מנהל בנק זרע: חשיפת תורמים תהרוס המערכת

האם ילדים שנולדו מתרומת זרע יוכלו, בבוא העת, לברר את זהות תורם הזרע? לשאלה זו נדרשו היום (ב') חברי הוועדה לקידום מעמד האישה בראשות ח"כ אתי לבני (שינוי), שדנו בכוונה לחשוף את פרטי תורם הזרע. הישיבה התקיימה בעקבות דיונים בין משרד הבריאות ומשרד המשפטים, בהם הועלתה האפשרות להקים מאגר מידע ארצי על תורמי הזרע, ואולי אף לאפשר לילדים הנולדים לחפש את התורם עם הגיעם לגיל 18.

מנהל היחידה לפריון הגבר ובנק הזרע בבית החולים "שיבא", ד"ר יגאל מדג'ר, יצא בדיון נגד ההצעה לחשוף את זהותם של התורמים והבהיר: "גם ככה תורמי זרע אינם עומדים בתור. אנו צריכים לגייס אותם בציפורניים, ומתוך עשרה מועמדים רק שלושה עוברים את המבחנים. אין ספק שחשיפה כלשהי תביא להרס טוטאלי של המערכת".

ד"ר מרדכי הלפרין, הממונה על האתיקה הרפואית במשרד הבריאות, מיהר להרגיע ואמר כי "ביטול אנונימיות התורם לא עומדת על הפרק. עם זאת, במדינות רבות באירופה גוברת ההכרה הנובעת מהאמנה לזכויות הילד, כי לילד זכות להכיר את שורשיו".

עוד הוסיף הלפרין כי מבחינה הלכתית ישנו איסור לקבל תרומות זרע מאדם אנונימי, כלומר - אין צורך לפרסם את זהות התורם, אך יש צורך שפרטיו יהיו רשומים במקום מסודר. לכן נבדקת האפשרות להסדיר את כל נושא תרומות הזרע בישראל, ולהקים מאגר מידע ארצי.

בעקבות הדיון, אמרה חברת הכנסת לבני כי תשקול לגבש הצעת חוק להסדרת פעילות בנקי הזרע בישראל, לפיה יוקם מרכז מידע ארצי בו יהיו רשומים שמות התורמים והילדים שנולדו מזרעם. זאת על-מנת שבעתיד, אם יעלה הצורך, ניתן יהיה להצליב את המידע. לגבי גילוי שם התורם, אמרה לבני כי חשוב לשמור על האנונימיות ולהגן עליה ככל הניתן.

כן לדעת, לא לדעת

איילת בק, אם יחידנית מתרומת זרע, ייצגה בדיון אמהות רבות שבחרו ללדת ילד בתרומה. בדבריה התייחסה בק לטענה כי טובת הילד היא להכיר את שורשיו הגנטיים: "גם אם היו שני מסלולי תרומה, הייתי בוחרת במסלול האנונימי. אחרות היו בוחרות אחרת. טובת הילד כנראה משתנה מילד לילד".

דבריה של בק אינם משוללי יסוד. במדינות רבות, בהן ארצות הברית, קיימים שני מסלולי תרומה, "No Donor" ו-"Yes Donor". נשים הבוחרות לרכוש מנת זרע בבנקים מהסוג הראשון, כפי שמתבצע בבנקי הזרע בארץ, יודעות בביטחון שהתרומה היא אנונימית לחלוטין. בשום מקרה, בהווה או בעתיד, לא יוכלו היא או ילדה לדעת את זהות התורם. בבנקים מסוג זה, בשל אנונימיות התורם, מצטמצם גם המידע אותו מקבלות הנשים בטרם הן בוחרות את התורם הרצוי, והוא כולל על-פי רוב פרטים בסיסיים בלבד, כגון גובה, מוצא, צבע עיניים וצבע שיער.

בבנקים מהסוג השני, שנכון להיום לא קיימים בארץ, חותמים תורמי הזרע על טופס בו הם מצהירים כי הם מוותרים על זכותם לאנונימיות מוחלטת, וכי בגיל מוסכם יוכל הילד שנולד מזרעם לחפש אחריהם ולהכירם. היתרון בבנק זרע מעין זה הוא שמכיוון ששאלת האנונימיות כמעט ואינה קיימת, מקבלות הנשים מידע רב ומגוון אודות התורם, בין השאר גם מקצוע, גיל, אזור גיאוגרפי, תחביבים, מכתבים שכתב ועוד. חלק מהבנקים גם מספקים תמונות של התורם, בגיל ילדות ולעתים גם בעת ביצוע התרומה.

במכתב שהפיץ פורום אמהות יחידניות, שהרו מתרומות, הן מזהירות כי במקומות אחרים בעולם, בהם הותר לחשוף את זהות התורמים, ירד פלאים מספר התרומות. "מחסור בתורמים ייאלץ את בנקי הזרע להתפשר. פשרות עלולות להיות על איכות הזרע ואולי על בריאותם הפיזית והנפשית של התורמים, מה שישפיע השפעות לא רצויות ואף מסוכנות על הצאצאים", כתבו האמהות.

לטענתן, אחת הסכנות היא שהירידה במספר התרומות תאריך מאוד את התורים להשגת תרומת זרע, ותגרום להקמת שוק פרוץ ושחור או ל"שוק לעשירים בלבד".

באירופה: ביטול האנונימיות הביא לירידה בתרומות

בבריטניה הוחלט לאחרונה כי מאפריל הקרוב תבוטל האנונימיות המוחלטת של תורמי הזרע, וילדים שיוולדו מתרומות אלה יוכלו לחפש אחר התורם בבוא העת. בשבדיה, תרומת זרע אינה אנונימית, והילד, עם הגיעו לגיל 18, יכול לקבל מידע על זהותו של התורם.

בהולנד עודכנו תקנות האוסרות על מרפאות לקבל תרומות זרע אנונימיות. ילדים שנולדו במדינה מתרומת זרע יכולים לקבל מידע אודות התורם עם הגיעם לגיל 16.

המדיניות האירופית החדשה, כך מתברר, הביאה לירידה דרסטית במספר התורמים עוד טרם הפכה לחקיקה של ממש. כתוצאה מכך נוהרות רבות מנשות אירופה לבלגיה, שבה תרומת הזרע עודנה אנונימית לחלוטין.