קלו דה גת - יקב צעיר עם גת עתיקה

לפעמים צריך מזל בחיים. כשאייל רותם, היינן והיזם שמאחורי "קלו דה גת" הזמין אותנו לביקור בתחילת דצמבר, לא יכולנו לדעת ש"ניפול" על אחד מימי השמש האביביים ביותר בינואר השנה. היום הזה, מזג האויר ובעיקר האור, התאימו כמו כפפה ליד לביקור ביקב הצעיר – בן החמש לערך – שליד קיבוץ הראל.

למה האור? כי המבנה כולו, הבידוד שלו ומיקומו באמצע שדות וכרמים – משרים משהו מהאוירה של דרום צרפת. מקום וזמן אחר, שמתאים לו אור רך יותר, ושמיים צלולים חסרי אבק. היקב, מהמבנה הראשי ועד מרתף החביות הענק (במושגים של יקבי בוטיק), משדר איפוק רב ויישוב דעת, משהו שמאוד מתאים לאופיו של אייל, כמו שהוא משתקף בביקור. משרדי

מרתף החביות של היקב‏ (צילום: שגיא קופר)

1

2

3

4

היקב וחדר הטעימות וההדרכה נמצאים במבנה צעיר, בן כשישים שנה. בצילומי אויר של אמצע שנות הארבעים הוא לא מופיע, אך ידוע ששימש את רבין ז"ל ואת מפקדת חטיבת הראל במלחמת העצמאות. רותם, בשיתוף קיבוץ הראל השותפים ביקב, שיפץ אותו והכשיר אותו לשימוש היקב.

רותם הוא בחור שקט, מבוקר, שלא מדבר בכלל על עצמו. ל"הראל" הוא הגיע אחרי שחיפש מקום לגור בו. לעשיית יין הוא הגיע אחרי שמצא את ביתו. את ההכשרה שלו עשה באוסטרליה, רובה ככולה בעבודה מעשית, ומאז הוא מקפיד לבקר שם, להמשיך ללמוד ולהתנסות, לפחות כמה חודשים בשנה. שני בצירים בשנה, פה, ושם, מעניקים לו פרספקטיבה יחודית בקרב היננים הישראלים, שלא לדבר על התנסות ולמידה ויכולת ל"התרוצץ" כל הזמן בין עולם חדש וישן, משהו שאולי מורגש ביינות היקב.

קלו דה גת נקרא כך על שמה של גת עתיקה, כנראה בת 3,000 שנה, שנמצאת בשטחי היקב. פרופסור עמוס הדס, שהיה מהראשונים לתאר את הגת לאחר חשיפתה, מתאר אותה בקצרה כגת המזכירה גת בסיסית מתקופת המלוכה או מלפני כ- 3000 שנה. בתאור הלקוני הזה גלומה שוב הוכחה לכך שאזור שפלת יהודה היה גם בעברנו מקור לענבים וליין. שרידי אוניה פיניקית מאותו זמן לערך, שנמצאה טרופה כ- 50 ק"מ מול חופי אשקלון, והיא עמוסת אמפורות, מרמזים שמאוד יכול להיות שהיין היה אפילו ראוי ליצוא.

יצוא? כן. את היקב מייצגת בעולם אחת מיצרניות ומשווקות היין הותיקות בצרפת – מייזון סישל. החברה, שהיא גם הבעלים של יקבי מרגו, כמו שאטו פאלמר ("גידול" בורדו שלישי), ושל יקבים אחרים – לקחה את קלו דה גת תחת כנפיה. כיון שהם לא רואים בכך צורך, ההתערבות של סישל היא ברמת השיווק בלבד, ולא ברמת הכרם או הייננות.

קלו דה גת מסוגל לייצר כ- 65,000 בקבוקים בשנה, וסביבו נטועים כ- 135 דונם של כרמים. זני הענבים מהם מיוצרים כיום היינות הם קברנה סוביניון, מרלו, סירה ושרדונה, תוך שימוש בפטי ורדו לבלנד. עיקר הייצור של היינות נעשה בתסיסת שמרי בר, חלקו (הסירה) במיכלים פתוחים. מאפיין אחד של כל היינות הוא התישנות ארוכה יחסית בחבית – מינימום של שנה, גם ליינות הלבנים, וגם יותר. היינות מתומחרים בין 85 ש"ח ליינות מסדרת הראל ו- 119 ש"ח ליינות מסדרת קלו דה גת. יוצא מן הכלל הוא קלו דה גת 2001, שמתומחר ב- 129 ש"ח. כל היינות הם בעלי ריכוז אלכוהול של כ- 14% (13.8).