שתף קטע נבחר

רפואה כחול-לבן: 10 ההישגים הישראלים הבולטים

ממשמיד גידולים בעזרת גלי קול ועד מכשיר שמחליף את אצבעות הרופאים למדידת הפתיחה בחדר הלידה - לכבוד יום העצמאות בחרה מערכת ynet בסיוע רופאים בכירים את הפיתוחים, ההמצאות וההישגים הישראלים הגדולים בתחום הרפואה

אז נכון, סל הבריאות שלנו לא משהו, ובכל חורף מתפוצצים בתי החולים בישראל במטופלים, שנשפכים למסדרונות, ועם זאת - יש לנו לא מעט סיבות לגאווה: הרפואה בישראל למרות הכל היא בין המתקדמות בעולם, והראש היהודי וגם הישראלי ממשיך להמציא לנו פטנטים. הנה עשרת הבולטים שבהם, בואו לעשות להם כבוד:

 


בשנת 1999 הקימו שני יזמים צעירים, הפיסיקאי קובי וורטמן ועמיתו עודד

תמיר את חברת אינסייטק, אולם גם הם לא ציפו שבתוך שש שנים ישלימו את אחד הפיתוחים המלהיבים ביותר בעולם הרפואה: מכשיר להשמדת גידולים באיזורי הגוף השונים על ידי גלי קול.

 

המכשיר החדש, הקרוי MR guided Focused Ultrasound עושה שימוש במכשיר התהודה המגנטי – MRI, ובמערכת על קול. המכשיר מכוון גלי קול אל הגידול, מחוץ לגוף, בלי ניתוח, ומצליח להשמיד את הגידולים בהצלחה. המרכז הרפואי שיבא היה הראשון שאימץ את המכשיר, וכיום מטופלות שם נשים הסובלות מגידולים ברחם, בלי כל צורך בניתוח.

 

אבל העתיד הצפוי למכשיר זוהר עוד יותר: בכוונת המפתחים להרחיב את יישומו, ולאפשר השמדת גידולים במוח, בריאות, בערמונית ובאיזורים נוספים. בינתיים, זכתה המערכת להכרה בינלאומית. עד כה נמכר המכשיר ל-10 בתי חולים בארה"ב, ו-6 בתי חולים, וההכנסות מהמכירות עומדות על כ-10 מיליון דולר. בשנה הקרובה צפוייים להימכר מכשירים נוספים, בהכנסה צפויה שתגיע לכ-30 מיליון דולר.

 


חברת גיוון אימג'ינג הישראלית לקחה את ההדמיה הרפואית עד הקצה, כשהציגה באוגוסט 2000 את קפסולת הוידאו המהפכנית, המאפשרת לצלם את מערכת העיכול דרך גלולה (ראו קטע וידאו). לאחר בליעתה, מצלמת הגלולה את הוושט, הקיבה והמעיים ומאפשרת לרופאים לאבחן הפרעות, חסימות, גידולים באמצעות תמונות צבעוניות ברורות ומרהיבות.

 

את הבדיקה, העשויה להחליף בעתיד גם בדיקות מורכבות, ניתן כיום לבצע גם בבית המטופל, כשלמחרת מתקבל דו"ח רפואי מפורט המכיל את תמונת הממצאים ומיקומם במערכת העיכול. קפסולת הוידאו נמכרה כבר למדינות רבות בעולם, והיא קוצרת שבחים בספרות הרפואית ובתקשורת העולמית.

 


ב-23 בספטמבר 1996 הודיע מינהל המזון והתרופות האמריקני על אישור השימוש בתרופת ה"קופקסון" הישראלית נגד טרשת נפוצה, וצהלה אדירה נשמעה באולם הדיונים. הברוקרים שהשקיעו במניית "טבע" צהלו, החולים להם נשקפה תקווה חדשה צהלו, ומעל לכל צהלו שלושת המדענים הישראלים שפיתחו את התרופה המהפכנית: פרופ' מיכאל סלע, פרופ' רות ארנון וד"ר דבורה טיטלבוים ממכון וייצמן. השלושה התחבקו והתנשקו כשדמעות בעיניהם, לאחר שנוכחו לדעת כי 25 שנות עבודה נשאו פרי.

 

בישראל חיים כ-4,000 חולי טרשת נפוצה, מחלה אוטואימונית בה נפגעת מעטפת המיילין של סיבי העצבים. המחלה גורמת לשיתוקים קשים, שסופם מוות, והיא עלולה לפגוע בילדים ובמבוגרים כאחד. התרופה קופקסון הצליחה להקטין את התקפי השיתוקים בכמחצית, ובלי תופעות לוואי קשות.

 

מאז אישורה של הקופקסון, החל שיווקה על ידי חברת "טבע" במדינות רבות ברחבי העולם, וגם בישראל. בשנים האחרונות נוספו תרופות חדשות, והקופקסון שהייתה עד לאחרונה "נסיכת" הטיפול בטרשת נפוצה, נאלצה לפנות את מקומה לטיפולים חדשים ויעילים יותר, אולם אין ספק כי היא הביאה בשורה חדשה באיכות חיי החולים.

