רינה פושקרנה: ההודית יותר מוצלחת

שגריר תאילנד בישראל הגיש לאחרונה תלונה רשמית למשרד החוץ על כך ש"בודהה בר" בנמל תל-אביב הישן הציב פסלים ותמונות של בודהה כחפץ לקישוט. לטענת השגריר, זה פוגע ברגשות המאמינים ובכבוד הבודהה עצמו. מעניין מה יחשוב כבוד השגריר על מסעדת "קוקונט" התאילנדית בהרצליה פיתוח, שעברה לאחרונה רמונט, ובמסגרתו פוזרו באתר תמונות וחפצי אמנות שהביאה הבעלים, רינה פושקרנה, מהמזרח.

מילא הפסלים, השאלה היותר גדולה היא האם תתחולל תקרית דיפלומטית בעקבות המעשים שעוללה "קוקונט" לאוכל התאילנדי: אחרי שפושקרנה שיכנזה ב"טנדורי" את האוכל ההודי והתאימה אותו לחך הישראלי שלא אמון על חריפות המזרח, היא מציגה ב"קוקונט" ורסיה מקומית ומעודנת יותר למטבח היצרי והעז של ממלכת סיאם.

"קוקונט" מציעה בחלל המרווח, האסתטי והמשופץ ארוחה עסקית של מזנון "אכול כפי יכולתך" תמורת 59 שקל. וכך אמורים נתיני חברות ההיי-טק המאכלסות את המתחם להסתער על המזנון ולבלוס עד צאת נשמתם. המבחר משתנה מדי יום: שלושה סוגי סלטים, מנה ראשונה של מטוגנים, אורז, אטריות, שני סוגי ירקות, עוף, בקר, 2-3 קינוחים, כולל שתייה קלה או כוס יין הבית.

לפענוח מזנון ההאבסה הזה הזעקתי את הגרעין הקשה המקיף אותי בביקורי בפסטיבל קאן – חברי האהובים א' ו-ד', וצירפנו גם את הבוסית המרנינה א', שכמעט הבריזה ברגע האחרון בגלל בלבול ואי-הבנה. אמרנו מסעדה של פושקרנה, והיא חשבה שאנחנו הולכים להודית ונבחה בטלפון: "זה ממש מעליב אותי, אתה יודע כמה אני שונאת קארי". כשהועמדה על טעותה מיהרה א' לקפוץ לפונטו עם המזגן המקולקל, והזיעה עד הרצליה. היא הגיעה מתנשפת, בעודנו לוגמים את מרק הירקות הדלוח, שהזכיר מי כביסה משודרגים.

א' ניגשה למזנון והשמיעה השגות על הסלטים הסתמיים. בעיקר קומם אותה סלט איטריות וירמצ'לי קר. "זה מוזר – מרוב מאמץ לערוב לחך הישראלי נחו באטריות חתיכות מלפפון", אמרה בהעוויית פנים. האגרולים היו פריכים אך מיובשים, וגם הירקות טמפורה לא הלהיבו. מזל שמנות הבשר (עוף חמוץ-מתוק ובשר בירקות) היו סבירות ופיקנטיות.

ומה לגבי התוספות (נודלס ירקות ואורז מטוגן)? שום דבר לכתוב עליו הביתה. גם הקינוחים (סלט פירות, למשל) לא היו שלאגר. א' סיכמה שכל ארוחת "פוד קורט" בקניונים טעימה לא פחות. ובכלל, היא לא מבינה למה קוראים ל"קוקונט" מסעדה תאילנדית. "מה תאילנדי באוכל הזה? אולי כדאי לבוא בערב ולנסות את התפריט הרגיל, שבוודאי טוב ואותנטי יותר", פסקה.

ד', שחזרה מחופשה חלומית בתאילנד והתענגה שם על מטעמי האיים, היתה סלחנית יותר לגבי איכויות הבופה, אבל אמרה: "זה בכלל לא תאילנדי, זה יותר סיני". ואילו א' הקטלני גרס שהאוכל לא ממש נורא, אבל "זה כאילו להיכנס למזללת נודלס עם האוכל הכי בינוני שיש. שבעים ומלאים אפשר לצאת מכאן, אבל שום דבר לא נצרב בזיכרון". אני מצידי רטנתי תוך געגוע לאוכל המתובל ועתיר הטעמים של "הבית התאילנדי" בתל-אביב.

דגמנו גם את ארוחת הסושי (אף היא עולה 59 שקל), וגם היא היתה נסבלת אך שגרתית ונטולת ייחוד. בקיצור, "קוקונט" לא מצדיקה את שמה: אולי הבטן תהיה מלאה והכיס לא יתרוקן, אבל שום אגוז קוקוס לא ייפול על ראשכם ויוציא מכם קריאות התפעלות.

• "קוקונט", משכית 32, הרצליה פיתוח. טל: 09-9568959 מחיר העסקית: 59 שקל. מטבח: אוריינטלי. שעות: א'-ו' 15:00-12:30, שבת 13:00-16:30. חנייה: ברחובות הסמוכים ובמגרשי החנייה בתשלום. ציון: 7.