ג'ינג'ר ומעמד האישה היפנית

אנחנו ישובים באיזאקאיה (פאב מסעדה יפני) האהובה עלינו בשיבויה. מולנו ישובים בגומחה הקטנה שבקצה האיזאקאיה א' ומ', חברינו המקומיים. שוב אני נוכחת איזה כיף לשבת עם מקומיים. במקום שנשבור את הראש עם התפריט, הם מזמינים עבורנו כל מיני נשנושים שונים, ביניהם מיני סלטים עם סשימי (דג נא), טופו ביתי תוצרת המקום, רך, טעים וקרמי שמגיע עם תוספות תיבול שונות, ואגרולים וייטנאמים מנייר אורז.

א', מ', והבלגי יורדים כהרגלם על כמות לא מבוטלת של אביסו - בירה מקומית משובחת, ואני עם האומשו (ליקר שזיפים) שלי, און דה רוקס.

גארי שוגה גרי ג'ינג'ר כבוש אוכל יפני (צילום: גיא רובננקו)

מ' ואלוף נעורי פוצחים בדיון ארוך אודות הבחירה המפתיעה של גאיג'ין (נוכרי זר לא יפני) לנשיאות סוני.  בחירת בר המזל הבריטי לתפקיד הנכסף, שמשול כמעט לכס הקיסרות היפנית, מסעירה את היפנים מזה כמה שבועות.

בעודם מתפלפלים בנושא א' ואני פוצחות בשיחת נשים: היא מספרת לי בצער שבזמן האחרון אין לה בכלל זמן פנוי, בגלל בנם הפעוט שמעסיק אותה מסביב לשעון. ביפן מקובל מאוד שהאישה מפסיקה לעבוד עם לידת הבן הבכור, ובמקרים רבים מגדלת אותו בעצמה עד גיל 4 לפחות, עד שהיא מכניסה אותו לגן הילדים.

א' מתלוננת: "את יודעת, אני כל כך עייפה בבוקר, שאפילו הפסקתי להכין למ' ארוחת בוקר. אני ממשיכה לישון, והוא קונה לעצמו  אוניגירי (משולש אורז ואצה ממולא במילויים שונים) בקומביני (ההגייה היפנית לקונביניינט סטור), בתור ארוחת בוקר".

אני עוטה פרצוף היתולי ופוצחת במונולוג תוכחה מעושה: א'! זה מאוד חמור! אני חושבת שזה ממש לא מקובל שמ' צריך לאכול ארוחת בוקר קרה בקומביני, במקום שתבשלי לו מרק מיסו, אורז לבן ודביק וסלמון מלוח וצלוי (ארוחת בוקר יפנית מסורתית). את חייבת להשיב עטרה ליושנה ולהתחיל לתפקד כעקרת בית למופת!"

מי אמר שיש בינינו הבדלי תרבויות? שאין לנו את אותו ההומור? א' מתפוצצת מצחוק ומסכמת את הדיון: "את יודעת מה? לפחות אני אכין לו את החמוצים שהוא כל כך אוהב: גארי שוגה (ג'ינג'ר כבוש)".

אני מזכירה לא' שלמרות העובדה שהיא נאלצת לתפקד כרגע כעקרת בית, השמועה אומרת שביפן, האישה היא זו שמחזיקה בתיק האוצר הביתי כלומר בתקציב - ושולטת בו ללא מיצרין. א' מחייכת במסתוריות - ומתחמקת בשאלה "את רוצה את המתכון שלי לגארי שוגה?"

גי'נג'ר- שורש הזנגביל

מקור הזנגביל בדרום מזרח אסיה. את השורש אפשר לאכול בכל ימות השנה. ביפן ניתן להשיג את השורשים הצעירים יותר בתקופת האביב - טעמם של שורשים אלו משובח במיוחד, משום שהם עדינים יותר. היפנים מאוד אוהבים את השורשים הצעירים והם מחמיצים את הג'ינ'ג'ר המיוחד של האביב במרץ רב.

לג'ינג'ר סגולות ריפוי מופלאות כשמדובר בהתקררות המלווה בכאבי בטן ובחילות: מומלץ להשרות פרוסות ג'ינג'ר בדבש למשך הלילה וללעוס אותן או להכין מהן תה. ג'ינג'ר גם יכול לעזור בטיפול נגד בחילות והקאות.

הגארי שוגה של א'

החומרים:

שורש ג'ינג'ר טרי וקלוף

2/3 כוס חומץ אורז

1 כף מלח

3 כפות סוכר

אופן ההכנה:

1. חותכים את הג'ינג'ר לפרוסות דקיקות. מערבבים את הפרוסות עם קצת מלח ומעמידים במשך שעתיים בתוך כלי במקרר. אחרי שעתיים שוטפים היטב.
2. מרתיחים את הג'ינג'ר בסיר עם מים ומבשלים 2-3 דקות. מסננים וסוחטים קלות כדי להיפטר מעודפי המים
3. מחממים את שאר החומרים בסיר עד לנקודת רתיחה ומכבים, מוסיפים את הג'ינג'ר. מקררים היטב.

•   ניתן לשמור את במקרר לפחות עשרה ימים.

סלמון עם צימוקים וג'ינג'ר במעטפת בצק

מתכון משוגע וטעים מאוד 

החומרים:

פילה סלמון במשקל 600 גרם

חבילת בצק עלים מרודד דק

1 כוס צימוקים

4 כפות גדושות, ג'ינג'ר טרי מגורר

מיץ מלימון טרי

3 כפות מירין

3 כפות סאקה

2 כפות סויה

לקישוט: חלמון ביצה וזרעי שומשום

אופן ההכנה:

1. יוצרים שני מלבנים מהבצק, מעט יותר גדולים מנתח הדג - כדי שישאר מקום לשוליים וסגירות.
2. מניחים את הדג במרכז אחד ממלבני הבצק.
3. מערבבים את מיץ הלימון, המירין, הסאקה, והסויה, ויוצקים על הדג.
4. זורים על הדג את הצימוקים והג'ינג'ר.
5. מכסים בעלה הבצק השני ומהדקים היטב את הקצוות.
6. מורחים את הבצק בחלמון וזורים זרעי שומשום.
7. אופים בחום בינוני-גבוה כ- 45 דקות, עד שהבצק מזהיב.

• שדרוג אפשרי: אפשר לעצב את הבצק בצורת דג גדול, וליצור עליו 'קשקשים' מבצק.

איטאדאקימאס!