סיור אקטואלי: לאורך הגדר, בצל החומה

סיור לאורך גדר ההפרדה במערב השומרון? יהיו מי שיקנו את הרעיון מתוך סקרנות גיאו-פוליטית בעוד אחרים יבקשו להיחשף לפינות "אסורות" בשולי דרך המלך של הטיילים. מי שהגתה את היוזמה היא החברה להגנת הטבע, שמציעה בימים אלה לציבור סידרה של סיורים בעקבות אקטואליה.

הרעיון הוא לבחון, תוך כדי נסיעה ופה ושם ברגל, את החיים בצל גדר ההפרדה. נקודת המוצא היא חניון מגב הסמוך למחלף עירון, זה הנטוי על כביש הרוחב 65 (שיוצא מצומת נחל חדרה ועובר בוואדי ערה) ועל כביש 6.

לפני ההיצמדות לגדר, כמה מלים על כביש 6, הקשור למסלול שלנו. הכביש השנוי המחלוקת לא נולד בן לילה, הרעיון נבט כבר ב-1976, נגנז ועלה שוב בסוף שנות ה-80, עם העלייה הגדולה מרוסיה. הוגיו חשבו על הקמת קו יישובים עירוניים וסמי-עירוניים לאורך דרך מהירה, שהדרומי בהם יהיה מודיעין והצפוני קציר. לאורך הציר הזה, על מורדות השומרון, תוכנן גם עיבוי של יישובים קיימים, כמו ראש העין (היום כבר עיר). אחרי מאבקים משפטיים ממושכים החלה הסלילה, והיום כביש 6 הוא המהיר בישראל.

האוטובוס של החברה להגנת הטבע מוריד אותנו בחניון החרובים הנאה הצמוד

 לאנדרטה לשוטרי מג"ב, ליד מחלף עירון. מכאן תופסים תצפית נאה מדרום לצפון - על קיבוץ ברקאי, גן השומרון, כרכור, כפר פינס, פרדס חנה וחוטם הכרמל. הצלקת הבהירה המצפינה בחורש היא קטע 18 בכביש האגרה, זה שאמור להגיע עד מחלף עין תות שעל כביש ואדי מילק (70) .

הצצה במפה מגלה שבכיוון מזרח מכאן, עד צומת מגידו, כל היישובים הם ערביים. הסיבה היא שלפי ההסכמים עם הירדנים מ-1949 אסור לישראל ליישב את האזור ביהודים. קציר וחריש, שני יישובים חריגים במובן הזה, הוקמו על אדמות שנקנו מגורמים פרטיים.  

בית שצמח ליישוב

חוזרים לאוטובוס, מתחברים לכביש ואדי-ערה (65) ופונים אחרי כמה קילומטרים דרומה על הכביש המוביל לעיירה ברטעה. משמאלנו ניבט חורש טבעי ויפה של אלות וקידה שעירה. העצירה הבאה, מצפה קציר, מספקת תצפית יפהפיה. מתחתינו בולטת ברטעה עם המסגד והכיפה הצהובה. עד 1967 הכפר היה חצוי לשניים ויש לא מעט סיפורים על המוכתר שהיו לו שתי נשים, אחת בצד הירדני ואחת בצד הישראלי, מה שהכתיב לו קפיצות ל"סידורים רשמיים" מצד לצד. באופק הדרומי מבחינים בבאקה אל-גרבייה הישראלית ובבאקה אל-שרקייה הפלסטינית, שמעבר לחומה. ממזרח לנו קציר-חריש, אלא שבניגוד למה שנדמה שני היישובים שהם אחד אינם סמוכים זה לזה כלל וכלל. 

עולים בדרך נופית שמאלה לקציר. בתחילת הדרך מבחינים בשער ברזל, כך שאם מגיעים ברכב פרטי חשוב לתאם מראש עם רכז הביטחון. פה בולט גם תל אחוואט, שעל פי ההשערה היה מוצב קדמי שהוקם על ידי המלך תחותמס ה-3, הפרעוני שניצח את מלכי כנען במאה ה-15 לפני הספירה.  

עולים הלאה לתצפית מגבעת קציר, הפעם לכיוון צפון, ומקבלים מבט מרהיב, יוצא דופן, על ואדי-ערה. למטה קרע וערערה, כשברקע עבודות ההמשך הפולשניות על כביש 6 ברמת מנשה.  

קציר מונה כיום כ-800 משפחות והיא גובלת בפאתי ערערה. הקו הירוק עבר בתחומה במה שהיום הוא השכונה הדרומית, זו שכיוונה ברטעה. סיבוב קצר על הכביש הפנימי מאפשר מבט אל עבדאללה אל יונאס, בית של משפחה אחת שצמח ליישוב ונמצא בקצהו של יער ריחן. זהו יער מהיפים בארץ ישראל, בשטח של 2,000 דונם מחוץ לקו הירוק. ביער, שהוכרז כשמורת טבע עוד בתקופת המנדט, עצי אלון תולע ועצי חרוב צפופים, כפי שלא רואים בשום מקום אחר בארץ. כיום אי אפשר לטייל בתוך היער, בגלל מיקומו, אבל מי יודע, יום אחד.

