרחי, ששנים הפעיל בו באסטה לממכר פיצוחים. לפני שנתיים פתח האיש לבנותיו מורן ויערה חנות בשוק שההתמחות שלה היתה כלי בישול ואפייה. על הדרך הוצבה במקום גם מכונת אספרסו. השם שנבחר למיזם? הכל לאופה וגם קפה, לא פחות.

 

וכך נולד האספרסו-בר הראשון בקודש הקודשים של השוק, ברחוב השזיף הצר. לאחר שנה הוחלט להרחיב את המקום על חשבון חנות סמוכה, ועכשיו יש כאן כבר בר ישיבה עם ברז בירה כדת וכדין. המקום התאים את עצמו לשעות הפעילות של השוק, כך שמקסימום סחבו שם עד שמונה בערב.

  

בחודשים האחרונים הזניק מזרחי את הפרויקט עוד צעד קדימה והתחיל לפתוח את המקום גם בשעות הלילה. אמנם מדובר רק בערבים של ימי ראשון, אבל זוהי ללא ספק ההפתעה הכי מרעננת של השוק מאז ומעולם. הבאסטות הריקות מכוסות במפות והופכות לשולחנות מאולתרים, כשמסביבן עדר שרפרפים, כסאות בר, כסאות פלסטיק ומה לא. בכל ערב כזה יש תפריט משתנה שכולל כ-10 מנות קטנות וטעימות.

 

כל סימטת השזיף הופכת את עורה, וירושלמי תועה לו היה נקלע לזירה הזאת בלי לדעת על הטרנד החדש, היה בטוח שהוא הוזה ורץ להתאשפז.

 

בעיר עצמה לא כולם יודעים להגיע למקום החבוי הזה - מה עוד שלקבוע לערב בשוק זה באמת קצת מוזר - אבל הקילוחים הראשונים כבר הפכו לזרם. אנשים מגיעים אחת לשבוע, טועמים כל מיני תבשילים חלביים וצמחוניים שמזרחי רוקח עם בנותיו, שוטפים בבירה מהחבית, נהנים מנגני הג'ז. בשבועות האחרונים הגישו כאן גבינת עזים ועגבניה צלויה על באגט, אמנון בטמפורה עם צ'אטני מנגו חריף, חציל במילוי יוגורט, טרטר דניס, סלט פלפלים וריקוטה, סנדוויצ'ונים עם גבינת גורגונזולה, לבבות ארטישוק במילוי סלט בורגול, לזניה ולחם שיפון עם סלמון ושמנת חמוצה.

  

  • הכל לאופה וגם קפה, השזיף 12. כשר. טל' 02-6242105

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אורן כהן
סטקיית חצות
צילום: אורן כהן
מומלצים