שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    חושבים שאתם בריאים? תחשבו שוב
    מחקר חדש שנערך במרכז הרפואי תל אביב מגלה כי גם רבים מאלו שנהנים מרמות תקינות של כולסטרול, סוכר, שומנים ולחץ דם - עלולים להימצא בקבוצת הסיכון להתקפי לב ושבץ. הסיבה? דלקת סמויה בכלי הדם. "אין צורך להיכנס להיסטריה", מרגיע פרופ' שלמה ברלינר, "אפשר לחיות עם הדלקת הזאת שנים ארוכות - אבל חשוב מאוד לאמץ אורח חיים בריא"

    חשיבותו של קיום אורח חיים בריא – בלי סיגריות, עם ספורט ונטול שומנים מן החי ככל הניתן – ידועה ומוכרת כבר שנים. כך גם חשיבותה של השמירה על "ערכי המטרה" ברמות הכולסטרול, השומנים, הסוכר ולחץ הדם. אבל כעת מתברר, שגם חלק מאלו שנמצאים ב"תחום הנורמה", וחשבו, עד כה, שהם בריאים לחלוטין – נמצאים אף הם בקבוצת הסיכון לסבול ממחלות כלי דם כליליות, וללקות בהתקף לב ושבץ מוחי.

     

    כיצד, בעצם? מנהל מחלקה פנימית ד' במרכז הרפואי תל אביב, פרופ' שלמה ברלינר, שעורך בימים אלו מחקר על הנושא, מסביר כי "בשנים האחרונות מתברר שבאוכלוסייה הכביכול בריאה, יש רמות נמוכות יחסית, תת-קליניות, של תגובה דלקתית, שניתן לאבחן אותה באמצעים פשוטים. כאשר בדקנו למי מהאנשים יש תגובה דלקתית נמוכת עוצמה – מצאנו שמדובר באנשים שיש להם גורמי סיכון לפתח אירועים לבביים, מוחיים או חסימות כלי דם".

     

    "הנקודה המשמעותית היא", הוא אומר, "שדלקת בעוצמה נמוכה יכולה להתקיים גם אצל אנשים שכל שאר המדדים שלהם – כמו כולסטרול, יחס גובה-משקל וכו' – הם תקינים ונמצאים בתחום הנורמה. כרגע אותם אנשים נמצאים 30 שנה לפני שהם מגיעים לבית החולים עם התקף לב, כאשר הם חושבים ש'הכל אצלם בסדר'. אותם נבדקים הם שמחים, עליזים וטובי לב, לא כואב להם שום דבר ולא מפריע להם כלום".

     

    הדלקת הנעלמת

     

    "הדלקת הזו איננה מורגשת – וכאן הבעיה הגדולה", מדגיש מנהל המחלקה. "משום שלאדם שמרגיש עצמו בריא ונינוח, ללא תלונות, אין בעצם סיבה נראית לעין לגשת ולהיבדק. אבל טרשת העורקים היא הסיבה המובילה לתחלואה ולתמותה, והיא פוגעת משמעותית באיכות החיים. קשה למצוא אדם מבוגר שאין לו מידה כזו או אחרת של טרשת עורקים, וכל השאלה היא – האם אנחנו יכולים לאבחן בזמן ולהשפיע על התהליך, שמתרחש בגוף במשך עשרות שנים".

     

    "כאשר אותם אנשים מגיעים לבית החולים עם בעיה אקוטית – זה שלב קצת מאוחר מדי, משום שהמחלה שלהם כבר מתקדמת, יש להם חסימות בכלי דם שונים, ופעמים רבות קשה להם ללכת, לנשום ולתפקד. העולם המערבי היום יודע לזהות את גורמי הסיכון האלו עשרות שנים רבות לפני שמתרחש אירוע. אנחנו מדברים כאן גם על צעירים בשנות ה-20 לחייהם – וחשוב להתחיל לטפל בדברים כבר אז".

     

    "הדלקת איננה משהו שעומד בפני עצמו", מדגיש מנהל המחלקה, "אלא זה איזשהו תהליך שמלווה את הפגיעה המתמשכת בכלי הדם. בסך הכל אנחנו מצרפים היום את מדידת הדלקת לשאר המדידות החשובות שאנחנו מבצעים, כמו לחץ דם, סוכר ופרופיל שומנים. ניתן לזהות את נוכחות הדלקת בשורה של בדיקות, כמו CRP, פיברינוגן, שקיעת דם, ספירת דם ונוכחות חלבון בשתן. כל האלמנטים האלו יכולים להעיד על כך שלפנינו נבדק שנמצא ברמת סיכון מסויימת לאותן מחלות".

     

    אז מה אפשר לעשות?

     

    מה אפשר לעשות? "יש הרבה מאוד מה לעשות, משום שאנחנו יודעים שאותם האנשים שאנחנו מוצאים אצלם עלייה מתונה ברמות הדלקת – אם אנחנו גורמים להם להפסיק לעשן, לקבל תזונה נכונה, להפסיק לעבור במזללות, לטפל בהם ביתר שומני הדם והכולסטרול ולשלוח אותם לרופא השיניים לוודא שאין להם דלקת חניכיים, אם אנחנו מאזנים את הסוכרת שלהם ולחץ הדם – רמת הדלקת יורדת. אני עשיתי 'ניסוי פרטי' על אשתי, ורמת הדלקת שלה ירדה בעשרות אחוזים לאחר שהיא הפחיתה במשקל".

     

    "רק שינוי באורחות החיים ורק טיפול רוחבי בכל גורמי הסיכון, כולל בעישון הפסיבי של בני הבית שלנו גם אם אנחנו בעצמנו לא מעשנים – יוכל להביא לתוצאות", הוא אומר. "זה לא מספיק לראות משחק ספורט בטלוויזיה – וצריך גם ממש לעסוק בפעילות גופנית נכונה. חשוב להתמיד ולהשקיע בכל גורמי הסיכון באשר הם, ואני מפציר בכל קורא לאמץ אורח חיים בריא. אף אחד עוד לא הצטער על כך שהוא אימץ אורח חיים בריא, ויפה שעה אחת קודם".

     

    "יחד עם זאת, אין מקום לפחד, חשש או בהלה", אומר פרופ' ברלינר. "אנחנו חיים עם הדלקת הזאת הרבה מאוד שנים, וצריך לשים את הדברים הללו בפרופורציות.
    בשנים האחרונות מתברר שטיפול בגורמי הסיכון מוריד בצורה ברורה את מספר החולים ואת קצב התקדמות המחלה. ולכן בניגוד לעבר ההיסטורי הרחוק, יש היום מקום לאבחון מוקדם, כי התערבות בשלב צעיר יותר בחיים תדחה את המחלה ותשפר את איכות החיים. אני לא אומר שלא יהיו התקפי לב ואירועים מוחיים, רק אולי לא בגיל 50 או 60 – אלא מאוחר יותר, ובצורה קלה יותר".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: עופר מאיר
    פרופ' שלמה ברלינר. עוסק בימים אלו במחקר בנושא
    צילום: עופר מאיר
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים