מנגוסטין: מזרח-רחוק חדש

סקר "אוכל הכל" הגדול, שכלל משתתף בולט אחד, העלה כי סוג האוכל החביב ביותר לצריכה בתדירות גבוהה, זה שמתקשה להמאיס עצמו גם אם מרבים לסעוד אותו, מגיע ממטבחי המזרח-הרחוק. מיפן, מסין, מתאילנד, מאינדונזיה,

מוויאטנאם ומקוריאה. לא שהייתי, אבל בהחלט אכלתי. הו, אכלתי.

אצלנו, בטבור המזרח-הקרוב, מיוצגות כמה מתרבויות אלה במזללות פשוטות מדי, או במסעדות יקרות ויקרות למדי. דרג הביניים, נציגויות איכותיות ומוקפדות אך מאופקות תימחורית, קיים כאן רק על קצה המזלג. רשת "ג'ירף" הארצית ונודלסיית "לופ" התל-אביבית הן שתי הדוגמאות המיידיות שעולות בדעתי הגרגרנית.

נעים, אם כך, למצוא חברה חדשה בקבוצה הראויה. "מנגוסטין", היושבת בבניין נאה ומשומר בתל-אביב, במקום בו שכונת נוה-צדק ההיסטורית נושקת לרחוב לילינבלום המתעדכן והולך, היא "רסטרו בר אסייתי", כהגדרתה העצמית, או "מקום חביב וממש לא יקר לנודלס-אורז משודרג", כהגדרתי. 

עיצובה מודרני, נוח ונינוח. בשקט הנפשי שלה פוגמים רק השיפוצים האחרונים, הנערכים משום מה על ראשי סועדים תמימים. אפילו ראשה של משכמה ומעלה, שבנסיבות טבעיות מרוחק מכל המולה, הוטרד מעט מהשיפוץ הקל סביבה. אחרי אי אלו צדפות, ובעיקר שתי בירות, גם טרדה זו חלפה מעליה. נשארתי רק אני.

מנגוסטין, הקרויה על שם פרי אסייתי נדיר, מגישה מנות קלות ומטופחות. ההתחלה שלנו (לא בכלל, בארוחה) היתה כולה אצות וצדפות: היג'יקי - אצות מבושלות ומוגשות קרות עם שומשום לבן (18 שקל), מין קן נחשים של אצות שחורות, דקות כאטריות. מנה מפתיעה, מיוחדת, שמחליקה פנימה בלי שניתן יהיה להגדיר בבירור את טעמה. השומשום בהחלט מוסיף לה חן. לצידה חלקנו קדרת צדפות בלמון גראס, ליים ובזיליקום (40). מנה גדולה, בוודאי לאחד, בוודאי ובוודאי כראשונה, של מולים טריים וענוגים ברוטב עדין מאוד, שמשתלב ולא משתלט.

בהתלבטות העיקרית, בין מרקים, אטריות ותבשילי אורז, בחרנו שנינו - מה-זה

מסעדת מנגוסטין ת"א (צילום: שאול גולן)

לא כהרגלנו - פתרון זהה: האורז. אצלי היה זה גיודון - תבשיל בקר ובצל מבושל ביינות יפאניים, על אורז מאודה (43). אחלה מנה, שממעל נראית כגרסה של בולונז. הבשר טעים מאוד ורך, יושב יופי על מצע האורז. במעמקי הקערה, התבשיל מעט רטוב מדי, ועדיין, המיצים עושים טוב לקדירה. 

משכמה ומעלה לא הסתכנה: יאקי משי - אורז מוקפץ עם ביצה, עוף וירקות, ברוטב יאקי סובא (34 שקל). קערה נאה של תבשיל צבעוני, לא שמנוני מדי, למרות הקפצתו, ברוטב בעל קו מתקתק. פתרון קונבנציונלי ומוצלח.

רוב הקינוחים אשכנזיים. הלכנו על משהו עם ניחוח קצת יותר אקזוטי - פרלינים אסייתיים בטעמים. אלה יחידות קטנטנות (4 שקל כ"א) של שוקולד עם טוויסט מזרחי: שוקולד מריר וג'ינג'ר מתוק, שוקולד חלב בחמישה תבלינים (פייב ספייס) ויצורים שכאלה. בעידן מקס ברנר והשראותיו, נאנחה בתגובה משכמה ומעלה, לשוקולדים כאלה אין מה להציע. אבל היא לא דוגמה. בית השוקולד של ברנר, השד יודע למה, כישף אותה.

• מנגוסטין, רחוב לילינבלום 1, תל-אביב. טל. 03-5165767