שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    אוניברסיטת ת"א תסגור 10 יחידות וחוגים
    נשיא האוניברסיטה, פרופ' איתמר רבינוביץ', הסביר כי האוניברסיטה נאלצת לעבור התייעלות "בשל הקיצוצים הקשים שהונחתו עלינו". מחרתיים יוחלט סופית אילו חוגים ייסגרו. עוד מתכננת האוניברסיטה להקטין את מספר הסטודנטים וללחוץ עליהם שיסיימו את הלימודים בזמן - אבל גם לבנות קריית מעונות חדשה. אגודת הסטודנטים: לא נשתוק

    אוניברסיטת תל אביב תסגור עשרה חוגים ויחידות - כך הודיע הבוקר (יום ב') נשיא אוניברסיטת תל-אביב, פרופ' איתמר רבינוביץ', במסיבת עיתונאים שכינס. לדבריו, זהו חלק מתהליך התייעלות כולל שנוקטת האוניברסיטה כדי לצמצם את הגירעון הקשה בו היא נמצאת. בימים הקרובים תביא האוניברסיטה את רשימת היחידות לאישור הסנאט. רבינוביץ' לא פירט באילו חוגי לימוד מדובר.

     

    לדברי רבינוביץ', תהליך ההתייעלות יתפרש על פני שנתיים, והאוניברסיטה תדאג לכך שסטודנטים שנרשמו כבר לחוגים שייסגרו, יוכלו להשלים את לימודיהם. 

     

    ועדה מרכזת דנה בימים אלה ברשימת החוגים העומדים בפני סגירה, וביום רביעי יובאו ההמלצות בפני ועדת הסנאט, שתאשר אותן סופית. לדברי רבינוביץ', השיקולים לסגור כל חוג יהיו: רמתו, חיוניות התחום, ושיקולים כלכליים.

     

    "אנו מעוניינים ברה-ארגון של האוניברסיטה, בשל הקיצוצים הקשים שהנחיתו עלינו הוועדה לתקצוב, המועצה להשכלה גבוהה ומשרד האוצר", הסביר רבינוביץ'. לדבריו, בין השנים 2000-2003 קוצצה ב-20% ההקצבה הממשלתית לאוניברסיטה. בנוסף, בשנים אלה פחתה מאוד הכנסתה של האוניברסיטה מסטודנטים מחו"ל. פגיעה נוספת נגרמה לדבריו גם כתוצאה מהפחתת שכר הלימוד, לפי המלצות ועדת וינוגרד.

     

    רבינוביץ' סירב למסור את גובה הגירעון המדויק בו שרויה האוניברסיטה, בטענה ש"המספרים משתנים כל הזמן. התחלנו בתהליך התייעלות, וכרגע אין יציבות בגובה הגירעון". לדבריו, בשיאו הגיעו הגירעון ל-240 מיליון שקלים. רבינוביץ' אמר ששלושת בעלי התפקידים הבכירים באוניברסיטה - הרקטור, המנכ"ל והנשיא - קיצצו בכ-15% את שכרם, כדי להראות דוגמה אישית.

     

    פחות סטודנטים, יותר דוקטורנטים

     

    עוד בין השינויים הצפויים באוניברסיטה: הקטנת מספר הסטודנטים המתוקצבים, העומד היום על כ-29 אלף, לכ-25 אלף בלבד תוך שלוש שנים. סטודנטים נוספים יתקבלו רק בתוכניות חוץ תקציביות.

     

    מספר הסטודנטים הלומדים לתואר שני ושלישי דווקא יגדל. האוניברסיטה מעוניינת שמספר הדוקטורנטים יהיה מעל 3,000 (לעומת 1,900 כיום).

     

    רקטור האוניברסיטה, פרופסור שמעון ינקלביץ', הזהיר כי יופעלו לחצים על סטודנטים לסיים את הלימודים בזמן. "שיטת התקצוב מענישה את האוניברסיטה על גרירת לימודים של סטודנטים וגם על נשירה", הסביר.

     

    לדברי ינקלביץ', "דוקטורנט יקבל מלגה רק בעבור ארבע שנים, מקסימום חמש, במקרים חריגים. מעבר לכך, לא תהיה תמורה לעבודתו. בנוסף נחייב סטודנטים לקחת מכסת לימודים מינימלית בכל שנת לימודים".

     

    למרות הקיצוצים הרבים, הודיעה האוניברסיטה, כי בכוונתה לבנות קריית מעונות חדשה בקצה הדרום-מערבי של שייח' מוניס. במקום ייבנו דירות סטודיו

    ומעונות חדשים, ומבנה מגורים לדוקטורנטים ולסגל צעיר. לדברי חברי הנהלת האוניברסיטה, המימון לפרויקט עתיר משאבים זה, לא ייצא מכיסי האוניברסיטה, אלא ימומן במסגרת הסכמי זיכיון.


