שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    מים בששון: ביקור במפלי האיגואסו

    275 מפלים באזור משולש הגבולות ארגנטינה, ברזיל ופרגוואי יוצרים את אחד ממופעי הטבע המרשימים בעולם - מפלי איגואסו. אחרי התדהמה אפשר לשוחח עם תוכים, להתעמת עם חוטמנים ולצחוק כל הדרך למכס עם טלוויזיית כיס ב-30 דולר. הוי, כינרת שלי

    איך אפשר לדמות את מפגן הטבע המרהיב במשולש הגבולות ארגנטינה-ברזיל-פרגוואי בלי להיגרר לקלישאות? כנראה שאי אפשר. אז ככה בטח נראה גן עדן.

     

    מפלי האיגואסו נופלים מגובה 70 מטר. מימיהם זורמים בעוצמה אדירה, כשלמרגלותיהם משתקפים מרבדי דשא ירוקים עד כאב וצמחייה עבותה. מעל צמרות העצים מקננים אלפי בעלי כנף, ובמעבה הג'ונגל, המרוחק קמעה, שורצות חיות טרף.

     

    עכשיו התקופה הטובה ביותר לבקר במפלים. זוהי לא רק העונה הגשומה, אלא גם גם עונתם של הפרפרים הרבים המעופפים

    בשטח, מראה יפה מאין כמוהו.

     

    מפלי האיגואסו, הגדולים פי חמישה ממפלי הניאגרה, ממוקמים בפארק סובטרופי ענק. מזין אותם נהר שזורם לאורך 1,320 ק"מ - מקוריטיבה בירת מדינת פראנה בברזיל. האיגואסו ("מים גדולים") הם קבוצה של 275 מפלים שניתן להגיע אליהם הן מהצד הארגנטיני והן מהצד הברזילאי. זה הברזילאי מרווח ומטופח הרבה יותר מאשר הארגנטיני ומאפשר גם ניידות קלה יותר קרוב למפלים.  

     

    זהירות, חוטמנים

     

    מהצד הארגנטיני ניתן להגיע למפלים באוטובוס לילה מהבירה בואנוס-איירס. הנסיעה, 18 שעות, נוחה מאוד ומציעה כורסאות שינה וארוחה דשנה (25 דולר). אפשר גם לטוס מבואנוס-איירס לנמל התעופה

    בפורטו-איגואסו, ברזיל (מחיר הטיסה 100 דולר). אוטובוס מהתחנה המרכזית של העיר יוצא אל המפלים כל 45 דקות. בהתחשב בכך שהמרחק אליהם אינו גדול, ניתן גם לתפוס מונית.

     

    הצד הארגנטיני אומנם מרשים פחות, בגלל צפיפותו הגדולה, אבל מאפשר תצפיות יפות על המפלים. אלה נקראים כאן מיסיונס, על שם המיסיונרים הנוצרים שהגיעו לאזור והתנכלו לתושבי המקום האינדיאנים.

     

    כדי להגיע לצד הברזילאי יש לנסוע באוטובוס מהתחנה המרכזית בפורטו-איגואסו לעיר פוס דו-איגואסו, ושם לתפוס אוטובוס נוסף, שמגיע תוך רבע שעה למפלים. התשלום לאוטובוס בברזיל מתבצע במטבע מקומי בלבד ולכן יש להחליף מעט כסף לפני המעבר, כשאת התשלום בכניסה למפלים הברזילאים ניתן לבצע גם במטבע ארגנטיני.

     

    בצד הברזילאי מערכת שבילים מסועפת ורכבת ללא תשלום שעוברת בפארק. לאורך השבילים, בהם ממוקמות תחנות למימכר אוכל טרופי, גדלה צמחייה עשירה. המפל המרשים ביותר הוא ללא ספק "גרון השטן". הוא נראה כפרסה וניתן לשוט אליו בסירה מהירה. באותה הזדמנות כדאי גם לא לפסוח על מפל "שתי האחיות" הסמוך.

     

    סיור בצד הזה מאפשר תצפיות מרהיבות על כל 275 המפלים, המשתרעים על פני קשת ענקית של 3 ק"מ. במסגרת הסיור שווה להקדיש זמן לביקור בסכר איטאיפו - המפעל ההידרו-אלקטרי הגדול ביותר בעולם.

     

    מהמפלים קופצים לסיור בשבילים הפתלתלים המקיפים את המים הגואים. האטרקציה הפעם היא המעקב אחר בעלי-החיים המגוונים ששורצים באזור, ביניהם גם כאלה שאינם מוכרים בארץ. כזה הוא למשל החוטמן ("קוואטי"), שכשמו כן הוא - בעל חוטם ארוך

    ובולט ודומה כשתי טיפות מים לדוב הנמלים. החוטמנים עטים על התירס כמוצאי שלל רב ובחוטמם הארוך נוהגים לחטוף מהתיירים לא רק את מאכל התאווה אלא גם את שקיות הפלסטיק שברשותם.

