שתף קטע נבחר

"היא מזכירה לי ירקות קפואים"

פטריק לה-קוואמה, ממעצבי הרכב המפורסמים בעולם, מספר מה עולה לו בראש כשהוא רואה את סיטרואן C6 החדשה. טוב, הוא מעצב הבית של רנו...

"זו פעם ראשונה בתעשיית הרכב, שמכונית תגיע לכביש לא פחות משש שנים לאחר הצגתה", אומר לי בכעס פטריק לה-קוואמה, ראש מחלקת העיצוב המפורסם של רנו. הוא מתכוון לסיטרואן C6 החדשה של המתחרים. "אצלנו בענף אומרים שלמכונית תצוגה יש חיי נצח, אבל מכונית סדרתית חיה ורלוונטית רק לזמן בו נוצרה. ה-C6 מזכירה לי ירקות קפואים. אני יודע שיש מי שאוהב אותם, אבל את שלי אני מעדיף טריים".

 

  • לפרויקט המיוחד: תערוכת ז'נבה 2005

 

הצרות של הצרפתים

 

ל-C6 אנחנו מגיעים תוך כדי דיון על רנו וול-סאטיס המחודשת, וחוסר יכולתן של מכוניות דגל צרפתיות בכלל להצליח באירופה. "שוק הרכב השתנה", מסביר לה-קוואמה. "הביקוש למכוניות סאלון ירד מאוד בשנים האחרונות, והוא עבר למיניוואנים ו-SUV. לכן, מי שרוכש כיום מכונית סאלון נחשב מבחינתי לשמרן, ולכן יעדיף מותגים מוכרים ומוכחים כמו מרצדס או ב.מ.וו".


רנו וול-סאטיס. "למדנו ממנה הרבה"

 

"מצד שני", מחייך לה-קוואמה, "אני יודע שזה תירוץ, אפילו לא הכי טוב שאפשר להעלות על הדעת. תראה למשל את פיז'ו, שהלכו על כיוון שמרני ובכל זאת לא זכו להצלחה. לעומת זאת, תראה את לקסוס ואינפינטי בארה"ב. הם דווקא כן הצליחו היכן שהאירופאים נכשלו. זה יהיה פשוט מדי לומר שכדי להצליח בקטגוריה הזו אתה צריך מנוע V8 או הנעה אחורית. אפשר גם אחרת. אפשר גם אחרת, ובכל מקרה צריך יותר מכך".

 

רגע, אני עוצר אותו. אז אולי באמת מה שנחוץ ליצרנים האירופאים הוא מותג נפרד, כמו במקרה של היפנים? "אני לא חושב שזה הכרחי", עונה לי המעצב. "תזכור שניסאן השקיעה המון כסף במותג הזה. בסופו של דבר אני בעיקר בטוח שצריך מאמץ מקיף וגדול, והרבה מאד כסף. אין מה לעשות. בעיקר בשוק היוקרתי אתה מקבל בדיוק את מה שהשקעת. שם אין תרופות פלא ואנחנו, כמו פיז'ו, פשוט לא השקענו מספיק".

 

כן טעות, לא טעות?

 

אז האם הוול-סאטיס הייתה טעות? "באופן כללי לא. אני חושב שלמדנו ממנה הרבה. ובכלל, לדעתי הסיכון הגדול באמת הוא בעיקר לא לקחת סיכונים. יש לנו את שאר הרוח וההסכמה לדחוף לכיוון חדשני, ואם לא היינו כאלה, לא היינו עושים למשל את הסניק. עכשיו תאר לעצמך את מצבה של רנו כיום, ללא הסניק".

 

"הטעות בוול-סאטיס", ממשיך לה קוואמה, "הייתה שהערכנו כי צריך להציע מרחב גדול יותר ממכוניות סאלון, כמעט כמו מיניוואן. אלא שמול הגרמניות הייתה לנו תמיד אספאס, ובסופו של דבר הוול-סאטיס מצאה עצמה מתמודדת עמו. היינו בעיקר צריכים לעשות מכונית יפהפיה, שתגרום לאנשים לרצות אותה. חוץ מזה, החוכמה בעיצוב נכון היא לשמור על פרופורציות נכונות בין החלקים. בוול-סאטיס הפרופורציות פשוט משונות.


האינסיאל. "לא קיבלו את דעתי"

 

אבל הרי ידעתם את זה, אז למה לא שיניתם, אני שואל. "אני מודה", אומר לה-קוואמה. "עכשיו זה כבר היסטוריה, ולא ממש חשוב, אבל הפרויקט שרציתי בעצם לעשות היה האינסיאל. מכונית התצוגה היפה הזו הייתה בת הטיפוחים שלי, אבל בחברה פשוט לא קבלו את דעתי...".

 

"שלא תחשוב שהרמנו ידיים", הוא כמעט וקורא אחרי, מסרב שהשיחה תסתיים בנימה תבוסתנית. "אנחנו לא מוותרים. נחזור לשוק עם מוצרים מושכים עוד יותר, ותוך עשור אני מקווה שתראה את רנו עם שלוש מכוניות דגל חדשות".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
פטריק לה-קוואמה. "אני מודה, טעינו עם הוול-סאטיס"
ynet רכב בפייסבוק
לוח winwin
מומלצים