 


הוריו המבוהלים של ילד בן 6 שהקיא פעמים רבות ושילשל היו חסרי אונים. הם הביאו אותו למחלקתו של פרופ' ג'סטין פסוול, מנהל בית החולים לילדים "ספרא" בתל השומר, לאחר שכבר נכנס לתרדמת. בבדיקות שנערכו לו נתגלה כי נדבק בחיידק ה"שיגלה" ולקה בסיבוך נדיר של מחלת הדיזנטריה לה גורם החיידק האלים.

 

פסוול שהתרשם עמוקות מהמקרה הטראגי, החליט לפתוח במסע מחקרי לבדיקת החיסון למניעת מחלת הדיזנטריה. בשיתוף פעולה עם החוקרת ד"ר רחל שניאורסון, החל פרוייקט בניית החיסון. עד כה חוסנו באופן מחקרי אלפי חיילים וילדים, והוא מגלה הצלחה מסחררת.

 

לפני מספר חודשים החל השלב הסופי של המחקר, שצפוי להוכיח כי הוא אכן מצליח למנוע את מחלת הדיזנטריה הקשה. אז, ניתן יהיה לצרפו למערך החיסונים הקבוע בילדים ולשים קץ לשילשולים הקטלניים.

 


רוג'ר אוסקרסון, בן 44, מנהל שירות בחברת תעופה הוזמן ב-9 לדצמבר

 2004 לביתו של שגריר ישראל בשבדיה. אוסקרסון הוא חולה סרטן המטופל בתרופה החדשה "ולקייד" המבוססת על התגלית של אברהם הרשקו ואהרן צ'חנובר. חברת התרופות "מילניום" מבוסטון, היא זו שהייתה אחראית למפגש המרגש בין אוסקרסון, לבין הישראלים. יום אחר כך, עלו השניים לבימה בשטוקהולם, וקיבלו יחד עם עמיתם האמריקני פרופ' ארווין רוז, את פרס הנובל לכימיה לשנת 2004.

 

צ'חנובר והרשקו זכו בפרס עקב גילוי מערכת ה"יוביקוויטין" האחראית לפירוק חלבונים בתוך התא, ושולטת בתהליכים ביולוגיים רבים כמו חלוקת תאים, תיקון החומר התורשתי די-אנ-איי וחלקים מהותיים במערכת החיסון. בשני מאמרים חלוציים, אשר פורסמו בשנת 1980, הראו החוקרים שחלבונים המועמדים להריסה בגוף משום שהם לקויים, עוברים קודם כל סימון ע"י תווית מיוחדת המכונה "יוביקיטין" (ubiquitin). המולקולה זוהתה לראשונה בשנת 1975 ומצויה בחלקים רבים בגוף.

 

צ'חנובר והרשקו היו הישראלים הראשונים שזכו בפרס היוקרתי בתחום המדע והרפואה, והתחלקו יחד עם עמיתם האמריקני בפרס כספי בן 1.6 מיליון דולר. אבל גם האנושות יצאה נשכרת: תגליתם המהפכנית עוד צפויה להביא לפיתוח תרופות חדשניות נוספות שעתידות להציל חיים רבים.

 


אבחון תהליכים סרטניים דורש נטילת דגימת רקמה, בפעולה ניתוחית. תהליך

זה הקרוי ביופסיה, כרוך באישפוז, ולעתים בסיכונים של דימום, זיהום, והותרת צלקת באיזור הביופסיה. חוקרי מכון וייצמן, הצליחו בשנת 2003 לסיים את פיתוחה של שיטה חדשה שעשויה לשים בעתיד הלא רחוק קץ לביופסיות. מכשיר ה-MRI מזהה בשיטה מיוחדת את ההבדלים בין גידולים סרטניים לגידולים שפירים ומאפשר לאבחן את המחלה גם ללא צורך בניתוח הביופסיה.

 

וכך פועלת השיטה: חומר הניגוד חודר לגידול הסרטני ומתפזר בו באופן שונה מהדרך שבה חודר החומר ומתפזר בגידול שפיר (שאינו סרטני). מערכת ה- MRI מזהה את ההבדלים הללו, וכך מבחינה, ללא כל צורך בניתוח, בין גידולים סרטניים לגידולים שפירים.

 

השיטה החדשה מאבחנת בינתיים גידולי סרטן שד וסרטן בלוטת הערמונית, והיא חוסכת מהנבדקים דאגה ומתח נפשי בשל תהליך הביופסיה. בעתיד מתכוונים החוקרים ליישם את השיטה לאבחון מהיר ויעיל של סוגי סרטן נוספים. בינתיים אישר ה-FDA את הפיתוח הישראלי והוא כבר מיושם במרכזים רפואיים רבים ברחבי העולם.

 


 חוקרים ישראלים עשו את הלא ייאמן, והצליחו אשתקד לפתח טכנולוגיה חדישה המשלבת ויטמינים ותרופות בתוך מוצרי מזון. החוקרים כבר הצליחו לפתח גלידות, נקניקיות והמבורגרים המכילים ויטמינים ותרופות, ביניהם גם ליקופן הידוע כמונע סרטן ואף מרפא אותו וחומרים נוספים מורידי כולסטרול.