     

    החוטמנים אינם מסוכנים, אבל טורדניים למדי. אנחנו נפלנו קורבן לקוואטי כזה, כשכירסמנו להנאתנו טאמאלס, עלי תירס ממולאים בירקות שקנינו בקיוסק האינדיאני שבצד הדרך. החוטמן חטף מאיתנו, בחוצפה רבה, את הטאמאלס, ונמלט על נפשו, כשחברו מתנחם בשקית הניילון הריקה שאחזנו. שעה קלה לאחר מכן מצאנו את השלל אכול ומנוקב.

     

    התוכים עונים מיד

     

    תשומת לב רבה מושכים כמובן שלל התוכים שמקננים על צמרות העצים. כל קריאה שלנו לתוכי כזה זכתה למענה מיידי שליווה אותנו לאורך הסיור כולו. גם הטוקאנים, עופות ססגוניים הניחנים במקור ארוך במיוחד, שורצים כאן בהמוניהם. ועוד לא הזכרנו את הקופים הרבים, שוכני העצים, שצדים את העין בתעלולים עליזים.

     

    קילומטר מהמפלים, במעבה הג'ונגל, שורצות לעת לילה חיות טרף, בעיקר נמרים. שלטים המוצבים על מסלולי ההליכה מזהירים את התיירים שלא להגיע לאזור המסוכן, המגודר היטב. 

     

    בשטח פארק המפלים הענק כמה בתי מלון אקזוטיים, ביניהם קאטאראטאס ושרתון - מלונות חמישה כוכבים (100-80 דולר לחדר זוגי) עם ארוחת בוקר מהממת. מחירי מלונות צנועים יותר נעים בין 40 ל-60 דולר ללילה. הארוחות בכל המלונות על טהרת הפירות הטרופיים ובערב מחכה לתיירים תוכנית בידור אטרקטיבית בלובי. להקות ברזילאיות, ארגנטיניות ופרגוואיות מנגנות ושרות במקצבים לטיניים אל תוך הלילה.

     

    הכי זול בעולם

     

    במשולש הגבולות של ארגנטינה, ברזיל ופרגוואי ממוקמת סיודאד דל-אסטה, הנמצאת בשטח פרגוואי וידועה לשמצה. העיר נחשבת לקן טרור פלסטיני. לפי מקורות מודיעין מוסמכים, בהם נאחז גם הנשיא ג'ורג' בוש, יצאו ממנה גם המחבלים שביצעו לפני עשור את פיגועי התופת בבואנוס-איירס, כשפוצצו את בניין השגרירות הישראלית ואחד מבנייני הקהילה היהודית - פיגועים בהם מצאו את מותם עשרות יהודים. 

     

    אבל שמה של סידאד דל-אסטה הולך לפניה בעיקר בשל היותה שוק הקניות הזול ביותר בעולם למוצרי אלקטרוניקה. רוב המוצרים מוברחים, מה שלא מפריע לתיירים לעוט עליהם במחירי מציאה. בעיר, שרחובותיה מטונפים עד אימה והביוב שבכיכר המרכזית עולה על גדותיו, ניתן להשיג את המילה האחרונה של כל מוצר אלקטרוני במחירים מגוחכים: מצלמת וידיאו משוכללת - 50 דולר במקום 500, טלוויזיית כיס 30 דולר במקום 300, מילון אלקטרוני ל-10 שפות 20 דולר במקום 250. ואלה רק דוגמאות קטנות. 

     

    במרכז העיר צד את העין כלבו ענק ומפואר, שמציע את כל המותרות האפשריים. המרכז הזה, שמסביבו זורם הביוב, שומם משך רוב שעות היום. התושבים מדירים את רגליהם מהכלבו מאחר שאינם יכולים לרכוש את מוצריו המפתים. הקליינטים היחידים של מוצרי הלבוש, כלי הבית, הריהוט ומוצרי האלקטרוניקה הם שכבה דקה של עשירי עיר הבירה אסונסיון וחלק מהתיירים. 

     

    סיודאד דל-אסטה, שאינה אלא שוק ענק, ללא דיירים מקומיים, אכן שורצת תיירים כל עונות השנה. את המוצרים הזולים יכולים אזרחי החוץ (אבל לא הארגנטינים, הברזילאים והפרגוואים) לרכוש ללא פחד, מאחר שהמכס אינו מונע מהם להעביר אותם, ללא תשלום, למכוניותיהם הממתינות במעבר הגבול.  

     

    הרפתקנים שלא מוכנים לוותר על קפיצה לשם יעשו נכון אם ישכרו את שירותיו של שומר ראש שילווה אותם במסע הקניות. את בן הלוויה הגברתן (30 דולר ליום) ניתן להשיג בדלפק הקבלה של כל מלון. זוהי מעין תזכורת, גם אם בלתי נעימה, לתייר הישראלי המורגל בארץ למאבטחים ששורצים כמעט בכל מקום. 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: מיכל שומר
    המפלים. יש גם מלונות 5 כוכבים
    צילום: מיכל שומר
    מומלצים