האם האפיפיור ירצה הארכה מלאכותית של חייו?
ההודעה של הוותיקן על חיבורו של האפיפיור לצינורית הזנה עוררה תרחיש רלוונטי ומדאיג: מה אם ישקע יוחנן פאולוס בתרדמת סופנית. האם כמו טרי שיאבו ניתן יהיה לנתקו מהמכשירים? בנאום שנשא ברומא אשתקד טען האפיפיור שצינורית הזנה אינה אמצעי טיפול מלאכותי אלא בגדר חובה מוסרית שלא ניתן לפקפק בה, אבל בכנסיה נותרו עם סימני שאלה מדאיגים
ההודעה של הוותיקן על חיבורו של האפיפיור הקשיש לצינורית הזנה גרמה לרבים ברחבי העולם לחשוש מתרחיש שמידת סבירותו הולכת וגדלה: מה יקרה אם תחול הידרדרות נוספת במצבו הבריאותי של יוחנן פאולוס השני, הוא ישקע בתרדמת והרופאים יקבעו שמצבו סופני ושהוא לא צפוי להתעורר. האם ניתן יהיה אז, כמו במקרה של האמריקנית טרי שיאבו, לנתקו מצינורית ההזנה?
תשובה לשאלה הקשה הזו נתן האפיפיור בנאום שנשא אשתקד ושלדעת פרשנים נכללת בו מעין "צוואה" הקובעת כי חלק מהטיפולים שנועדו להאריך את חייהם של חולים סופניים הם חובה מוסרית עבור הנוצרים הקתולים. בנאום סיפק האפיפיור לקתולים הנחיות צרות יותר בכל הנוגע לטיפול בחולים הנוטים למות, כשהגדיר טיפול באמצעות צינור הזנה כטיפול רגיל, ולא כאמצעי חריג שניתן לעצור אותו אם התקווה לשיקומו של החולה דועכת.
הדבר מצביע על כך שבשונה מטרי שיאבו, שנותקה מצינורית ההזנה שלה לפני כשבועיים בצו של שופט, אם ייפול האפיפיור לתרדמת או שישקע למצב של "צמח" הוא מעוניין שישאירו אותו בחיים באמצעים מלאכותיים.
"יש להחשיב את הצהרת האפיפיור כשווה ל'צוואת חיים'", אמר הכומר תומס ריס, עורך שבועון דתי בניו-יורק לסוכנות הידיעות רויטרס. "יהיה מאוד קשה לנתק אותו אם הדברים יגיעו לידי כך", הוסיף.
סוגיית 'צוואות החיים' צובר לאחרונה פופולריות בארה"ב. מדובר בהצהרה כתובה שבה מפרטים אנשים בוגרים האם הם מעוניינים שהרופאים ישתמשו בכל האמצעים הקיימים כדי להשאירם בחיים בבוא העת, או שהם מבקשים לאפשר להם למות אם התקווה לשיקומם נמוגה.
באופן מסורתי עמדת הכנסייה הקתולית היא שרופאים ומשפחות יכולים לסיים את הארכת החיים באמצעים מלאכותיים במצפון שקט, אם הסיכויים של חולה גוסס להחלים נראו אפסיות.
אולם בפרשת שיאבו רצונה של החולה לא היה ברור. בעלה טען שהיא השאירה בידיו למעשה "צוואת חיים" והבהירה לו שאינה רוצה שיאריכו את חייה באופן מלאכותי. מנגד טוענים הוריה שאין הוכחות ברורות לטענות הבעל ויותר מכך - שיש לה עוד סיכוי להשתקם ולפיכך, בהתבסס על היותה קתולית, חובתם המוסרית היא להשאירה בחיים.
כפי שהתברר בפרשת שיאבו, ששקעה למצב של "צמח" לפני 15 שנה, הרפואה המודרנית מסוגלת להאריך את חיי הגוף ותפקודו למשך שנים רבות. סוגיה זו מעוררת כעת דאגה בקרב רבים בכנסיה, נוכח האפשרות שחיי העומד בראשה יוארכו לזמן בלתי מוגבל בעוד הוא חסר יכולת לתפקד.
האפיפיור מתנגד ל"תרבות המוות"
יוחנן פאולוס השני, שבמשך זמן רב יצא כנגד הפלות ואמצעי מניעה מלאכותיים אותם כינה "תרבות המוות", הפתיע תיאולוגים רבים בנאום שנשא במרס 2004, כשהתעקש שקתולים כבר לא יכולים לקבל החלטות דל ניתוק מהמכשירים גם במקרים קיצוניים.
"הערך המהותי של הכבוד האישי של כל אדם לא משתנה, ולא משנה באיזה מצב חייו נמצאים בו קונקרטית", אמר לרופאים ומומחים לאתיקה שנכחו בכנס ברומא שעסק בחולים במצב צמח. "האספקה של מים ומזון, גם כשהדבר נעשה באמצעים מלאכותיים, תמיד מייצגת דרך טבעית לשימור חיים ולא פעולה רפואית", אמר. מניעה של טיפול שכזה, אמר, היא למעשה "המתת חסד באמצעות הזנחה".
"שיקולים בדבר 'איכות החיים', שלעתים קרובות מוכתבים מלחצים פסיכולוגיים, חברתיים וכלכליים, לא יכולים להיות קודמים לעקרונות הכלליים", הוסיף האפיפיור.
ג'ון גרבווסקי, פרופסור לאתיקה באוניברסיטה הקתולית של אמריקה בוושינגטון, אמר שהפאפיור הביע את השקפותיו בעניין אולם "השאיר תיאולוגים רבים כשהם מתחבטים בשאלה". הבעיה היא שהוא הביע את הדבר הזה בנאום ולא במסמך שיכול להפוך למדיניות רשמית של הכנסייה.
"האפיפיור יכול לומר הרבה דברים אך עליו ליידע את ועידות הבישופים כשעליהם לשנות משהו", הוסיף הכומר ג'יימס קינן, פרופסור לאתיקה במכללת בוסטון וציין: "הוא לא נהג כך".
כתוצאה מכך, אמר, ועידת הבישופים בארה"ב ואגודת הבריאות הקתולית לא יכלו להתנער מהעמדה הגמישה יותר, שקדמה לדברי האפיפיור, לפיה גם הזנה באמצעות צינורית נחשבת "אמצעי מלאכותי" הנופל תחת ההגדרה של אמצעים שחולה יכול לבקש מראש שלא להשתמש בהם כדי להצילו.
"זה לא נראה טוב שהכנסייה תחשוב על סוגיית 'איך למות' כשהאפיפיור בעצמו חולה", אמר קינן והוסיף, "גסיסתו של האפיפיור לא צריכה להכתיב את סדר היום שלנו בנושא".
