הונדה CR-V - הפנאי והשולחן

נכון. הונדה לא הייתה ראשונה לגלות את נישת ה"כמו-שטח" בשנות ה-90. כבוד זה שמור לטויוטה, עם הראב-4. אלא שזיקה ברורה יותר לשוק האמריקני, והתפתחות שוק זה בכיוון הרצוי, אפשרה להונדה להבין מהר יותר את הפוטנציאל. עד היום אגב, היא עושה זאת מצוין בארה"ב, קצת פחות אצלנו.

כי בניגוד להצלחה הגדולה לה זכה ה-CR-V עם נחיתתו בארץ, ההמשך היה הרבה פחות מעודד: מחירים גבוהים מדי לעומת אלטרנטיבה "משפחתית", פער-

מחיר קטן מדי מול דגמי הכביש-שטח הגדולים, גרמו להתרסקות שהפכה את הקטגוריה כולה ללא רלוונטית כמעט. למעט האחיינים מקוריאה, אבל זה כבר סיפור אחר ובכל אופן די חדש.

בעקבות אותה שקיעה של קבוצה שלמה, כמעט ושכחנו שלפני שבועות ספורים נחת אצלנו CR-V מחודש, מי שהיה פעם הפופולארי מכולם. מי שהזכיר לנו אותו היה דווקא משרד הביטחון, שבחר בו כמכונית לנכי צה"ל. מה שלעולם לא יכול להזיק לפופולריות של רכב כלשהו בארץ.

מה בפנים? החיפוש היפני אחר מיקום מקורי לבלם יד ובורר הילוכים, שהגיע לשיא בפלטפורמת הסיוויק (עליה מבוסס ה-CR-V), מוצא ביטוי גם כאן. לא רק במיקום אגב, אלא גם במראה ובנוחות תפעול לא מרשימה. אליהם מצטרפים כעת מחוונים בוהקים ההופכים במהירות לסימן ההיכר של הונדה. במרכזם מחשב דרך חדש (מוגבל מעט באפשרויותיו) ומד תצרוכת דלק עכשווית, המוכיח שאפשר להצליח עם מידע כזה. לתשומת לב ב.מ.וו.

בתא הנוסעים חומרים איכותיים, אך מאידך גם תחושה קודרת. הכיוון, כרגיל בהונדה, מינימליסטי לטובת התמצאות קלה באופן מיידי. הנדסת האנוש טובה אבל יש בה חריגים כמו תפעול מחשב, או כיוון גובה מושב מסורבלים.

הלחצנים הגדולים שהוצמדו להגה מספרים על קבלת פיקוד למערכת השמע ולבקרת השיוט, אבל הם נראים אמריקניים מדי ולא משתלבים ויזואלית. ובכלל, למרות מראה איכותי, ה-CR-V אינו מעניק את תחושת העושר המתבקשת ממחירו: מתנדבים להדגים זאת תא כפפות קטן ופשוט והגה מתכוון רק לגובה.

מאידך יש תוספות מקוריות, כמו מגש מתקפל בין המושבים, או שולחן פיקניק נשלף שמתפקד בימים כתיקונם כרצפת תא המטען. נחמד. ביקור מחודש ב-CR-V מזכיר שהוא לא רק נראה גדול, הוא אכן כזה - עם מרחב מהטובים בקבוצה ותא מטען ענק (628 ליטר).

התזמון

עם מתיחת הפנים קיבל ה-CR-V לוגם סולר חדש שיגיע אלינו בקרוב (בגרסה ידנית). בגרסה החשובה עבורנו, 2.0 ליטר-בנזין-אוטומטית, לא חל שינוי מהותי. מדובר באותו מנוע עם תזמון והרמת שסתומים משתנים (I-VTEC) אשר מייצר 150 כ"ס. זה משודך לתיבת ארבעה הילוכים (למרות שלסטרים עם אותו מנוע יש חמישה הילוכים) ועדיין לא מוצעת אפשרות לתפעול ידני. חסרונה של זו מורגש גם כי תפעול הבורר אינו נוח, וגם כי במחיר כזה זה נראה טבעי.

כרגיל אין טענות לגבי יחידת הכוח או לתיבה שפועלת ברהיטות, למעט בחירה ביחסי העברה ארוכים. אלה תורמים לשיוט נינוח אבל דורשים לעיתים לאמץ את המנוע לאזור הקו האדום כדי לחלץ ביצוע. וכרגיל בהונדה המנוע דווקא מעדיף את התחומים האלה. התוצאה הסופית היא של-CR-V ביצועים נאותים (168 קמ"ש, 11.8 שניות למאה) אבל הוא אינו מרגיש נמרץ במיוחד. צריכת הדלק שעמדה על 8 ק"מ לליטר הייתה סבירה.

ההנעה

הונדה מדווחים על שיפור קל למכללי השלדה ומערכת ההנעה הכפולה, וזה נשמע כמו הצהרה פוליטית שנועדה למלא דפי יחצנות. אבל למרבה הפלא זה מוחשי. ה-CR-V עדיין מרגיש יותר כבעל הנעה קדמית מאשר כפול הנעה, אבל תת ההיגוי מתון מבעבר, כנראה בגלל שמעבר הכוח לאחור מהיר יותר. התחושה כעת בטוחה ויציבה יותר, ההגה מרגיש יותר מחובר ובעת הצורך מסייעת בקרת היציבות החדשה (לרוב היא מובטלת).

אלא שכל זה לא שינה את אופיו הרגוע של ה-CR-V, שעדיין מתנהל בכבדות מסוימת בפניות. הוא אינו נלהב משינויי כיוון מהירים, וריסון תנודות הגוף אינו מזהיר. דוושת בלם הנוקשה, בשילוב חוסר נשיכה ראשוני, יוצרת תחושה לא מבטיחה, אך לחיצה חזקה תביא תפקוד סביר.

הרכות המסוימת של המתלים מביאה נוחות סבירה בעיר, או בשבילים עבורם מיועד הרכב. אך בשני המקרים מפגעים גדולים יותר, או מפגשים מהירים יותר, אינם מתקבלים תמיד ברכות.

ה-CR-V אכן שופר. הוא עכשיו מצויד יותר ועדיין מרווח ושימושי, רגוע (מדי?) ונעים למדי, הן לנסיעות יומיומיות והן לטיולי שבת בשבילים. אין ספק שרוב הלקוחות אינם צריכים הרבה יותר ממה שהוא מציע. אך תג המחיר היקר, 242,000 שקלים לרכב ההדגמה (גרסה בסיסית עולה 229,000 שקלים), הופך את הציפיות לגבוהות. ולשם מתקשה ה-CR-V לטפס. כלים כאלה אמורים להציע אופציה שפויה למשפחתית גדולה ופעם נוספת מסביר המחיר מדוע התמוטט הפלח.

זה גם מסביר מדוע נראה יונדאי טוסון כ"גואל" בתחום, ולמה הוא משאיר את כל השחקנים מחוץ לתחרות. הפרש המחירים בין השניים עצום, יותר מ-65,000 שקלים, כאשר רמת האבזור, מעבר לשולחן המקורי, אינה שונה מהותית. זה הופך בעצם את המשוואה ללא רלוונטית, ואנחנו מכירים כמה שולחנות זולים יותר. כי גם אם ל-CR-V אווירה איכותית ומעודנת יותר, או מרחב עדיף ותא מטען גדול, זה לא יכול להצדיק פער כה גדול. וכך, למזלו, הוא יאלץ להסתפק בקידום המכירות שהעניק לו משרד הביטחון. לאחרים אין אפילו את זה.