 

השיטה החדשה משלבת ויטמינים ותרופות במוצרי מזון על בסיס מים: בטכנולוגיה מיוחדת המסתמכת על טיפות מים, נספגים התוספים במערכת העיכול והופכים למסיסים ויציבים יותר. החוקרים כאמור, אף הצליחו לשלב את תוספי המזון גם במוצרים מוצקים ובהם המבורגר ונקניקיות. כעת בודקים החוקרים נקניקיות, המבורגרים ושוקולד המכילים חומרים מורידי כולסטרול ותרופות שונות. הפיתוח נרשם כפטנט, ושיווקו לחברות המזון בישראל ובעולם יחל בקרוב.

 


נשים לפני לידה לא מתלהבות מהריטואל החוזר על עצמו במהלך האישפוז בחדר הלידה: גינקולוגים ומיילדות בודקים ידנית את פתח הנרתיק כדי למדוד את פתיחת צוואר הרחם ואת התקדמות העובַּר בדרכו החוצה. פיתוח חדשני של חברת הסטארט-אפ הישראלית "ברנב", מצליח להחליף את הטקס המביך.

 

המכשיר החדש שנוסה לראשונה בשנת 2003, המחובר למחשב, כולל חיישנים המחוברים לצוואר הרחם. אלה מזוהים ע"י גלי אולטרסאונד, והנתונים המספריים נרשמים על גבי הצג. החיבור אינו כואב, אינו מזיק ואינו מסוכן לאם או לעובַּרה. את החיישנים ניתן להסיר בעת הצורך, ולהציבם מחדש באישה היולדת.

 

התוצאות מדברות בעד עצמן: הפיתוח מגיע לדיוק רב יותר במדידת פתיחת צוואר הרחם והתקדמות העובַּר, והעיקר – שביעות רצון גדולה בקרב הנשים הנסייניות. נותר רק להמתין עד שבתי החולים בישראל ייאמצו את הפיתוח החדש אצל כל היולדות.

 


במאי 2003 חשפו חוקרי האוניברסיטה העברית בירושלים פיתוח מלהיב, המחליף את זריקות החיסון המכאיבות. בשיטה החדשה אותה פיתחה הדוקטורנטית אביבה ג'וסף, ניתן לחסן באמצעות טיפות או בתרסיס דרך האף.

  

השיטה החדשה על פי החוקרים, יעילה יותר מהחיסון בזריקה, והיא עתידה לסייע בהתמודדות בלוחמה ביולוגית או נגד האיום המתמיד של מגיפת שפעת כלל עולמית.  הפיתוח החדש זיכה את החוקרים בפרס עבור מחקר יישומי, והאוניברסיטה העברית כבר מנהלת מגעים עם חברות בינלאומיות לייצור תרופות להמשך פיתוחה ושיווקה המסחרי של השיטה החדשה.

 


החורף האחרון חשף את מערכת הבריאות בישראל במערומיה: חולים קשישים גודשים את מסדרונות מחלקות בית החולים, לעתים מעורטלים, נבדקים לעיני כל. גם סל התרופות הותיר אלפי חולים מחוץ לטיפול הרפואי, כשנגזר דינם למות רק משום שלא יוכלו לממן בעצמם את התרופה שתציל את חייהם. ועל אף שבריאותנו עדיין בתחתית סדר העדיפויות הממשלתי, יש לנו במה להתגאות.

 

תוחלת החיים בישראל נותרה בין הגבוהות בעולם: הגברים הישראלים חיים

בממוצע 76.7 שנים, והנשים 80.7 שנים. על פי התחזיות, תוחלת החיים תעלה בעשרים השנים הקרובות, הגבר יחיה בממוצע שנה אחת יותר, והנשים תזכנה להגיע לגיל 84.2.

 

תוחלת חיים כזו היא תוצאה של שיעור תמותה נמוך בלידה, תוכנית חיסונים יעילה מגיל הינקות ועד הבגרות, תוכניות לאבחון מוקדם של סרטן, תרופות וצנתורים המפחיתים את התמותה מהתקפי לב, ומודעות הולכת וגוברת לנזקי העישון, תזונה נבונה ופעילות גופנית. אם תימשך המגמה החיובית הזו, של רפואה מונעת בשילוב טכנולוגיה רפואית מתקדמת בבתי החולים, יש להניח שהתחזיות על העליה בתוחלת החיים אכן יתממשו. ועד אז, שימרו על עצמכם.

 

חג עצמאות שמח!

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אינסייטק. משמיד גידולים
צילום: גלי תיבון
גלולת הוידאו. תמונות צבעוניות
צילום: גלי תיבון
צילום: יולס רונן
קופקסון. צהלות במכון ויצמן
צילום: יולס רונן
צילום: איי פי
חיסון לדיזנטריה. מחלה קשה
צילום: איי פי
צילום: סי די בנק
תוספים בטיפות. ג'אנק בריא
צילום: סי די בנק
בדיקת צוואר הרחם. בלי אצבעות
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים