וודקה - המים הקטנים

"וודקה מרטיני. מנוער –לא מעורבב". משפט שכיף לומר. אני ניצב מול המראה, עומד זקוף אך נינוח, אוחז בכוס המרטיני המשולשת, מרים גבה אחת ומדקלם את המשפט.

וודקה היא משקה אלכוהולי חזק, בהיר (ובד"כ שקוף), הנוצר בתהליך של זיקוק (לרוב של עיסת גרגרי תבואה שתססו). ההבדל העיקרי בינה ובין אחיה, הוויסקי, משקה נוסף המיוצר ע"י זיקוק של גרגרי תבואה, הוא בשיטת הזיקוק. בעוד שוויסקי מזוקק בטמפרטורה שמאפשרת שמירה על טעמי הדגנים, הוודקה מזוקקת בטמפרטורה גבוהה הרבה יותר, ואז עוברת תהליך עיבוד נוסף, שמרחיק את כל טעמי התבואה המקוריים, ובעצם, כל טעם אחר, מלבד טעמם של מים ואלכוהול. התוצאה היא משקה בעל טעם ניטרלי (ככל שהטעם נייטרלי וחלק יותר, כך נחשבת הוודקה מובחרת יותר). הבדל נוסף הוא שוויסקי עובר תהליך יישון בחביות, לאחר זיקוקו, והוודקה - לא.

מקור הוודקה ככל הנראה בארצות צפון אירופה, ולמעשה גם רוסיה וגם פולין טוענות לבעלות על ההמצאה. בעוד היסטוריונים מסוימים טוענים כי הפולנים ייצרו וודקה כבר במאה ה-8 לספירה, המסמך הראשון המעיד על ייצור וודקה ברוסיה משויך למאה ה-9, ואילו הוודקה הפולנית הראשונה המזוהה ככזו הופיעה רק במאה ה-11 (או אז קראו לה "גורזלקה" והשתמשו בה, איך לא, כתרופה), כך שהוויכוח נשאר פתוח. בכל מקרה אין מחלוקת על כך כי בסביבות המאה ה-15 לספירה, כבר היו הן הרוסים והן הפולנים נוהגים לשתות וודקה על בסיס יומיומי (בביקורו של השגריר הבריטי במוסקווה, במאה ה-14, הכתירה הנ"ל את הוודקה כמשקה הרוסי הלאומי).

מקור השם "וודקה" במילה הסלאבית voda שפירושה "מים" (woda בפולנית), אולם כאמור, המשקה הפך נפוץ בתרבויות הרוסית והפולנית הרבה לפני ששם זה דבק בו. הסיומת 'קה' שמתווספת למילה 'וודה', היא סיומת שתפקידה הקטנה, כלומר בתרגום חופשי וודקה הם - 'מים קטנים'. "מים" אלו, אגב, מכילים בין 35% ל-60% אלכוהול. לשם ייצור הוודקה משתמשים בד"כ בגרגרי תבואה עשירים בסוכרים, אשר הנפוצים בהם הם שיפון (האחראי להפקת כמה מהמובחרות אשר בוודקות), תירס וחיטה. עם זאת, חלק מהוודקות מיוצרות מתפוחי אדמה, ואפילו מתוצרי לוואי המופקים בתהליך זיקוק נפט ומקליפות עצים.

טכניקת הזיקוק עברה שינויים רבים במהלך מאות שנות ייצורו של המשקה וצברה תאוצה במאה ה-15, כשהרוסים החלו להשתמש בדוודי זיקוק (עד אז השתמשו בשיטות שונות ומשונות על מנת לסלק את טעמי הלוואי מהמשקה, וביניהם יישון, הקפאה ותיבול), מאוחר יותר החלו להוסיף דבש על מנת לשפר את הארומה, ובמאה ה-18, עת גילה פרופסור מסנט פטרבורג כי פחם מסנן ביעילות תוצרי לוואי אשר נתווספו לתערובת לאורך התהליך (ואף שלשם כך היו צריכים לדלל את התרכיז), החלו להשתמש גם בשיטה זו. במאה ה-19, בזמן שכל מפעלי הוודקה הגדולים אימצו סטנדרטים לשמירה על איכות הייצור, הוכרז השם "וודקה" כשם רשמי למשקה.

בונד. ג'ימס בונד

ג'יימס בונד, העונה למספר 007, הוא הסוכן החשאי וככל הנראה גם לוגם הוודקה, המפורסם ביותר במאה השנים האחרונות. למרות שהמשקה אותו שתה בונד הכי הרבה פעמים במהלך 20 הסרטים שהפיקה חברת EON וכן בהופעת הקאמבק שביצע שון קונרי ב"לעולם אל תאמר לא", הינו שמפניה (32 פעמים בסה"כ), הוודקה ניצבת במקום השני הצמוד עם 29 הופעות (ממוצע של כ-1.5 פעמים בסרט), מתוכן 9 פעמים לגם אותה בונד סטרייט ו-20 במסגרת הקוקטייל "וודקה מרטיני".

הוודקה מרטיני היא למעשה גירסה לקוקטייל "מרטיני". מרטיני קלאסי מורכב מ-2 מנות של ג'ין וחצי מנה וורמוט יבש, שמקוררים באמצעות קרח ואז מוגשים "סטרייט" (ללא הקרח), בכוס מרטיני ומקושטים בזית או בקליפת לימון (אותה סוחטים או מפתלים, על מנת למצות מתוכה את השמנים האתריים). את הלימון והזית ממירים לפעמים בצלפים או בבצלצלים (בקשו מהברמן "גיבסון" וקוו שהוא עשה שיעורי בית). ב"וודקה מרטיני" מחליפים את הג'ין בוודקה, והיחס ביניהם עומד על 1/2 2 – 1/2 1 מנות וודקה, ובין מספר טיפות עד 3/4 מנה וורמוט (שמות נוספים לקוקטייל הם "וודקטיני" או "קנגורו").

"מנוער, לא מעורבב". איך ששומעים את המשפט הזה, עולה לתודעה תמונה של שון קונרי או פירס ברוסנן, מחוייטים בטוקסידו, יושבים לצד שולחן "בקרה", בדרך לנצח את הבנק ולהשכיב עוד בחורה יפהפיה. קרוב לוודאי שבונד גרם ליותר אנשים לשתות את הקוקטייל, מאשר כל מבצעי הפרסום בעולם. לדרישה זו של בונד כי הקוקטייל שלו יוכן באמצעות ניעור מספר סיבות. האחת היא שכשהמשקה מנוער, הנוזלים מתחככים יותר בגושי הקרח ויוצרים משקה קר יותר. סיבה שניה היא שניעור המשקה גורם להחדרת כמות גדולה יותר של אוויר לתוך התערובת, מה  שיוצר בועות זעירות אשר מרככות את טעם המשקה. הסיבה השלישית היא שתהליך הניעור תורם לפירוק הוורמוט ושמנוניותו. התוצאה - תערובת עכורה יותר ושמנונית פחות, בהשוואה לגירסה הגרסה המעורבבת.

מעניין לציין כי המשקה המקורי אשר מזמין בונד בספר הראשון בסדרה שיצא לאור (1953) – "קזינו רויאל", שונה לגמרי. בונד מזמין מרטיני יבש בכוס שמפניה, ומלווה את הבקשה בהסבר כיצד להכין את המשקה – 3 מידות של גורדון ג'ין, אחת של וודקה וחצי של קינה לילט (אפריטיף אשר מקורו בחבל בורדו הצרפתי). את אלו הוא מבקש לנער היטב ולהוסיף פלח לימון. הוא מכנה את המשקה "וספר", על שם סוכנת כפולה יפיפיה בה נתקל. בפעמים אחרות מבקש בונד "medium vodka dry martini" אותו הוא מזמין לעתים מנוער ולא מעורבב.

הלוקסוסובה היא וודקה המיוצרת מתפוחי אדמה ולא מדגנים, ועל כן, תיאורטית לפחות, היא אמורה להיות כשרה לנשמרים מחמץ. ללוקסוסובה עבר היסטורי עשיר, וכבר במאה ה-18 היא נחשבה לוודקה איכותית ולחביבתם של אצילי פולין. כיום היא נחשבת לוודקה הפולנית המובילה. תפוחי האדמה מהם מיוצרת הלוקסוסובה איכותיים במיוחד, שונים מאלה המוכרים בישראל, וגדלים באזור השוכן לחופה הבלטי של פולין (רק לידיעה - ייצור וודקה מתפוחי אדמה מצריך כמות חומר גלם הגדולה פי 10 מאשר וודקה העשויה מדגנים), והמים בהם משתמשים בייצורה נשאבים מבארות באות בשנים, מים נטולי בקטריה ואיכותיים מאוד. לוקסוסובה מיוצרת בזיקוק משולש, בדודים שבתוכם מצויות פיסות עץ אלון ופחם (המשמשות כפילטר לתוצרי הלוואי של הזיקוק), והתוצאה היא וודקה בעלת ניחוח מעודן במיוחד, טקסטורה חלקה ועגלגלה וטעם נפלא.