שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מתחילים לשקם את חצר כנרת
    בחצר ההיסטורית עברו רוב מנהיגי תנועת העבודה, פועלי העלייה השנייה וגם המשוררת רחל ובה גובשו רעיונות המושב והקיבוץ. עכשיו מתחילים לשקם את המבנים שנותרו בחצר, לאחר שהוכרזה כאתר לאומי

    מי שעובר בימים אלה ליד חצר כנרת ההיסטורית, יבחין בפעולות שיקום. אנשי המועצה לשימור אתרים מבצעים במקום עבודות תחזוקה והצלה של המבנים, כולל החומה ושער הכניסה. זאת במסגרת פרויקט "50 אתרי התיישבות, מורשת ותקומה", לו שותפים משרד החינוך, קק"ל, המועצה לשימור אתרים.

     

    ראשיתה של החצר בחאן (בשם "אלדליקה") שנבנה בשנות ה-80 של המאה

    באדיבות המועצה לשימור אתרים
    ה-19 ושימש כמלון אורחים. ב-1908 נוספו מסביב לחאן מבני החצר, כך שנוצרה חצר מוקפת מארבעת עבריה במבנים וסגורה כלפי חוץ. בין המבנים שהוקמו: חדר האוכל, מטבח, מבני המשק, כולל האסם, מבנה שירותים, בית הפקיד, בית העלמות, ומבנים למגורים. במסגרת העבודות הנוכחיות יחוזקו, בין השאר, החאן והאסם.

     

    סמנכ"ל המועצה לשימור אתרים, עמרי שלמון, הביע תקווה כי בתוך כמה חודשים ניתן יהיה להקרין באחד המבנים שישוקמו חזיון אור קולי על כנרת.

     

    ברל כצנלסון ארגן שביתה

     

    אדמות דלייקה וחלק מאדמות אום-ג'וני נרכשו על ידי פקיד יק"א, חיים מרגלית קלווריסקי. מחצית מקרקעות אלו נמסרו לקק"ל. בקיץ 1908 נוסדו: חוות כנרת, על ידי המשרד הארץ ישראלי בראשות ארתור רופין, והמושבה כנרת, על ידי יק"א. המושבה והחווה היו כיחידת יישוב אחת - חיו בשכנות וקיימו יחסי גומלין.

     

    בחווה עבדו פועלי העלייה השנייה והיא נוהלה על ידי משה ברמן. בשלב מסוים הסתכסכו הפועלים עם הפקיד ברמן ובמקום פרצה שביתה שאותה ארגן ברל כצנלסון. בעקבות כך פוטרו חלק מהפועלים והם נקלטו בעבודה בבתי האיכרים במשובה כנרת. בשנת 1910 החליט רופין לפצל את החווה ומסר את שטחי אום-גוני לקבוצה החדרתית לעבוד עצמי.

     

    בשנת 1912 הגיעה לחווה קבוצת תימנים שמנו 10 משפחות ונקראו "תימני כנרת". ביוזמתו של אליעזר שוחט, יו"ר ארגון פועלי הגליל, הושיבו את התימנים באזור בית המוטורים. כל אחד קיבל אדמה לגידול ירקות ואת פרנסתם השלימו בעבודות מזדמנות.

     

    אחרי כמה גלגולים, נמסרה החווה בנובמבר 1913 לקבוצתו של בן ציון ישראלי, שמנתה 9 חברים. קבוצה זו הפכה לקבוצת כנרת (ועברה ליישוב הקבע שלה ב-1929).

     

    חצר כנרת, הייתה מעין מעבדה חברתית, כוּר היתוך בו התגבשו רעיונות
    הקבוצה, הקיבוץ והמושב וכן התגבשו כאן גרעינים למפעלים כלכליים וחברתיים חשובים: ההגנה, המשביר, תנועת הפועלות ועוד. פעלו כאן אישים מרכזיים בתולדות יישוב הארץ: א.ד. גורדון, יוסף בוסל, ברל כצנלסון, זלמן שז"ר, יצחק טבנקין, שלמה לביא, אליעזר יפה, שאול אביגור (מאירוב).

     

    בחצר כנרת התגבשו הניצנים הראשונים של רעיונות חברתיים, כמו הקבוצה והמושב. כאן הוקמה "חוות העלמות" שהכשירה נשים לעבודה חקלאית. בין החניכות בחוות העלמות - רחל המשוררת.

     

    עד 1974 היתה החצר ברשות צה"ל. עם פינויה קמה העמותה לשימורה ובמשך השנים נעשו עבודות שיקום. החצר הוכרזה כאתר שימור לאומי. 

     

    אתרים נוספים בסביבה

     

    רחוב המייסדים: כולל את שמונת מבני המגורים של איכרי המושבה, שני מבני ציבור: המרפאה (כיום מוזיאון המושבה) ובניין בית הספר (כיום בית המועצה המקומית כנרת). טבעת של חומת בזלת מקיפה את בתי הראשונים.

     

    בית טריידל: נבנה על ידי האחים טריידל, מראשוני הציונים בגרמניה, שהקימו בכנרת חווה חקלאית גדולה. המבנה הוא מונומט ייחודי על רקע הכנרת, ועליו נכתב שירו של פיכמן: "על שפת ים כנרת ארמון רב תפארת".

     

    גן הראשונים: מקבץ אבני בזלת, ציון לכל אחד ממייסדי המושבה כנרת המושבה עוצב על ידי הפסל מתניה אברמסון בן המושבה. הגן מצוי במקום בו היה הגשר הרומאי העתיק באפיק המקורי של הירדן, ביציאתו מהכנרת, ליד בית העלמין וצמוד לצומת כנרת.

     

    גן רחל: גן עצי תמר לחוף הכנרת, על שם המשוררת רחל, מצוי ליד שרידי העיר הקדומה בית ירח.

     

    וכמובן בית הקברות של כנרת שבו טמונים בין השאר, אבות תנועת העבודה, המשוררת רחל וגם נעמי שמר.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    קברה הטרי של נעמי שמר
    צילום: דוד הכהן
    צילום: דוד הכהן
    קברי המשוררות רחל ואלישבע
    צילום: דוד הכהן
    מומלצים