סקירת עיתונות, 15 בפברואר 2005

כותרות עיתונים בעולם, 15 בפברואר 2005 - בעקבות חיסולו של ראש ממשלת לבנון לשעבר:

אל-מוסתקבל (לבנון)

העיתון שהיה בבעלותו של רפיק אל-חרירי הודפס כולו בשחור לאות אבל על רציחתו. "שהיד למען לבנון", בישרה הכותרת הראשית של העיתון לצד תמונת ענק של ראש הממשלה המנוח. "האופוזיציה מטילה את האחריות על שלטונות סוריה ולבנון ודורשת למנות ממשלת מעבר. ההלווייה מחר במסגד מוחמד אל-אמין... צבא לבנון הועמד בכוננות, פריז דורשת ועדת חקירה בינלאומית וושינגטון דורשת להעניש את מבצעי הפשע. אנאן ולארסן דורשים מג'ונבלאט להיזהר".

"הנשיא חרירי נפל חלל במערכה הגדולה להחזרת החיים הפוליטיים בלבנון ולמסלולם הדמוקרטי באמצעות בחירות חופשיות לפרלמנט", נכתב, בין היתר.

"העתיד של לבנון סוער: רפיק אל-חרירי שהיד", זועקת הכותרת. "דמה של לבנון, בדמותו של רפיק אל-חרירי, כיסה את פני השמש בצהרי יום שני, ה-14 בפברואר 2005. הפשע הוא מסוכן יותר מאשר חיסולו של מנהיג פוליטי בעל נוכחות - זהו ניסיון לחסל מולדת שהנהרגים בה רבים יותר מההורגים בה... במכה אחת ניצחת נפל הפרוייקט הלאומי, במובנו הערבי והבינלאומי, אותו יצר אל-חרירי באופן יוצא מהכלל. לבנון נראית כיישות שברירית וכמדינה מסובכת ללא הנהגה, ללא מוסדות פוליטיים ובטחוניים, ללא כלכלה, בלי תמונה ברורה של העתיד ובלי סכרים מפני התערבות חיצונית".

"גהינום בביירות הפיל חלל את אל-חרירי" זעקה הכותרת. "האופוזיציה דורשת את פיזור הממשלה ונסיגת הכוחות הסוריים. מועצת הביטחון מודאגת ומאיצה את ההחלטה סביב 1559. וושינגטון קוראת ל'סיום הכיבוש' ופריז דורשת ועדה חקירה בינלאומית".

"בין השכחה של הלבנונים וחוסר הנכונות שלהם להאמין שהסיוט חזר ובין ההלם של העולם כולו כלפי הידיעה שנפוצה בכל מהדורות החדשות והשתלטה עליהן, נפל אתמול רפיק אל-חרירי בעיר שאהב יותר מכל וברחוב הבנוי והעמוס אותו הפך לסמל של השבת הבנייה ללבנון אחרי המלחמה".

"פשע נתעב קטע את חייו של רפיק אל חרירי", בישר היומון הרשמי של המשטר הסורי. "הנשיא אסד גינה את המעשה הנפשע, טילפן לנשיא לחוד והדגיש את הזדהותה של סוריה עם לבנון. הנשיא לחוד קיים שיחות כדי להבטיח את הסולידריות הלאומית וכדי לסכל ניסיונות לפגוע ביציבות הביטחונית ולגרור את המדינה למלחמת אזרחים חדשה. בישיבה מיוחדת דנה ממשלת לבנון בהתפתחויות והכריזה על שלושה ימי אבל".

"הנשיא אסד גינה את רציחתו של אל-חרירי, קיים שיחות עם הנשיא לחוד ושלח את תנחומיו למשפחה האבלה: זהו פשע נתעב; יש לחזק את האחדות הלאומית ולסכל את המאמצים לגרום למלחמת אחים".

"מיהו המרוויח מרציחתו של אל-חרירי?" שואל מאמר המערכת של העיתון. "מיהם הגורמים המרוויחים מרציחתו של ראש ממשלת לבנון לשעבר, רפיק אל-חרירי? בכל הקשור לאזרח הלבנוני הפשוט - התשובה לשאלה הזאת מושפעת מהזכרונות על סדרת החיסולים שאירעה בלבנון במהלך מלחמת האזרחים בין השנים 1975-1990. האצבעות המאשימות מופנות בראשונה לישראל, ככזאת המפיקה תועלת מתמדת מזעזוע היציבות והביטחון בלבנון. אולם הויכוח של אל-חרירי עם דמשק והתקרבותו לאופוזיציה גרמה לרבים בלבנון להאשים את סוריה כמי שעומדת מאחורי רציחתו".

ישיבת הפרידה עם העיתונאים דקות לפני לכתו: על כוס קפה עם העיתונאים בבית הקפה "ליטואל" שמול הפרלמנט הלבנוני, היתה זו ישיבת הפרידה שהקדיש רפיק אל-חרירי בטרם יצא עם השיירה שלו למסע הקצר שלא ארך יותר מחמש דקות והוביל אותו אל המוות.

כאשר נכנס לבית הקפה התלוצץ איתו אחד העמיתים אומר: "על השולחן הזה מונחת החלטה 1559 (הקורא לסוריה לצאת מלבנון) ועל השולחן השני נמצא הסכם טאיף (שבחסותו נכנסה סוריה ללבנון), איפה אתה רוצה לשבת, אדוני הנשיא?". אל-חרירי השיב: "אני אשב סמוך לשולחן שלישי (שיתווך בין השניים). מי שרוצה להצטרף אלי - בבקשה". כולם הצטרפו לשולחן שלו ותוך דקות התרבה מספר המשתתפים וכלל גם חברי פרלמנט ועיתונאים נוספים.