    אגודת הסטודנטים: לא נשתוק


    יושב ראש אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל-אביב, יפתח עצמון, אמר בתגובה להודעה על תוכנית הקיצוצים הצפוייה: "לא נשתוק אל מול מדיניות הנהלת האוניברסיטה הפוגעת בסטודנטים ומובילה להרס ההשכלה הגבוהה בישראל".


    לדבריו, "אנו מתנגדים לכך שהנהלת האוניברסיטה החליטה על סגירת יחידות לימוד ללא שיתוף נציגי הסטודנטים בתהליך קבלת ההחלטות. התוכנית שהוצגה מתעלמת מהפגיעה הישירה בסטודנטים, ולא מציגה פתרונות למצבה הקשה של האוניברסיטה".


    לטענת הסטודנטים, הפגיעה בהם באה לידי ביטוי במחסור חמור בספרי לימוד, בקיצוץ שעות הפעילות של הספריות, בכיתות עמוסות, בפגיעה במעבדות, בצמצום במספר המרצים, בפגיעה ברמת המחקר ובמחסור חמור בעוזרי הוראה.


    "הסגירה מעידה על מצבה הקשה של החברה הישראלית"


    יושבת ראש ועדת החינוך של הכנסת, ח"כ מלי פולישוק-בלוך (שינוי), אמרה בתגובה לקיצוצים באוניברסיטת תל אביב: "אני קוראת למועצה הלאומית להשכלה גבוהה ולמשרד האוצר להתערב מיידית בנושא, ולהפנות לאוניברסיטה תקציבים נוספים ככל שיידרש, על-מנת למנוע את כוונות הסגירה". 


    פולישוק-בלוך הוסיפה כי "על הגורמים האחראיים לתקצוב לעשות ככל שבידם כדי להפסיק את המשך הפגיעה ביכולת האקדמית של מדינת ישראל, וזאת כתוצאה משיקולים תקציביים".


    ח"כ חמי דורון (שינוי) אמר כי "החלטת אוניברסיטת תל-אביב לסגור כיתות וחוגי לימוד מעידה על מצבה הקשה של החברה בישראל. הממשלה, במקום לספק את הכלים הראויים להתפתחותם והשתלבותם של הדורות הצעירים בשוק העבודה, שמה עוד מכשול בפני הצעירים שרוצים ללמוד ולהתפתח. אני לא אתפלא אם הקיצוץ שהנחית שר האוצר על האוניברסיטה, נובע מרצונו לספק את צרכיהם הלימודיים של האברכים בישראל".

     

    מנתונים שפירסמה אתמול חברת דן אנד ברדסטריט עולה כי ההכנסות של 20 האוניברסיטאות והמכללות המובילות בישראל הסתכמו ב-2004 בכ-2 מיליארד דולר - ירידה של כ-2% לעומת 2003. מנגד, חל גידול של 6.5% במספר הסטודנטים ל-210,700.

     

    הכנסות אוניברסיטת תל-אביב, על-פי הדירוג הזה, נאמדו ב-2004 ב-363.8 מיליון דולר - המקום השני ברשימה אחרי האוניברסיטה העברית. בתקופה זו, למדו באוניברסיטת תל-אביב 28,859 תלמידים.

      

    באחרונה הודיעה אוניברסיטת תל-אביב על כוונתה לסגור את בית הספר להנדסאים בשל מצוקתה התקציבית. "בהיעדר עניין ממשלתי וציבורי, אין האוניברסיטה רואה טעם להמשיך לשאת באחריות של הפעלת בית הספר", אמרה דוברת האוניברסיטה.

     

    בין היחידות שהאוניברסיטה כבר הודיעה על סגירתן, במסגרת ההתייעלות: החוג למוזיקולוגיה, המכון לשמורת הטבע נסגר והפעילות בו הועברה לחוג לזואולוגיה, מוזגו החוגים לתורת הספרות הכללית וספרות עברית, והחל תהליך של סגירת בית הספר לרפואת שיניים על ידי צמצום הרישום אליו.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: צביקה טישלר
    אוניברסיטת תל-אביב
    צילום: צביקה טישלר
    צילום: צביקה טישלר
    איתמר רבינוביץ'
    צילום: צביקה טישלר
    צילום: אלכס קולומויסקי
    מחאת הסטודנטים. ארכיון
    צילום: אלכס קולומויסקי
    מומלצים