יקב "הרי גליל"
שגיא קופר סוקר סקירה מקיפה את יקב "הרי גליל", שהוא יוזמה משותפת של יקבי רמת-הגולן וקיבוץ יראון, מספר קצת על הכרמים, על היקב עצמו ועל היינות שמיוצרים בו
בחודש האחרון הושקו כאן סוגי יין רבים, מכל הסוגים הצבעים והמינים, ברמת מחיר שונות ומגוונות, מהארץ ומחו"ל. אפילו למי שרוצה להתמקד רק ביין ישראלי, יש היצע יפה וממה לבחור.
מבלי להמעיט בערכם של כל היינות החדשים והותיקים, ביניהם יינות טובים מאוד מיקבים כמו ברבדו, בנימינה, תבור (מרלו בזלת 03'), רקאנטי (פטיט סירה זינפנדל), דלתון, יתיר (המצוין), יקבי כרמל (לימיטד אדישן ומנגד זמרין – חביב מאוד ותמורה טובה), רמת הגולן ואחרים, רציתי להתמקד ביקב אחד הפעם, ולתת סקירה קצרה של היינות שהוא מציע עכשיו.
חיפשתי יקב שמוכר את היינות שלו במחירים סבירים ונותן תמורה הולמת לכספנו, שהיינות שלו כשרים, ושניתן לקנות את רובם ברשתות השיווק. יקב שיכול להציע לא רק יין, אלא, למי שמעוניין בכך, גם מקום מעניין לבקר ולסייר בו. השנה, ללא ספק, היקב הזה הוא יקב הרי גליל.
"הרי גליל" הוא יוזמה משותפת של קיבוץ יראון ויקבי רמת הגולן. השבוע התארחתי בו לטעימה מסודרת של היינות ולסיור בו ובכרמים שלו. פגשתי את רונית בדלר, המנכ"לית של היקב, את שוקי בוסידן, מנהל השיווק, ואת גבי סדן, היינן.
בסביבות שנת 1996 חיפשו היקבים הגדולים – כרמל, ברקן, רמת הגולן ואחרים – מקורות ענבים חדשים בגליל העליון. הדברים התבטאו בנטיעות
אינטנסיביות של כרמים בשטחים שמחוץ לכרם בן זימרה המיתולוגי ובסמוך לו. בין שאר הנוטעים היו גם קיבוץ יראון ויקבי רמת הגולן שנטעו – בשנים 96'-97' – גפנים בסביבות יראון, מלכיה וקדש. במקביל לכך, בקיבוץ, החליט מי שהיום מנהל השיווק של היקב, שוקי בוסידן, לבחון את הקמתו של יקב מסחרי. הוא חיפש סוג מפעל שישלב פעילות חקלאית עם תעשייה ותיירות. יקבי רמת הגולן חיפשו באותו זמן דרך כניסה לגליל, יראון כאמור חיפשו לבנות יקב, והחיבור בין שני הגופים היה מושלם.
"החיפוש אחרי שותפים וההתלבטויות היו ארוכים, ושינוי יעוד הקרקע", מספר שוקי, "אבל מרגע שהתקבלו האישורים, העניינים התחילו לזוז במהירות". את הענבים מבצירי 2000 ו-2001 של יקב הרי גליל עוד עיבדו ביקבי רמת הגולן במערך נפרד. "בניית היקב החדש החלה באוקטובר2001", ממשיך שוקי ומספר, "וכבר באוגוסט 2002 קלטנו את הענבים הראשונים ביקב. את מרכז המבקרים פתחנו ב- 2003".
2003 היא גם השנה הראשונה שבה יצא היין המתיישן הראשון של היקב – היראון 2000. זהו בלנד של קברנה סוביניון ומרלו שקצר שבחים ותהילה, ומלבד בקבוקים בודדים פה ושם, לא נותר ממנו ולו בקבוק אחד, אפילו לא ביקב. בקבוק דבל מגנום, מין ירבעם שכזה – אחד מהשניים האחרונים – נתרם לאחרונה על ידי היקב בתחרות אשכול הזהב. הוא נקנה על ידי אנשי יקב בנימינה ותמורת המכירה נתרמה לעמותת על"ם. על היורש, היראון 2001, עוד נדבר.
כיום מציע היקב שבעה יינות שונים, מקו אחד. כל יין מקבל שם גנרי או את שם הזן ממנו הוא עשוי. היראון, היין הגנרי של היקב, הוא בלנד של קברנה סוביניון ומרלו, ואילו היינות האחרים הם מזני שרדונה, סוביניון בלאן, קברנה סוביניון, מרלו ופינו נואר. יין הרוזה – התוספת האחרונה של היקב – הוא בלנד שנשלט על ידי סנגו'בזה.
מחירי היינות הוגנים מאוד, לטעמי. לדוגמא, היראון 2001 מתומחר ב- 85 שקל, מחיר מומלץ לצרכן, הפינו נואר - 60 שקל ואילו הרוזה - 30 שקל. היינות כשרים – יתרון לרבים, במיוחד בפרוץ החג, ורובם נמצאים ברשתות השיווק.
אם אתם מטיילים בחופשה באזור הגליל העליון, נסו לשלב את מרכז המבקרים של היקב במסלול שלכם. המבנה יפהפה, מודרני ומרשים, ויפה לראות כיצד הוא משתלב בנוף הכרמים ועצי הקיווי המלבלבים. היקב מקיים סיורים וטעימות במחיר סמלי. באתר האינטרנט של היקב ניתן למצוא את כל הפרטים הרלוונטיים. מקומות יפים לראות בסביבה הם אזור עמוקה, יער הארזים, בת יער ומירון.
