שתף קטע נבחר

כך ניתן לייצר עצמות מתאי גזע

תאי גזע נמצאים בדם הטבורי של ילודים ובמוח העצם של ילדים ומבוגרים • ייחודם: הם יכולים להפוך לכל תא אחר בגוף • לאחרונה רשם פרופ' שמעון סלוין פטנט על שימוש בתאי גזע ליצירת עצמות, ובקרוב ניתן יהיה ליישם אותו גם בבני אדם • בעתיד, מאמין פרופ' סלוין, ניתן יהיה לבצע באמצעות תאי הגזע שחזור שדיים שנכרתו בעקבות סרטן השד, לשקם איברים שנפגעו ואפילו ליצור כבד חלופי

לא מדובר במדע בדיוני, אלא בפטנט ישראלי שהוכח ונרשם: פרופ' שמעון סלוין, מנהל המרכז הארצי להשתלת מוח עצם והמעבדות לתרפיה תאית, הצליח לאחרונה להשלים חלקים חסרים בגולגלות של חולדות באמצעות שימוש בתאי גזע והפיכתם לרקמות עצם וסחוס. בזכות תאים כאלה בדיוק הוא אף הביא לשיפור בתפקודי הלב אצל חולים שסובלים מאי ספיקת לב.

 

בעתיד, מאמין פרופ' סלוין, ניתן יהיה לבצע באמצעות תאי הגזע שחזור שדיים שנכרתו בעקבות סרטן השד, לשקם בעזרתם איברים שנפגעו מפציעה או בתהליך דלקתי ואפילו ליצור 'כבד' חלופי במקום השתלת כבד. את שלל האפשרויות האלה, אומר פרופ' סלוין, ניתן יהיה לממש בקרוב גם בבני אדם. תאי הגזע נמצאים בדם הטבורי של ילודים ובמוח העצם של ילדים ומבוגרים.


פרופ' שמעון סלוין מחזיק בידו חלק מגולגולת של חולדה שהיה בה חור שנסגר בעזרת השתלת תאי גזע. (צילום: עטא עוויסאת)

 

"תאי הגזע חשובים בהיותם כל יכולים, בפוטנציאל הגולמי שלהם להפוך לכל תא אחר בגוף", מסביר פרופ' סלוין. "גילינו שהתאים האלה יכולים להפוך לתאי שומן, עצם וסחוס, וכך כנראה להפוך למרכיבי רקמות ולהתאים את עצמם לאיברים שונים, מה שכמובן פותח פתח לטיפול בשלל מחלות".

 

השימוש המקובל בהם כולל טיפול במחלות סרטן, במחלות תורשתיות ובמצבי חסר שונים. "השתלת תאי גזע מסוגלת לסייע בריפוי אלפי מחלות, למשל 'תינוקות בועה' שהם נטולי מערכת חיסון, סרטן מסוגים שונים ומחלות כמו תלס - מיה. לאחרונה התברר שיש שימושים חדשים להשתלת מוח העצם, למשל טיפול במחלות אוטואימוניות כמו טרשת נפוצה. מדובר במחלות שבהן הלימפוציטים, שחיוניים למנגנון החיסון בגוף, תוקפים רקמות בריאות כמו המוח, הפרקים, הלבלב או העור – ולרובן אין טיפולים יעילים. גילינו שניתן להשמיד את אותם לימפוציטים 'סוררים' ולהשתיל במקומם תאי גזע שיהפכו ללימפוציטים שלא יתקיפו את הגוף".

 

תאים צעירים עדיפים

 

בימים אלה מבצע פרופ' סלוין ניסויים עם רופ אים מתחומים רבים ושונים המגלים עניין בפוטנציאל הגלום בשימוש בתאי גזע. בניסויים שנערכו לאחרונה עם קרדיולוגים בכירים המטפלים בחולים לאחר אוטם בשריר הלב, נבחן השימוש בתאי הגזע כחלק מהטיפול באי ספיקת לב. "כשיש אוטם בשריר הלב נוצר במקום נמק, ורקמת השריר הופכת לצלקת", מסביר פרופ' סלוין. "הצלקת לא מתפקדת, היא לא מזרימה דם ללב, וכך נוצר מצב האי ספיקה. מצאנו – בינתיים בקרב שמונה חולים – שהזרקת תאי הגזע לעורקים הכליליים הביאה לשיפור ניכר בתפקוד הלב. התאים הפכו לתאי שריר או לכלי דם ויצרו 'מעקף' שאיפשר זרימת דם משופרת ללב".

