"לא נשכח את עזרתו של האפיפיור ליהודים"

"כמנהיג נוצרי וכראש הכנסייה הקתולית ייזכר יוחנן פאולוס השני כמי שהראה למאמיניו נתיבים חדשים בדרך לפיוס ואחווה אנושית ובין דתית. כאדם ייזכר קרול וויטילה כאיש המוסר וזכויות האדם שליבו היה עם הסובלים והמדוכאים". כך הגיב הערב (שבת) נשיא המדינה, משה קצב, למותו של האפיפיור, יוחנן פאולוס השני (84). אישים רבים בישראל, פוליטיקאים, רבנים ואנשי ציבור, הביעו צער על מותו של מנהיג העולם הנוצרי.

• חיי האפיפיור של העולם החדש
• איך ממנים יורש?
  

הנשיא הביע את צערו העמוק על פטירתו של האפיפיור יוחנן פאולוס השני ושלח את תנחומיו בשם העם בישראל למיליוני האבלים ברחבי העולם הנוצרי. "העם היהודי יזכור את יוחנן פאולוס השני כמי שקם באומץ, ושם קץ לעוול היסטורי, כשהזים רשמית את הדעות הקדומות ואת ההאשמות נגד היהודים שרווחו בכתבי הכנסייה הקתולית ובקרב מאמיניה.

"אותן דעות והאשמות שבגללן סבלו בני עמנו ודתנו מאנטישמיות ארסית, מרדיפות ומשפיכות דמים. כמו כן יזם וטיפח דיאלוג מעמיק ופורה בין היהדות לנצרות ובין מדינת ישראל לוותיקן", אמר קצב בהודעה מיוחדת שפרסם.

האפיפיור בביקורו בכותל המערבי (צילום: רויטרס) 

המשנה לראש הממשלה, השר שמעון פרס, אמר: "האפיפיור, יוחנן פאולוס השני הוא מנהיג רוחני אמיתי שהנהגתו לא הוגבלה רק למאמיניו ולצאן מרעיתו. הוא הכניס לא רק רוח גדולה אלא רוח טובה. האפיפיור יצג באישיותו את הנעלה שבאדם יחד עם המשותף לכל האנושות. אף על פי שיצג את הדוגמה הקתולית, הצליח בכשרונו ובאישיותו לייצג גם את השותפות העולמית של כולנו.

"בכל צעד שעשה ובכל מקום פנה לשלום ולאהבת הבריות". פרס סיפר: "נפגשתי עם האפיפיור מספר פעמים, ובכל פעם התרשמתי מחדש מהמיזוג הנדיר של תבונה היסטורית וקסם אישי. אין ספק שהקים קשרים בין האמונה הקתולית לזו היהודית, לחם באנטישמיות ואף ביקר בבית כנסת. נזכור אותו תמיד, כאחד ממנהיגי הרוח של המאה הקודמת והמאה הנוכחית".

יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, הביע צער על מות האפיפיור. "נתגעגע אליו כדמות דתית ייחודית שהקדישה את חייה להגנה על ערכים של שלום, חירות ושוויון". גם החמאס והג'יהאד האיסלאמי הצטרפו למנחמים. "אנו זוכרים את הצהרתו של הוד קדושת האפיפיור באשר לזכויותיהם של הפלסטינים, ואנו מקווים שמנהיגות הוותיקן תדבוק בעמדה המתנגדת לכיבוש", אמר דובר של החמאס, סמי אבו-זוהארי.

שר החוץ: איבדנו לוחם גדול למען הפיוס

סגן ראש הממשלה ושר החוץ, סילבן שלום, הביע צער עמוק: "בשם הממשלה והעם בישראל נשלחים תנחומינו לכנסיה ולצאן מרעיתו של האפיפיור. זו אבידה גדולה בראש ובראשונה לכנסיה הקתולית על מאות מיליוני מאמיניה אך גם לאנושות כולה.

"היתה לי הזכות להיפגש פעמיים עם האפיפיור והתרשמתי מראייתו האמיצה ומאנושיותו המיוחדת. יוחנן פאולוס השני הצעיד את הכנסייה הקתולית ליחסים טובים יותר עם ישראל והעם היהודי. פעילותו הציבורית והדתית פעל לקדם את ההבנה והדיאלוג בין הדתות תוך התמודדות עם העבר ומחוייבות עמוקה ליצירת עתיד של אחווה ושלום בין העמים.

"יוחנן פאולוס השני היה האפיפיור הראשון בהיסטוריה שביקר בבית כנסת שם טבע את המונח אחינו הבכורים' ביחסו לעם היהודי. כל מסעותיו ברחבי העולם נהג האפיפיור להיפגש עם הקהילות היהודיות כן לחם האפיפיור נגד האנטישמיות בה ראה חטא גדול נגד האל והאנושות.

"לקראת שנת המילניום עוד לפני ביקורו ההיסטורי בארץ בשנת 2000 קרא לכנסייה הקתולית לערוך חשבון נפש לגבי יחסה ליהודים ולכל מי שסבל מההוראה הכנסייתית. טרם בואו לארץ ביקש מחילה מן העם היהודי על הפשעים שנעשו נגדו בשם הכנסייה וכתב מילים אלה בפתק אשר הניח בין אבני הכותל בעת ביקורו בישראל.

"יוחנן פאולוס השני ייזכר כמי שדחף בחזון ובאומץ לכינון יחסים מלאים בין ישראל לוותיקן, מאמץ שהוכתר בהצלחה עם חתימת הסכם היסוד בין שתי המדינות בשנת 1993. גם העם היהודי, מדינת ישראל והעולם כולו איבדו היום לוחם גדול למען הפיוס והקירבה הבין-דתית" אמר השר שלום".

הרב לאו: הלוואי שהאפיפיור הבא ימשיך בדרכו

הרב הראשי לשעבר, ישראל-מאיר לאו, אמר: "אני מאחל לעצמנו, לעולם כולו, לנוצרים וליהודים, שהבאים אחריו לא יהיו פחות ידידי העם היהודי ומדינת ישראל מאשר פאולוס השני. הלוואי שיילכו בדרכו".

לדברי לאו, "למעט יוחנן ה-23, לא היה בהיסטוריה של העת החדשה אפיפיור פרו-יהודי כמו יוחנן פאולוס השני. נוסף על תרומתו הגדולה להתמוטטות הקומוניזם והתפוררות מסך הברזל - מה שאיפשר למאות אלפי יהודים לחזור למורשתם היהודית ואף לעלות לישראל - יש לזכור כי האפיפיור הזה תרם להוקעת האנטישמיות ב-120 מדינות בהן ביקר במהלך 25 שנות כהונתו".

לאו קיים בעבר חמישה מפגשים אישיים עם האפיפיור. גולת הכותרת היתה ביקורו לפני כחמש שנים בירושלים וביקורו ב"יד ושם" והפתק שהכין לטמון בין אבני הכותל המערבי. "זה היה צעד בל יישכח וזיכרון שלא יימחה", אמר לאו.

הרב לאו מדגיש שאי אפשר להתעלם מהעובדה שיוחנן פאולוס השני היה הראשון לכונן יחסים דיפלומטיים עם ישראל - דבר שלא נעשה לפניו, עד לשנת 1994. עניין זה דרש, לדבריו, אומץ לב מיוחד, שכן הכרה בזכותו של העם היהודי לעצמאות מדינית - ועוד במולדתו ההסטורית - לא עלתה בקנה אחד עם התפיסה הקלאסית של הכנסיה הקתולית.

לאו ציין כי התנהגותו זו של האפיפיור היתה פועל יוצא מכך שהיה המנהיג הקתולי היחיד בהסטוריה, שבהיותו הבישוף של קראקוב, ראה במו עיניו את טבח העם היהודי, חזה במוראות השואה של חפים מפשע שנשלחו לאושוויץ.

"בשנת 1993, בעת שיחה אישית ארוכה בינינו, הוא אמר לי שהוא זוכר היטב את סבי, הרב פרנקל תאומים, צועד אל בית הכנסת בשבת, כשהוא מוקף בהמון ילדים. 'כמה נכדים היו לסבא?' התעניין האפיפיור. תשובתי היתה - 47. 'וכמה מהם נותרו בחיים', שאל. 'חמישה בלבד', עניתי. ואז הוא התחייב בקול נרגש, ואיני שוכח זאת, שתמיד ידגיש, וכל חייו יחזור ויאמר לכולם, שכל האנושות מחוייבת להבטיח את עתידו והמשך קיומו של האח הבכור לנצרות - העם היהודי".

הרב מצגר: לא נשכח את עזרתו בזמנים קשים

הרב הראשי הנוכחי, יונה מצגר, אמר ל-ynet: "יוחנן פאולוס השני היה חדשן מאוד ביחס החיובי שלו לעם היהודי. הוא היה הראשון שחצה דרך בת חצי מאה אבל בת 2000 שנה כשעבר מהוותיקן בביקורו ההיסטורי בבית הכנסת הגדול של רומא לפני 18 שנה, ביקור שהרשים מאוד את העולם הנוצרי ומאז כל ילד איטלקי חייב מטעם בית הספר לעבור במוזיאון היהודי ולראות מה זה בבית כנסת.

שבח וייס: השיא היה ביקורו ביד-ושם

יו"ר מועצת יד-ושם, פרופ' שבח וייס, ניצול שואה, ספד ליוחנן פאולוס השני: "הוא האפפיור החשוב ביותר בדורות האחרונים. למסרים שלו יש משקל מיוחד לטוב ולרע. הוא נחשב בצדק לאפיפיור שבאופן די שיטתי ניסה לגשר בין הנצרות ליהודים ובעיקר על רקע זכרונותיו האישיים. הוא גדל עם יהודים וחברי ילדות שלו מספרים שגם בגיל מאוד צעיר הוא נחשב לנער מוסרי מאוד ושההורים שלו היו ביחסים קרובים עם יהודים.

"הוא ידע בדיוק לאן נעלמו ילדים, שנהרגו בשואה. הוא התייתם בגיל צעיר והיה צריך לעבוד קשה מאוד במין סוג של עבדות שהגרמנים העבידו את הפולנים, ועם זה הוא יצא לדרך.

"הוא ביטל את ההצהרות האנטי יהודיות בנושא היהודים. האפיפיור הזה התבטא באופן השיטתי ביותר בחיוב לגבי יהודים. הוא כינה אותנו אחים בכוֹרים. הוא בא לבית הכנסת ברומא אחרי פיגוע שהיה שם. הוא נשא דברים חריפים בגנות האנטישמיות באושוויץ.

"השיא היה בביקורו ביד-ושם בשנת 2000, שהיה לי הזכות להיות אחד ממארחיו כיו"ר מועצת יד-ושם. שירתתי שלוש שנים בפולין כשגריר והרגשתי שהכנסיה הפולנית מאוד התרסנה בתקופת כהונתו והכמרים נזהרו בכבודם של היהודים. הוא היה אדם טוב ואני לא יודע אם האווירה שהוא יצר וההתפייסות תימשך אחרי מותו".