שרון: אף מפלגה לא תכפה עלינו את עמדתה

"לא הייתי נותן לשינוי להכתיב לנו איך להתנהג מול מפלגות אחרות. תמיד דחיתי זאת במקום ברגע שהיה ניסיון של חרמות מצד שינוי לכן דאגתי שאתמול ייחתם ההסכם עם יהדות התורה" - כך הצהיר הערב (יום ב') ראש הממשלה, אריאל שרון, בישיבת סיעת הליכוד בכנסת. שרון הבהיר שלא יצרף את ש"ס בשל התנגדותה לתוכנית ההתנתקות.

מוקדם יותר שיגר שרון רמז עבה כלפי שינוי: "ההסכם עם יהדות התורה לא יכול להוות תירוץ לאף אחד כדי שלא להצביע בעד התקציב. "זה לא עניין של כסף, זה עניין של שמירת הקואליציה. לא נסכים שמפלגה זו או אחרת תכפה את דעתה עלינו". לטענת שרון, מאות המיליונים שאושרו לטובת הישיבות אינם חורגים מן הסביר.

שרון הזכיר כי ביום רביעי בכוונתו להביא את תקציב המדינה לשנת 2005 לקריאה ראשונה בכנסת. "את התקציב חייבים להעביר, זה חשוב כדי להשיג את היעדים שהצבנו לעצמנו בכל התחומים".  

ראש הממשלה ציין כי עדכן את שר המשפטים בהבנות שהשיג, אולם זה הבהיר לו שלא יוכל לתמוך בו. שרון הזכיר את ההסכם עם יהדות התורה ואת זה המתגבש עם המפד"ל, והודה לשר האוצר נתניהו, "על עבודתו המאומצת".    

שרון הבהיר ש"אם עמדת ש"ס היא נגד תוכנית הממשלה, אי אפשר להעלות על הדעת שאצרף אותה. הממשלה קיבלה החלטה והיא תבוצע. אם תאמר ש"ס שהיא נגד, איך אפשר לצרף אותה. לי אין התנגדות לצירוף שום מפלגה על בסיס ההחלטות של הממשלה אבל אתה לא חושב שנצרף מישהו שישב בממשלה ויצביע נגדה. מדינה לא יכולה לנהל ענייניה לפי החלטה של אותו בוקר, זה לא יהיה אחראי".

ראש הממשלה התייחס בישיבת הסיעה גם לנושאים המדיניים: "אני סומך על ההסכם עם ארה"ב. ההסכם הזה הוא מכלול אחד. זה לא שאפשר לבחור את הדברים הנוחים לנו מתוך כל הדברים, עם כל ההערכה לעמדות של כולם. אני אנהל מו"מ מרגע שיפסק הטרור ויפרקו את הארגונים ויפסיקו את ההסתה. לא הייתי מזדרז לוותר על העניינים האלה".

לבנת: לא היו חרמות מאז בן גוריון

שרת החינוך, לימור לבנת, אמרה בהקשר ללחצים של שינוי: "אני לא זוכרת סיטואציה של חרמות חוץ מתקופת בן גוריון. אני לא בטוחה שכל סיעת הליכוד תצביע בעד הרחבת הממשלה עם מפלגת העבודה. הסיטואציה מסובכת. האינטרס הוא לשמר את הקואליציה". לבנת הבהירה כי היא תומכת בקואליציה הכוללת את ש"ס, יהדות התורה והמפד"ל ואמרה כי אם לא כך, שרון יידרש ללכת לבחירות. יו"ר מרכז הליכוד, השר צחי הנגבי, אמר כי צריך לשמור על השלטון ולא להמר על תוצאות הבחירות הבאות, "בסוף יהיה רוב לתקציב".

הנגבי העריך כי אם שינוי תצא מהממשלה, מרכז הליכוד ייתן ידו להרחבת הקואליציה עם העבודה והחרדים: "נדמה לי שהמרכז ייאפשר את כניסת העבודה במקום שינוי והדתיים. אפשר יהיה להגן על זה. זה לא כמו שינוי עבודה והליכוד".

גם סגן השר יעקב אדרי וח"כ אברהם הירשזון הביעו תמיכה בראש הממשלה. יעקב אדרי הציע להכניס את מפלגת העבודה עם ש"ס ויהדות התורה.

לפיד: שרון החליט לוותר על ההתנתקות

השר לפיד עצמו, שדיבר באותה השעה בישיבת סיעה משלו, חזר על דבריו כי שינוי תצביע נגד התקציב במתכונתו הנוכחית: "צריך להוציא את 290 המיליון שנתנו ליהדות התורה. לא צריך 130 מיליון למפד"ל, ולא צריך לתת גרוש לש"ס. אין לנו כלום נגד שרון, אבל לא נעביר כסף לחרדים".

לפיד אמר כי על-פי הבנתו, ראש הממשלה כנראה החליט לוותר על תוכנית ההתנתקות. לדבריו, אחרי מה שראש הממשלה עשה אתמול, "אין לי דרך אחרת להבין אלא שכנראה הוא החליט לוותר על תוכנית ההתנתקות. הוא כנראה החליט שבגלל הבעיות שיש לו, הוא מעדיף לשרוד".

השרים אילן שלגי ואליעזר (מודי) זנדברג הציעו להניח מכתבי פיטורים עוד לפני ההצבעה על התקציב. 

עדות נוספת לקרע בין שינוי לליכוד התקבלה באיום של חברי שינוי להתנגד למינויו של גדעון עזרא כשר הקבוע לביטחון פנים. כעת הוא מכהן כממלא מקום השר. בשינוי טוענים שהמהלך לא תואם עמם, ושלא ייתכן למנותו בכנסת מבלי למנות במקביל את ויקטור בריילובסקי לתפקיד סגן שר הפנים.  

בשינוי בונים על כך שחברי מפלגת העבודה לא ימהרו להיכנס פנימה, לממשלת שרון-חרדים, לאחר שהם ינטשו אותה. אולם כלל לא ברור שיש להם על מה להסתמך. יו"ר מפלגת העבודה, ח"כ שמעון פרס, אמר היום כי "הדבר הטוב ביותר הוא ממשלת אחדות בהרכב של הליכוד-שינוי-עבודה-יהדות התורה". הוא הוסיף: "אנו לא פוסלים שום מפלגה, אבל לא נצטרף לממשלה בה יהיה רוב נגד ההתנתקות".

מאוחר יותר היום ייפגש ראש הממשלה עם יו"ר ש"ס, אלי ישי, כדי לנסות ולהשיג את תמיכתו בתקציב המדינה - לאחר שאתמול חתמו חברי סיעת יהדות התורה על הסכם עם האוצר. אפשר שהשניים גם ידונו באפשרות צירופה של ש"ס לקואליציה.

בינתיים, שינוי הופכת לחולייה החלשה בממשלת שרון, בעקבות אותם הסכמים עם החרדים. הבוקר, בפגישה עם ראשי רשויות מקומיות, אמר אברהם פורז: בתוך 48 לא אהיה עוד שר פנים. ולמרות זאת, הערב יצביעו חברי הסיעה עם הממשלה, ונגד הצעות האי-אמון.