 

לאחרונה רשם פרופ' סלוין פטנט על שימוש בתאי מוח עצם ליצירת עצמות. לדבריו, יעילות הטיפול חוכחה עד כה בעיזים ובחולדות, אך בקרוב ניתן יהיה ליישמו גם בבני אדם. "הפטנט שלנו מאפשר סגירה של גולגלות אחרי ניתוח מוח, השלמת עצם שנוצר בה נמק - תופעה אופיינית למי שמטופלים לאורך שנים בסטרואי - דים---ותיאורטית יאפשר גם הארכת עצמות למי שרוצה להיות גבוה יותר. התערובת שיצרנו עובדת נקודתית, ברקמה שעליה שמים אותה, ולכן ניתן להשתמש בה גם לטיפול ברקמות שעברו טראומה כלשהי, ביצירת סחוס חדש".

 

לדבריו, מחקרים רבים הוכיחו שתפקוד תאי הגזע יעיל יותר ככל שהם צעירים יותר, כלומר ככל שגיל התורם צעיר יותר. "תא גזע של ילוד יעיל יותר מעשרה תאי גזע של מבוגר", קובע פרופ' סלוין. "ניתן להשתמש בכמות פחותה יחסית של תאים כשמקורם בדם טבורי, וללמד אותם יותר בקלות להפוך למשהו אחר. כשאנחנו עושים השתלת מוח עצם ממבוגר, חייבים להקפיד שהתורם והמושתל יהיו בעלי סיווג רקמות זהה. אם לא כך, סכנת הדחייה של מוח העצם המושתל גדלה. לעומת זאת, בהשתלה שמקורה בדם טבורי אפשר להסתפק בשיעורי התאמה נמוכים בהרבה, כי התאים סתגלנים ו'גמישים' יותר". מהסיבה הזו הוקמו בארץ בנקים לדם טבורי. הדם הטבורי, מסביר פרופ' סלוין, נאסף ישירות מחבל הטבור מיד אחרי צאת התינוק לאוויר העולם, או אחרי צאתו, מהשליה. ההליך לא מסכן כלל את הילוד והיולדת. כמות הדם הנדרשת: שליש עד חצי כוס.

 

להקפיא אחרי הלידה

 

לאחרונה מונה פרופ' סלוין לתפקיד היועץ הרפואי מדעי של חברת מדיפריז, מפעילת שירות 'תא לחיים' – בנק דם טבורי פרטי. השירות החדש מציע לאסוף תאי גזע מחבל הטבור וליצור מאגר לילוד, שבו הוא יוכל להשתמש בעתיד במקרה של בעיה רפואית. כך יוכל כל זוג הורים ליצור מאגר טבעי של תאי גזע בריאים, שבהם ניתן יהיה להשתמש בשעת הצורך לטיפול בילד או בבן משפחה אחר, ללא תלות בגורם חיצוני. השירות, בתשלום כמובן, יציע לכל יולדת בכל בית חולים ברחבי הארץ להקפיא את דם חבל הטבור של הוולד, שיישמר במעבדה מיוחדת.

 

בחלק מבתי החולים בארץ, ובהם הדסה עין כרם ושיבא, מציעים שירות דומה, ציבורי, לאיסוף דם טבורי. במקרה הזה מדובר ביצירה של מאגר כללי של דם טבורי, בדומה לבנק הדם הכללי. "היתרון שיש לבנק הדם הטבורי על פני מאגר התורמים הפוטנציאליים הבוגרים של מוח עצם הוא בכך שאם נוצר צורך מיידי בהשתלה, הדם זמין מיידית. במקרה של מוח עצם יש קודם לאתר תורמים מתאימים, לקבל את הסכמתם, להביאם לבדיקות וכו' – תהליך שנמשך לרוב ארבעה חודשים בממוצע", אומר פרופ' סלוין. "חשוב לדעת שרק לכ-30% מהנזקקים להשתלה של מוח עצם יש תורם מתאים במשפחתם, מה שאומר שרבים צריכים להשקיע זמן רב באיתור תורם מתאים מתוך המאגר העולמי של תורמים פוטנציאליים. כאמור, התהליך נמשך פרק זמן ארוך – ולמרבה הצער, רבים מתים בדרך.

 

"במצב הרצוי", מסכם פרופ' סלוין, "צריכה כל לידה להסתיים באיסוף הדם הטבורי. זו הזדמנות בלתי חוזרת, וזה פשוט כדאי, כי בעתיד ניתן יהיה להשתמש בתאים האלה לשיקום כל האיברים הפגומים. להערכתי, מה שאנחנו יודעים היום בתחום הזה הוא רק אפס קצהו של מה שניתן יהיה לעשות עם תאי הגזע בעתיד. איסוף הדם הטבורי הוא פשוט תעודת ביטוח לעתיד בתחום הרפואי, למקרה של פגיעה בעצמות, בסחוס או בלב".


פורסם לראשונה 05/03/2005 23:02

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
עצמות. בקרוב ניתן יהיה לייצרן
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים