להתחבר אל הטבע: יער להב ויתיר

בדרך לדרום, בעודי נפרדת מערפיח העיר, צצו ועלו בי זכרונות מתקופת הטיולים השנתיים של בית הספר. איזה סיוט. תמיד יש בטיולים האלה הר אחד נורא גבוה שצריך לכבוש את פסגתו, תמיד אותה שיירה ארוכה של תלמידים הבוטשת בקצב אחיד את הקרקע, ותמיד מדריך חתיך אחד, שבעבור פנינים כמו "יאללה, פדלעה קדימה", נערה אכן מוכנה לצאת למאבק אדירים נגד כוחות הטבע ולדלג בקלילות במקומות שבהם אפילו גמל היה נזהר לנפשו.

אף פעם לא הבנתי למה צריך "לכבוש" את הטבע. מה גם שהטבע, ענק אימתני שכמותו, מעולם לא נראה נכבש או אפילו מוטרד קלות מנוכחותם של בני החלוף הננסיים המהלכים בתוכו באדנות (ערימות זבל לאורך השביל ושאר נזקים, אינם נחשבים לניצחון אלא לברבריות נטו). דווקא לאור זכרונות ילדות אלו מאותם טיולים מפרכים, היה המפגש המחודש שלי עם הטבע, באמצעות טיול עם הקרן הקיימת לישראל, חוויה נעימה ומהנה. אולי זו רוח הפוליטיקלי קורקט, אולי זו דרכה של הקק"ל – כך או כך, בטיול הזה התחברתי אל הטבע בדרכי שלום, ללא שימוש בכוח ובטרמינולוגיה צבאית.

יער להב: על ציפורים ואנשים

את טיולנו התחלנו ביער להב שבדרום (לא רחוק מבאר שבע וממש קרוב לקיבוץ להב). במקום יש תחנת טיבוע של ציפורים, ואפשר ממש לראות איך עושים את התהליך, שבסופו יש לציפור תעודת זהות אישית שתלווה

תחנת טיבוע ציפורים צפרות יער להב

אותה בכל נדודיה. מדי בוקר (אם אפשר לקרוא ככה לשעה ארבע בלילה) מגיעים הצפרים ליער ואוספים מתוך הרשתות העדינות שפרושות במקום את הציפורים שנתפסו בהן בשעות החשיכה. כל ציפור זוכה ליחס אישי ויש רישום מדויק הכולל את שם, הסוג והמין אליו היא משתייכת וציון אורכה ומשקלה. לבסוף – בטקסיות שאינה מזכירה את הווי משרד הפנים, מוצמדת לרגלה של הציפור טבעת אלומיניום עליה מוטבע מספרה האישי. כל התהליך הזה, שמתבצע באופן זהה לחלוטין בכל העולם, נמשך לא יותר מדקה או שתיים ולאחריו מקבלת הציפור את חירותה בחזרה.

תחשבו על זה, כל כך הרבה ריבים ומלחמות יש בעולם, והנה דווקא אותה כמיהה אנושית לפענח את סוד הנדידה של הציפורים, הולידה שפה משותפת לכל בני האדם. הציפורים ממילא אינן מכירות בשום גבול, בין אם הוא גיאוגרפי, פוליטי או תרבותי, אבל עבורנו, חסרי הכנפיים ונטולי המעוף, יש בכך משהו מרגש מאוד.

לפרטים נוספים ולתיאום פעילות יש לפנות לברוריה גל מקיבוץ להב בטלפון 9913278 08.

יער יתיר: בלי זאבים

אמנם אנחנו לא אירופה, והיערות שלנו אינם סבוכים דיים כדי שהזאב של כיפה אדומה יוכל למצוא בהם נקודת מארב מבלי ליפול על שולחן פיקניק, ובכל זאת – יער יתיר, המכונה גם יער המינים, הוא היער הגדול

ביותר בישראל, ויש בו עושר יוצא דופן של מיני בעלי חיים וצמחים.

באופן אישי, קשה לי לעמוד על ההבדלים בין מין עץ אורן אחד למשנהו, ועלי להתוודות שבילדותי נהגתי לצייר תרנגולות עם ארבע רגליים. אני תוהה האם לצמחים ולחיות באמת איכפת מהו שמם המדעי ומהו הסיווג הטקסונומי שלהם – מדע שלם שבני האדם המציאו כדי להרגיש שייכים לטבע, או יתרה מכך – לשלוט בו. לעומת זאת, לכל חובבי מגדירי הצמחים, המקום הוא גן עדן עלי אדמות. שלל פרחים במיני צבעים (לפני החמסין האחרון, יש לציין), מרחבים עצומים של ירוק וצהוב שנפרשים מלוא כל העין, עשרות חסידות נחות בשלווה, ואפילו דברים מפתיעים כמו ביצה של עורבני שנחה על השביל באין מפריע ובאין אמא בסביבה. מישהי לידי ציינה בהתפעלות שהביצה הזו נראית בדיוק כמו הביצים שיוצאות לה בחמין של שבת, ועל כך נותר רק לומר שעושר האסוציאציות האנושיות משתווה לעושר המינים עצמו...

איך מגיעים? אל יער יתיר מוליך כביש המסתעף צפונה מכביש שוקת - ערד, כביש מס' 31. כחמישה ק"מ מצומת שוקת לכיוון ערד יש פנייה אל כביש היער. מומלץ להשתמש במפת טיול וסימון שבילים מספר 12 ("דרום השפלה ושולי הר חברון"). ביער יש חניוני פיקניק ומתקני נופש פעיל.

חורבת זעק: דודי, דורינה ובר כוכבא

לעת שקיעה הגענו לחורבת זעק – הבית של דודי ודורינה, שהוא למעשה אתר ארכיאולוגי מתקופת בר כוכבא. הנה לכם רעיון יצירתי במיוחד: אתרים ארכיאולוגים רבים בארץ נמצאים בסכנת הרס עקב חוסר יכולתה של המדינה להגן על כולם מפגעי הטבע והאדם. במקום לשבור את הראש בניסיון למצוא

חורבת זעק חרבת זעק אזור יער להב

תקציבים שאין, הוחלט לאפשר לזוג המקסים הזה, שחיפש לו דרך חיים קצת אחרת, לגור במקום בתמורה לתחזוק שוטף של האתר.

המטיילים יכולים לבקר כאן בחינם, ומעבר לפן ההיסטורי של המקום (מערכת מחילות מסתור שנחצבו בתקופת מרד בר כוכבא, מערה גדולה ובה מתקני בית בד מהתקופה הביזנטית, מקווה טהרה של היישוב מהמאות הראשונה והשניה לפנה"ס), פשוט מעניין לראות כיצד חיים אנשים בהווה בהרמוניה עם הטבע, בלי חיפוש חניה מתחת לבית, בלי רעש והמולה של שכנים (בר כוכבא כבר אינו מורד זה שנים ארוכות) ועם הרבה אור ירח ושקט פנימי.

לקבלת פרטים נוספים אפשר להתקשר לטלפונים: 3887050 052, 3231260 052. הכניסה אל החורבה היא מכביש מס' 40. פונים מזרחה אל כביש להב – דביר, ושמאלה לאחר 3 ק"מ על פי השילוט אל חורבת זעק. משם ממשיכים בנסיעה עד לשער הכניסה.

ניסיון פסח: קחו את הזבל

חג הפסח ממשמש ובא, ואם גם נפשכם חשקה בטיול נעים שאינו מזכיר את תלאות יציאת מצרים, אולי זה הזמן לבחון כמה מהסיורים

פריחה חרצית

שמציעים הקק"ל וארגונים נוספים במרכז, בצפון ובדרום הארץ.

הקק"ל יוצאת עכשיו במבצע נועז שבמסגרתו ייעלמו פחי האשפה מכמה אתרי טבע. המטיילים יתבקשו לשמור את הזבל איתם עד ליציאה לחניון, שם יחכו מכולות אשפה גדולות. אמנם, כך לא נוכל לשחזר במהלך הטיול את ההיסטוריה של קודמינו - לא נדע האם העדיפו לאכול במבה או ביסלי, האם זחלו כאן תינוקות שעדיין לא נגמלו מהחיתול והאם הטישיו שממלא את הפח עד גדותיו מלמד על אלרגיה קשה נוכח הפריחה. כן, על כל המזכרות האנושיות הללו נצטרך לוותר, אולם בתמורה נוכל לדמיין (לפחות עד שנגיע לחניון) שפינות החמד של הדבר הזה הקרוי טבע, באמת חיכו רק לנו...

הפרוייקט הניסיוני הזה יוצא לדרך כבר עכשיו באתרים הבאים: בצפון הארץ - בחניון לביא וביער מורדות טבריה (יער שווייץ), במרכז הארץ - ביער עמינדב, בדרום הארץ - בפארק החולות ליד אשדוד. בואו ונוכיח שהרעיון המבריק הזה הוא אכן בר ביצוע! 

מוקדי המידע של קרן קימת לישראל:

• נס הרים, פארק עצמאות ארצות הברית, טלפון: 5333889 02, כולל מזנון ושירותים.
• יד קנדי, ביער עמינדב, טלפון: 5709926 02, כולל שירותים.
• סטף, טלפון: 6428462 02. במקום מזנון ושירותים. ניתן לשכור אופניים בסופי שבוע.
• להרשמה ומידע נוסף – קו ליער של קק"ל 350550 800 1