מסתמן: ילדים שנולדו מתרומת זרע יוכלו לדעת מי אביהם
משרד הבריאות החל לבחון את מדיניותו, ובודק אפשרות להתיר לצאצאים שנולדו מתרומת זרע לדעת מהיכן הגיעו. במשרד מדגישים: הדבר יחול רק על תרומות עתידיות
של מי אתה, ילד? משרד הבריאות נערך לאפשר לילדים שנולדו מתרומת זרע לקבל מידע חלקי על זהות אביהם. באחרונה התקיימו דיונים ראשוניים בעניין בין משרד הבריאות למשרד המשפטים בירושלים. כך מפרסמות הבוקר (יום ב') שרית רוזנבלום ורבקה פרייליך ב"ידיעות אחרונות".
על הבעייתיות של האנונימיות של תרומות הזרע עמדנו כאן ב-ynet. תרומת הזרע מתבצעת פעמים רבות במשפחות מן היישוב, שמעוניינות להסתיר את עקרותו של האב. כך, למשל, סיפרה פסיכולוגית על הדילמה של אם לנער שנולד מתרומת זרע: "אביו של הנער, שנולד מתרומת זרע, נפטר ממחלת מעיים קשה, שידוע כי יש לה מרכיב גנטי. ייסוריו של הנער היו קשים, והוא לא הפסיק לחשוב על כך שגם הוא צפוי לגורל דומה".
"הדילמה של אימו הייתה קורעת לב: לגלות לבנה כי נולד מתרומת זרע ולחשוף בפניו את הסוד שהסתירה ממנו עד היום, וכך להרגיע אותו – או להמשיך להגן על האב ועקרותו, ולנצור את הסוד בכל מחיר, כשברור לה שהבן ימשיך לייסר את עצמו ויפחד ללקות באותה מחלה קטלנית?".
בעיה נוספת שהועלתה: הסכנה לנישואי קרובים, שבמדינה קטנה כמו ישראל היא לא עד כדי כך נמוכה או דמיונית. הרב ד"ר מרדכי הלפרין, הממונה על האתיקה במשרד הבריאות, ערך חישוב פשוט, המדגים את הסיכויים הגבוהים למפגש אקראי בין אחאים מתרומת זרע.
"תורם יכול ליצור 100 צאצאים, מספר לא בלתי אפשרי בתנאי חוסר הבקרה של ישראל", פירט. "בהנחה שבני שכבת גיל של 16-26 מונה כחצי מליון בני נוער בהם מפוזרים כל 100 הצאצאים, אזי בפיזור טוב נמצא את אחד הצאצאים בכל קבוצה בת 500,000/100, כלומר צאצא אחד של התורם אמור להימצא בכל קבוצה אקראית בת 5,000 בני נוער. אם נניח כי נער ממוצע נפגש במהלך תקופת גיל זו עם כ-5,000 בני נוער מבני המין השני, הסיכוי לפגישה אקראית עם אחותו/אחיו הביולוגי - הוא כמעט ודאי".
כל זאת מבלי להזכיר את זכויותיו של הילד לדעת מיהו אביו, מהיכן הגיע ומאילו מחלות סבל אביו. מחקרים רבים בפסיכולוגיה אף הוכיחו כי לאדם צורך להכיר את אביו או לדעת מיהו כדי לגבש את זהותו. גם לפי אמנת זכויות הילד של האו"ם מ-89', לאדם הזכות להכיר את מוצאו הגנטי – דבר שאיננו מתאפשר כיום.
עד היום נערכו כמה דיונים בין משרדי הבריאות והמשפטים בעניין, שהוגדרו, לפי שעה כ"לא פורמליים". טרם נקבע איזה מידע יימסר לגבי זהות התורמים. אחת האפשרויות הנבדקות כעת, היא שלילדים שנולדו מתרומת זרע ולאמהותיהם יימסר מידע גנטי בסיסי על מחלות הנפוצות במשפחת האב ועל גורמי סיכון שונים למחלות כמו סוכרת וסרטן.
משרד הבריאות: ההחלטה לא תחול רטרואקטיבית
במשרד הבריאות מדגישים כי החלטה שתתקבל בעניין לא תחול רטרואקטיבית על כל מי שתרם זרע בישראל אי פעם – אלא רק על מי שיתרום זרע מרגע קבלת ההחלטה ואישורה ואילך.
היועצת המשפטית של משרד הבריאות, עו"ד מירה היבנר-הראל, אישרה כי המשרד נמצא בדיונים ראשוניים בעניין. "אנחנו זהירים מאוד ומעוניינים לקחת בחשבון את מכלול הגורמים השונים והאינטרסים שלהם", אמרה. "ייתכן שבסופו של דבר נחליט להקים ועדה ציבורית שתדון בנושא לפני חקיקת חוק, שבה יישבו מומחים לאתיקה, אנשי הממסד הדתי ואנשים האמונים על זכויות הילד. מהפכה כל כך גדולה צריך לעשות לאט ובמחשבה רבה".
בעולם חלוקות הדעות לגבי חשיפת זהות תורמי הזרע. ברוב המדינות המערביות שורר המצב הקיים בארץ, אולם ישנן מדינות שבהן קיים גם מצב הפוך. כך, למשל, בשבדיה נקבעה כבר לפני 20 שנה בחוק חובת רישום תורמי זרע, שמאפשרת לצאצא להכיר את אביו הגנטי בהגיעו לגיל הבגרות. גם בבריטניה שונה לאחרונה החוק, כך שהצאצא יוכל לקבל בעתיד מידע על שורשיו הגנטיים.
אילוסטרציה
צילום: עמית שאבי
מומלצים
