העיתונות הערבית בישראל: סיפורים לסוף השבוע

כבכל סוף שבוע, ynet מגיש את סקירת העיתונות הערבית בישראל - צוהר לעולמם התקשורתי של ערביי ישראל.

כול אל-ערב

"השב"כ הציע שנרוץ לכנסת ונשתחרר" ראש עיריית אום אל-פחם לשעבר ואחד ממנהיגי הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית בישראל, ד"ר סולימאן אגבריה, חשף בראיון בלעדי לעיתון כי אנשי השב"כ פנו לעצורי התנועה כחודש לאחר שנעצרו במאי 2003 בהצעה לפיה יכריזו על כוונתם להתמודד לבחירות לכנסת. בתמורה לכך, הם ישוחררו מהכלא לאלתר ויבוטלו ההליכים המשפטיים. ד"ר אגבריה, ששוחרר ביום רביעי שעבר, הוסיף כי השב"כ והפרקליטות לא חדלו מלהגיש הצעות מפתות לעצורים, אך הם סירבו בכל תוקף להיענות והעדיפו להמשיך במשפט הפוליטי נגדם, כהגדרתו.

לדבריו, התנועה האיסלאמית הורתה לפרקליטיה לבדוק את האפשרות להגיש תביעת ענק נגד העד רפי ישראלי, שהעיד מטעם התביעה. ד"ר אגבריה אמר שהגיע הזמן שמערכת המשפט תחדל מלהיות כלי שרת בידי שירות ביטחון הכללי. "המעצר חיזק בצורה משמעותית את כוחה של התנועה האיסלאמית", שלח אגבריה עקיצה, "היתה קנוניה בין השופטים, הפרקליטות והשב"כ נגד עצורי התנועה האיסלאמית".

נצרת: חברי העירייה אינם משלמים מסים. לא רק ברשויות המקומיות הגדולות יושבים חברי מועצה שאינם משלמים את חובותיהם לעירייה. לפי העיתון, תשעה חברים בעיריית נצרת אינם משלמים מסים וחובם לעירייה נאמד בכמיליון שקלים.

לפי הדו"ח שהוגש השבוע לשר הפנים, אופיר פינס, מתברר שעיריית נצרת צברה בשנת 2003 חוב של 102 מיליון שקלים, וגביית הארנונה שלה עמדה על 15% בלבד מהחייבים. מהעירייה נמסר בתגובה כי מדובר בחברי עירייה שכיהנו בקדנציה שעברה.

סאות אל-חק ואל-חורייה

ישראל מפקחת על הרחם הערבי: עורך עיתון התנועה האיסלאמית, תאופיק מוחמד, כתב מאמר המערכת שכותרתו "פַּקָחֵי הרחם של האשה הערביה", ובו השווה בין מדיניות ישראל למדיניות הנאצים.

וכך כתב: "באותו היום שבו ציינו באו"ם מלאת שישים שנה למעשי הטבח של הנאצים ביהודים תחת הסיסמא 'לעולם לא עוד', בדיוק באותו היום, הודיע שר האוצר, בנימין נתניהו, כי התוצאה של מדיניותו הכלכלית - ובמיוחד צמצום קצבאות הילדים שהביאה לירידה בשיעור הילודה במגזר הערבי אשתקד - שמדיניות זו עולה בקנה אחד עם פתרון הבעיה הדמוגרפית ממנה חוששת ישראל בשנים הבאות".

לאחר שהוא תוקף את מדיניותו ה"גזענית" של האוצר, ואת מצבם הכלכלי והכללי של הערבים בארץ, ממשיך הכותב ומתחבר לאירועי הימים האחרונים: "כותב אחד פירסם מאמר באחד העיתונים בישראל בתגובה למאמרו של חבר הכנסת, אחמד טיבי ואמר: 'בפעם הבאה שטיבי רוצה להביא דוגמא מאירופה, ראוי שיזכור כי הגרמנים והאוסטרים הוכיחו שהם לא היו זקוקים לצמצום בקצבאות הילדים כדי לצמצם את מספרם של היהודים'.

"השאלה שעולם ישירות עם קריאת המשפט המאוס הזה היא האם מאיים עלינו אותו הכותב בהרג ובהשמדה? האם הוא מאיים שגורלנו יהיה כגורל היהודים באוסטריה ובגרמניה במהלך מלחמת העולם השניה? האם הוא מאיים עלינו בשואה?".

"הערבים החיים בארץ לא באו מפולין, מרוסיה ולא משום ארץ אחרת מרחבי העולם, ושום ספינה צלבנית לא הביאה אותם במהלך מסעות הצלב לארץ. הימצאותם בארץ איננה הימצאות מקרית אלא שורשית. הם שורשי הארץ הזאת, והם היתדות העמוקים, האיתנים והיציבים של הארץ הזאת".

פנורמה

שוב אלימות נגד ערבים: קבוצה של צעירים ערבים שביקרו בקניון בקריית ביאליק, הותקפו בידי חבורה של צעירים ונזקקו לטיפול רפואי. הצעירים, תושבי טמרה, יצאו להסתובב בקניון בערב הראשון של חג הקורבן שחל בשבוע שעבר, והותקפו בידי חבורת צעירים, שלטענתם חיפשו לתקוף ערבים. שניים מהמותקפים סיפרו לעיתון כי התוקפים, כנראה ממוצא קווקזי, לבשו שחורים והיו גלוחי ראש, וכי ההתקפה היתה אלימה במיוחד. המשטרה פתחה בחקירה.

עוזבת את הארץ, בגלל מניעת איחוד משפחות: כיפאח מסארווה, בת 37, מבאקה אל-גרביה קרובה לייאוש. מסראווה התחתנה בגרמניה עם צעיר פלסטיני מעזה, אולם לפי חוקי האזרחות החדשים לא ניתן להעניק לבעלה הטרי, אחמד אבו טיר, תעודת זהות ישראלית.

מסארווה, שהכירה את בעלה במסגרת משלחת למען השלום בגרמניה, התאהבה בו והשניים נישאו בגרמניה. כשחזרו לארץ, אישר בית הדין השרעי את הנישואים, אולם בישראל לקח הדבר חודשים ארוכים. למרות זאת, ובהתאם לחוקי האזרחות, לא אושרה בקשת איחוד המשפחות של מסארווה עם בעלה ובזעם רב היא עוזבת את הארץ בחודש השביעי להריונה כדי לחיות עם בעלה בגרמניה. "נפגשתי עם שר הפנים החדש, אופיר פינס, והוא הבטיח לעזור. אני עוזבת לגרמניה ולא מצטערת על ההחלטה", סיכמה. 

האם ישראלים יצביעו בבחירות בעיראק? בהמשך לדיווחים בעיתונות הערבית לפיהם ישראלים ממוצא עיראקי נרשמו ויוכלו להצביע בבחירות בעיראק, מסר גורם במשרד הפנים לעיתון כי אין מניעה שישראלים ממוצא עיראקי יוכלו לנסוע לרבת עמון ולהשתתף בבחירות בעיראק שייערכו ביום ראשון.

גורם במשרד הפנים אמר כי המשרד מתייחס לעניין בדיוק כפי שאזרחים ישראלים משתתפים בבחירות בארה"ב או באחת ממדינות אירופה בשל האזרחות הנוספת בה הם מחזיקים. למרות זאת, נראה שהמילה האחרונה תהיה בידי משרד ראש הממשלה ומשרד הביטחון.