אלפא רומיאו 166 - על היופי והאופי

סיפורה של אלפא 166, אם לא ידעתם, הוא סיפור מרשים של הקרבה אישית על מזבח ההצלחה הקבוצתית. עניין כמותו די נדיר לראות בתעשיית הרכב עמוסת האגו. תכנון המכונית הושלם עוד ב-94', עם כוונה ברורה להתחיל בייצור ב-95'. אלא שפאולו קנטרלה, אז הבוס המאד-כריזמתי של פיאט, לא היה מרוצה. בהינף החלטה מהירה אחת הורה להשהות את הפרויקט, והותיר את אלפא במשך שנתיים ללא מכונית דגל.

מכיוון שהאיטלקים החליטו - בצדק גמור - כי ה-156 חשובה יותר במסע ההיחלצות מאובדן. ההימור השתלם, ה-156 הפכה להצלחה מרשימה. אלא שבאותו זמן, המשמעות הייתה כי כאשר ה-166 הגיעה בכל זאת לשוק, 3 שנים לאחר התכנון המקורי, היא לא הייתה צעירה, בוודאי לא מושכת, נעלמת בצילה של ה-156 המודרנית. המכונית הכי-הכי של אלפא, הפכה מבחינות רבות למיותרת. אחרי הכל, את הבסיס לה העניקה לנצ'יה קאפה המנוחה, עם בסיס גלגלים שכיום לא מרשים אפילו במונחים של משפחתית גדולה.

מתחילים לשנות

אופי המנוע מזכיר את אלפא של פעם, עם חיבה לטורים גבוהים וניגון בריטון משכר שמפתה שוב ושוב לדהור לכיוון הקו האדום. אלא שעד שם הוא מרגיש חלש באופן מביך כמעט. לא פלא, עם נתון שיא מומנט (27 קג"מ) רק ב-5,000 סל"ד, ושיא הספק (220 כ"ס) ב-6,300 סל"ד. להזכירכם, מנוע שלושה ליטר! ניתן היה לטפל בכך עם יחסי העברה קצרים יחסית, אך לא כאן. אלפא בחרה ביחסי העברה ארוכים מאד ומרווחים מיותרים לחלוטין בין ההילוכים.

ה-166 הרגישה, בעיקר בעיר, איטית וכבדה מהצפוי. לא כזו שיכולה להיקרא ספורט-סדאן. ללא קשר לנתון האצה ל-100 ב-8.6 שניות מעט אופטימיות. המצב משתפר ככל שעולה המהירות, ובהנחה כי מאחורי ההגה יושב נהג ממהר, עם רגל כבדה ומוכנות נפשית להישאר בהילוך נמוך יחסית. מה שמסביר נתון צריכת דלק של כ-5 ק"מ לליטר.

בשניות הראשונות לנהיגה, ברכנו על תחושה קטנה וקלילה מזו לה הורגלנו לאחרונה במכוניות דורות בנות זמננו. לא פלא. עם בסיס גלגלים של 270 ס"מ בלבד, ה-166 מגיבה במהירות לפקודות ההגה. זה שמרגיש מעט כבד בתנועה עירונית אך משתפר בהמשך, כולל רמת תקשור נדירה כיום. לחימת הגה כמעט ואינה מורגשת, ואפילו תת ההיגוי אינו מוגזם.

אלא שהאיטלקים לא לקחו בחשבון את מצב הכבישים בארץ. ה-166 פשוט מתקשה לעקוב אחר השיבושים, מקפצת וסוטה מנתיבה לעיתים קרובות מדי. בעבר סבלנו אצלה מסגירת מתלים מפתיעה לרעה, היום זה קורה פחות, למרות שמהלך המתלים עדיין קצר מדי. תנו לה מסלול שטוח וחלק, והעסק מעולה. תנו לה כביש מקומי, והעסק פשוט לא עובד. על נוחות נסיעה בעיר מוטב של להרחיב.

אכן. אם הרושם שקיבלתם עד כה הוא של מכונית יפה, אף מפוספסת, אתם לא טועים. עם כל היופי והאופי של ה-166, עם הצליל הנהדר והייחודיות, עם המרכיבים המפתים והנוסטלגיה הזועקת מכל עבר, נראה כי היחידים שבאמת יהיו מוכנים לגשת לסוכנות ולהניח את הצ'ק על השולחן, הם אוהדי אלפא מושבעים, עם ממון עצום.

כי עם תג מחיר של 435,000 שקל, אלפא מציבה את ה-166 מול נבחרת גרמניה המעולה, מכיוון אודי, ב.מ.וו ומרצדס שמגדירות בכל פעם מחדש את המושג איכות. מעבר לכך, הן גם מודרניות, גדולות, רהוטות ומהודרות מהאיטלקית הקטנה, שנותרה פשוט חסרת כל סיכוי. שואלים אותנו? חכו ל-159.