החיקויים משרתים את החזקים

מזמן כבר למדתי שבמדינה שלנו אסור לספר בדיחות. הכל מתקבל כאן הפוך על הפוך, ובדיחה הופכת להיות פתאום עניין רציני. מתי למדתי את זה לראשונה? כשמישהו אמר בצחוק שאם פלאטו שרון רוצה למנוע את הסגרתו לידי הצרפתים, שביקשו אז את ראשו, כדאי שהוא ייבחר לכנסת. בדיחה או לא בדיחה. פלאטו לקח את ההצעה ברצינות, והתוצאה: שני מושבים בכנסת.

יחיאל קדישאי, שהיה מזכירו של ראש הממשלה מנחם בגין, סיפר לפני שנים רבות, כי כאשר סילבי קשת וזיווה יריב כתבו סאטירה מושחזת נגד בגין, היו מתקבלים בלשכת ראש הממשלה מכתבים רבים מקוראים שאמרו: למרות שמדובר בשמאלניות, תראו איזה יופי הן כותבות על בגין.

בדברים האלה אני נזכר כאשר אני מבחין כיצד לנגד עינינו מתפתח גיבור טלוויזיוני ששמו עוזי כהן. ספק אם החבר'ה מ"ארץ נהדרת" שיערו איזו כוח הם נותנים לעסקן המפלגתי מרעננה. מי שרצה לצחוק, יכול לראות עצמו כמגויס בעל כורחו למכונת הפרסום של כהן. רק טוב יצא לו מהבדיחה הטלוויזיונית. כהן מספיק נבון לא להתנגח עם הסאטיריקנים, אלא להפך, לאמץ אותם אליו. הם חשבו שהם צוחקים על חשבונו, אבל הוא צוחק כל הדרך לקלפי. "אני גימדתי את יצפאן", אומר עכשיו כהן ל"פנאי פלוס". "הוא לא רצה להזמין אותי לתוכנית שלו. הוא כנראה חושב שהוא מלך, אבל עכשיו אני המלך".

יש לי הרושם שלגלוג על אנשים הנראים חזקים, רק מועיל להם. למה? אולי משום שאנחנו מדינה עם יצרים תוקפניים. המציאות עשתה אותנו כאלה - מכבדי כוח. עובדה שכאשר ב"החרצופים" לגלגו על דן מרידור בתדמית חלשלוש כמיצי, הקריירה הפוליטית שלו נפגעה, ואילו אביגדור ליברמן, בעל דימוי חזק, רק העצים את כוחו. אצלנו אסור להיות חלשים. זאב רוזנשטיין הופך לסלבריטי בזכות הפגנת הכוח, וכך גם מופז לא יוצא ניזוק מכל חץ סאטירי שננעץ בגופו.

החיקוי לא מעליב אותך, נשאל עוזי כהן על ידי נועה רום. "אני מתייחס אל זה כבידור. צחקו על הרבה פוליטיקאים והם נשארו בחיים". מה לעשות, הוא צודק.