שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    פרובאנס בכרמל

    שלמה פפירבלט טועם ליקר צרפתי מלכותי, מבקר ביקב אמפורה ששוכן בבית אבן בסגנון כפרי-אירופאי, ומתלהב מהתוצרת המשובחת

    אם לא היה מדובר בקלישאה שחוקה מהרגיל, היה המדור משתמש כאן בביטוי "החסרתי פעימה", על מנת לתאר את הרגע בו מעבר לכיפוף הדרך התגלה לעיניו לראשונה בית האבן של יקב אמפורה. מרחק קצר מכביש חיפה הישן, עם האף צפונה, ימינה לכיוון חוות מקורה, אל המקום בו נחל מהר"ל דוחק עצמו החוצה מבין הרי הכרמל, מתערסלת בקעה ושמה שיר. היא אחת מאותן בקעות סחופות בכרמל, אשר יצרו המון מים שחצבו דרכם בסלע הטוף הרך. כל זה אגב, כחצי שעה של נסיעה נינוחה מגבול הכרך התל-אביבי הגדול.

     

    בית האבן הכוסה גגות רעפים באדום אדמה, בסגנונו הכפרי האירופי שילוב של יופי וגישה מעשית, נראה כמוהיה עבודה של הטבע. רפליקה מושלמת לקווי הרכס היורדים ועולים מצדדיו, מכוסים צמחייה ואבן. זאת עבודה של רינה דוקטור, יחד עם אדריכל איטלקי מפיימונטה, אשר בא לכאן על מנת לתכנן את המבנה, והביא עימו מסורת ארוכה של אהבה בין אנשים לנוף מולדתם. דיאלוג של אהבה שכולנו מתפעלים ממנו למשל בפרובאנס ובטוסקנה, - יכול מתברר - גם לדבר עברית.

      

    יקב אמפורה נוסד בשנת 2000, מעשה ידיו של היינן גיל שצברג, שלוחה הנאמן של קבוצת משקיעים חו"לית למדי. התיכנון, הבניה ורכישת הציוד נעשו בסטנדרטים גבוהים, ברוח האמירה "אני יודע בדיוק מה אני רוצה". שצברג, יליד צרעה (שזה גם קיבוץ וגם יין) הוא בוגר המוסד בעל המוניטין בתחום היין, אוניברסיטת דיוויס, "למדתי כימיה בניו-יורק ואחר כך עברתי לקליפורניה, ובתום הלימודים עבדתי ביקבים בנאפה ובסונומה". בשנת 1994 חזר לארץ ועבד אצל כרמל בזכרון-יעקב. באמפורה, עושה היום שצברג כ- 80 אלף בקבוקים בשנה, ומתכנן להגיע בקרוב לרמה שנתית של 100 אלף.

      

    המדור אהב מאוד בעבר את היינות שעשה שצברג. את הרכות והמורכבות של המרלו 2000, את האלגנטיות הבורדלזית עם המקומיות הימתיכונית של ה"קברנה ספיישל רזרב 2000", את הכח והעושר של ה"ריטון -2001" אשר זכו למחמאות והפכו את הזמן העובר גם לסוג של המתנה ליינות הבאים. והנה זה בא. בימים אלה הושק עוד בקבוק, "מד רד 2003", עשוי ענבי קברנה-סוביניון בתוספת קטנה (%3) של שיראז. היין התיישן 12 חודשים בחביות עץ אלון, ודי במזיגה לכוס על מנת לעורר סחרחורת של ניחוחות נהדרים, ריבת  תאנים, ציפת שזיף חם, גרגרי יער בשלים, תבלינים וארומות עץ מדודות. על החך הוא מפגין נוכחות, עסיסיות מהנה והבטחה להמשיך ולהשתבח אל גבהים של מורכבות ועושר. יין מצויין. מחיר הבקבוק 65 שקלים. יחס טוב מאוד בין איכות למחיר.

     

    יחי המלך

    בזימון מקרים משעשע נחת על שולחן המדור, השבוע, הליקר הצרפתי המלכותי מכולם: שמבור Chambord, בדיוק כאשר הכל מדברים אודות הרעלתו של המועמד לבחירות באוקראינה. מה הקשר? מולדתו הרוחנית של הליקר היא איטליה הרנסנסית, כאשר הגישה הרצינית מסבירה שתיבול האלכוהול במיני תמציות פרי ומתיקות ממקורות שונים נועדה להסוות את טעמי הזיקוק הגרועים של התקופה, ואילו הגירסה הרכילותית טוענת כי מדובר ברקיחת משקה שאפשר יהיה להכניס בו רעל בלי שהקרבן יחוש בטעם מוזר.

      

    בחצרו של המלך הצרפתי לואי ה-14, לא יאומן כי יסופר, ניהלה אחת מאצילות החצר חוג להרעלות, במסגרתה היתה מלמדת כיצד מחסלים אוייב או ידיד הניצב בדרכך, באמצעות רעל. ומאותה חצר מלכותית, גם צמח הליקר האריסטוקרטי מכולם, הנושא את שם הטירה המלכותית בעמק הלואר. האגדה מספרת כי לראשונה נרקח הליקר עבור המלך, כאשר ביקר שם באביב של שנת 1685, מפטלי יער שחור אשר נאספו בסביבה.

      

    ייצור הליקר הזה, על בסיס הפרי ובתוספת דבש עצי אקסיה, וניל ותבלינים נוספים, היה עסק משפחתי משך דורות. בשנות ה-70 של המאה הקודמת נרכשה החברה על ידי קונצרן אמריקני מפילדלפיה - אך נותר בכל זאת במשפחה. מדובר בחברה שהקים שארל ז'אקין, מהגר צרפתי לאמריקה, אשר אחראית כיום על שכיית החמדה הזאת, הפופולארית כטעימה עשירה בטעמים ובמתיקות, וכמרכיב יוקרתי בקוקטיילים רבים בברים ברחבי העולם. 190 שקלים לבקבוק, כולל הכתר.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    קברנה סוביניון של יקבי אמפורה
    מומלצים