הרי גליל סוביניון בלאן 2004 - ענבים מיראון, מכרם בגובה של כ- 700 מטר. זהו יין עדין וכדאי לתת לו כוס מתאימה ונאה. ליין צבע זהב בהיר, מבריק ומאוד יפה. גבי סדן, היינן של היקב, השתמש בטכניקה של סחיטת אשכולות שלמים וקיבל לא רק צבע יפה, אלא גם יין עם אף וניחוחות מצוינים, פירותיים מאוד ונעימים. הגוף מאוזן, המרקם חלק ומעט מינרלי. הסיומת נעימה. 12.5% אלכוהול.
הרי גליל שרדונה 2004 - היין עדיין לא בשוק, אבל בוקבק לפני כחודש וצפוי לצאת לשוק בקרוב. יין בעל צבע זהב עמוק, מבריק. גם כאן מדובר בסחיטת אשכולות שלמים. 40% מהיין שהה בחביות אלון חדשות, ברובן, והיתרה היתה במיכלים בלבד, ללא תסיסה מאלולקטית. התוצאה היא יין חמאתי, בעל גוף מצוין, ללא ארומות עץ מכבידות. יש לו אף פירותי של שסק, אגס ומלון כתום. הסיומת טובה. יופי של יין, גם למי שלא אוהב את השרדונה הכבד. אפשר בהחלט לקנות ממנו השנה, ולשתות אותו גם בשנה הבאה. אגב, השרדונה 2003 שעדיין נמצא בשוק בהחלט ראוי לשתיה ואף יותר מזה.
הרי גליל רוזה 2004 - הרוזה הזה הוא אחד מחמשת או ששת יינות הרוזה החדשים שיצאו השנה בארץ, כולם שונים זה מזה במובהק. דלתון הוציא רוזה חצי יבש, ויתקין הוציא רוזה שניתן להגדיר אותו "על הגבול" ואילו הרי הגליל הוציאו רוזה יבש. אם נשווה בין שלושת היינות האלה בלבד, הרי שהרוזה של דלתון הוא בלנד של כל היינות של היקב, ויתקין מבסס את הרוזה שלו על טמפרניו ואילו הרי גליל – על סנג'ובזה. לא הייתי מתעכב כל כך על נקודה זאת, אלא שלסנג'ובזה אופי ואף מיוחד – לא פשוט – ומהבחינה הזאת הבחירה של גבי סדן היא בהחלט מעניינת. אם בא לכם, השוו בין הרוזה של ויתקין לזה של הרי גליל. לא תתאכזבו בשני המקרים וההשוואה תהיה מאוד מעניינת (הדלתון פשוט חצי יבש ולכן לא בר השוואה).
היין בעל צבע תות יפה, שמקורו בטכניקה שנקראת "דימום", שבה מוצא חלק קטן מיין אדום לאחר שהיה על ענבים שלמים, ועובר תהליכי תסיסה כמו של יין לבן. התוצאה שהתקבלה היא כאמור צבע ורוד יפה, ויין בעל אף טיפוסי לזן ועם זאת פירחוני ונעים. 92% ענבי סנז'ובזה, 5% ענבי קברנה סוביניון, 3% ענבי סירה. 14% אלכוהול. 30 שקל.
הרי גליל פינו נואר 2003 - לפינו נואר ארומה ואף שקשה להתעלם מהם או להשאר אדישים כלפיהם. העולם נחלק בין מי שאוהבים את הזן הזה לבין אלה שלא אוהבים אותו. עד היום, אם לאמר בעדינות, קשה היה למצוא בארץ פינו נואר ראוי, והיין הזה בהחלט ראוי. היינן, גבי סדן, מתאר את הפינו נואר הראשון שעשה כמקרה, וכיין ש"עשה בו מה שרצה", אבל התוצאה – מ- 2001, השנה הראשונה בה יוצר היין, ועד היום – מרשימה. היין בעל צבע אדום ארגמן, ניחוח אופייני לזן, אבל מעודן. יש לו אף שמזכיר דובדבן, מעט טבק וגווני עץ אלון קלוי. הטאנינים עדינים ולא רבים.
הרי גליל מרלו 2003, קברנה סוביניון 2003 - זהו זוג יינות לא חדשים בשוק. למרלו צבע פחות סגול מהצפוי לגילו, אבל הוא בהחלט נעים ומוצלח. זהו בהחלט מרלו, ולא קברנה סוביניון בתחפושת, ויהיה בחירה טובה למי שרוצים יין לא אגרסיבי מדי או מורכב יתר על המידה. לקברנה סוביניון צבע סגול עמוק וצלול, באף – תבלינים. בפה - פרי שחור ומעניין, מעושן משהו. סיומת טובה מאוד ומאוזנת. ב- 40 שקלים – מחיר היינות האלה – ספק אם תמצאו משהו ראוי יותר.
הרי גליל יראון 2001 - היין הזה זכה במקום הראשון בתחרות אשכול הזהב האחרונה (2005). זהו יין מודרני, שמתאים לשתיה עכשווית, אבל יתיישן בודאי כהלכה. הפרי רב, ונמצא בהתאמה מושלמת עם הטאנינים המורכבים של היין. מהיינות שמפתים אותך לחזור ולטעום מהם. בקרוב, מבטיחים רונית, שוקי וגבי, יוצא יראון 2002, ואם הוא מוצלח כמו שני קודמיו, בהחלט יש למה לצפות. מחיר מומלץ לצרכן – 85 שקל.