הלאה. נוסעים על הכביש שמוביל למי-עמי, שהיה חלק מכביש המערכת

 עד 1967. בצידיו חורש יפה של לוטם שעיר ומרווני. חולפים על פני הכניסה ליער ריחן, בפנייה ליישובים ריחן, שקד וחיננית, וממשיכים לכיוון המושב השיתופי מי-עמי. אנחנו נוסעים על אחד הכבישים היפים בארץ, שמתפתל בין נופי יער וכרמי זיתים, בעוד שמן העבר השני - גדר ההפרדה.

מהי בעצם גדר ההפרדה? אם לתמצת התייחסות משפטית לנושא, נקבל את ההגדרה הבאה: מהצד המזרחי גדר תיל, חפיר שאמור למנוע ניגוח, דרך פטרולים, גדר אינדיקטיבית מתריעה, שביל טשטוש, דרך פטרולים סלולה, שביל טשטוש נוסף ובסוף גדר נוספת בגובה של 1.80 מטר. במצב רגיל רוחב המכלול הזה הוא 70-50 מטר, ולעתים אף 100 מטר - תוואי שאי אפשר להתעלם ממנו.  

חומת קלקיליה

חוזרים לכביש 6, נוסעים דרומה למחלף אייל, מטפסים לכביש 551 ופונים מזרחה לכיוון כוכב יאיר וצור יגאל. בצד ימין קלקיליה, מוקפת לגמרי בחומה, אותה שובר שער ראשי אחד ושני שערים לשימושים חקלאיים. מאחר שהטיול עוסק בשאלות אקטואליה בוערות אבל לא גולש לפוליטיקה, מוזמן כל אחד להתייחד עם דעותיו ותחושותיו.

פונים על כביש 5533 לכיוון צור נתן וסלעית. על הכביש שלטים המכריזים על הקמת שכונת צפון כוכב יאיר. היישוב כולו טובל בירוק.  ביציאה מצור נתן, מימין, מתחיל שביל הליכה למעיין אל-מדחדררה. פיצול של השביל ממשיך עד סלעית, אבל קטע דרך זה כבר מצוי מעבר לקו הירוק ודורש תיאום.

מסלעית כמה תצפיות. בצפון-מערב משתרעות טייבה וטול-כרם ועל הגבעה הסמוכה ראס אל בורג', כפר שנראה כמו מצודה על גבעה קירחת. בתוככי סלעית שביל העץ הזקן - שריד לבוסתן עתיק. ממשיכים לעבר הפינה המזרחית של סלעית ותופסים תצפית נוספת אל השומרון ופיתולי הגדר.  

עד מגדלי תל אביב

האוטובוס חוזר לכביש 6, מדרים, ופונה ממחלף חורשים (על כביש 5333) לעבר ירחיב ואחר כך נירית - יישוב מבוסס וירוק בו מתגוררות 240 משפחות בשולי יער חורשים. פונים בדרך עפר לחניון חזי ומיד מתגלית גת קטנה ומסלול הליכה מעגלי עם מתקנים חקלאיים. אלה הם שרידים של חרבת זכור, שריד למרחב שהיה במשך הדורות מקום התיישבות מועדף בשל מיקומו בשיפולי השומרון, מעל האדמות העשירות של השרון, וכן בשל קרבתו לנחל קנה (הגבול בתנ"ך בין נחלות שבטי אפרים בדרום ומנשה בצפון). בתקופת ממלכת ישראל היה במקום כפר של בני מנשה, ואחרי חורבן הממלכה התגוררו כאן שומרונים.

המטיילים עולים לתצפית מרשימה בצל אורן גדול. ביום טוב רואים מכאן את מגדלי תל אביב ורמת גן. תצפית יפה ואחרונה מתקבלת מהפינה המזרחית של חרבת זכור, לכיוון הכפר ת'ולת ועד לאלפי מנשה.

אז מה היה לנו כאן? הרבה גדר וחומת בטון, חומר למחשבה על התהליכים ההיסטוריים הכואבים שעוברים על האזור המסוכסך הזה, תהיות באשר לעתיד וגם קצת עבודת רגליים וכמה מתנות נאות לעין. 

הפעם הבאה

הסיור המודרך הבא לאורך גדר ההפרדה במערב השומרון ייצא בשישי, 27 במאי.

מחירים: 105 שקל לחברי החברה להגנת הטבע, 147 שקל למצטרפים מן השורה. פרטים נוספים, הרשמה ועידכונים לגבי תחנות האיסוף של האוטובוס - טל' 6388688 - 03.

מטיילים בודדים שמבקשים לערוך את הסיור ברכב פרטי, מחויבים לתאם אותו עם חדר המצב של משרד החינוך, העוסק בתיאום טיולים. טל' 02-6222211.