סטודנטים משלוחות זרות יידרשו לעבור מבחן
ועדה שמינתה נציבות שירות המדינה הגישה את מסקנותיה: מעתה, כל סטודנט שקיבל תואר ראשון, שני או שלישי משלוחת אוניברסיטה זרה, יחויב לעבור מבחן על חשבונו, כדי לקבוע אם הוא עומד בסטנדרטים. רק אם יעבור את המבחן, יהיה זכאי לקבל הטבות שכר במגזר הציבורי
בשורה רעה לסטודנטים הלומדים בשלוחות זרות: תואר אקדמי של סטודנטים תלמידי השלוחות הזרות בישראל לא יוכל עוד לשמש כ"מדרגת שכר" במגזר הציבורי. ועדה שמינתה נציבות שירות המדינה המליצה שמעתה, כל סטודנט שקיבל תואר ראשון, שני או שלישי משלוחה זרה, יחוייב לעבור מבחן במימונו על מנת לקבוע כי הוא רשאי עומד בסטנדרטיים האקדמאיים ורשאי לקבל תוספת שכר לתואר.
בשנים האחרונות בחרו סטודנטים ישראליים רבים ללמוד בשלוחות זרות בארץ. עד כה נחשב התואר, מבחינת המדינה, זהה לזה של מוסד אקדמי בארץ, וכל סטודנט היה זכאי לתוספת מהמדינה בדירוג שכרו. מעתה, סטודנט שעומד בקריטריונים לתואר יקבל "אישור שקילות זמני לתואר", שיהפוך קבוע אם בתוך שנה הוא יעבור את הבחינה שתיערך באגף לשקילת תארים ודיפלומות במשרד החינוך. אם ייכשל בבחינה - יפוג תוקפו של אישור השקילה הזמני, ואיתו גם הטבות התואר הזר.
הכללים החדשים יחולו על מי שלומדים בשיטת הלמידה מרחוק (distance learning) המבוססת על העברת תכני לימוד בדרך עקיפה שאינה כוללת או מאפשרת אינטראקציה או מפגש ישיר ובלתי אמצעי בין מרצה-מנחה לבין התלמיד. הכללים תקפים גם לגבי לימודים פרונטאליים - לימודים המחייבים חובת נוכחות המקובלת בלימודים מסוג זה בישראל.
לפני כעשר שנים החלו שלוחות של אוניברסיטאות זרות לפעול בישראל. בשנים האחרונות נרשמה עלייה גדולה במספרן, והן צצות "כפטריות אחרי הגשם". השלוחות פועלות בישראל במסגרת גופים מקומיים ומקנות תארים אקדמיים לסטודנטים ישראלים הלומדים בהן. כיום פועלות בארץ כ-26 נציגויות כאלה של אוניברסיטאות זרות.
השלוחות הללו היו מחוייבות להיות כפופות למוסד-האם בחו"ל ולהיות בפיקוח אקדמי הדוק שלה, וגם בפיקוח המועצה להשכלה גבוהה בישראל. חלק מהמרצים אמורים היו לבוא מחו"ל ודרישות הקבלה ותוכניות הלימודים אמורות להיות כמו באוניברסיטה בחו"ל ובהחלט לא פחות מזה.
למועצה להשכלה גבוהה יש פיקוח אדמיניסטרטיבי על השלוחות הזרות, אך לא פיקוח אקדמי. ישראל חתומה על אמנות בינלאומיות, המחייבות אותה להכיר בתארים זרים ובכך גם בשלוחות אלה והדבר כובל את ידיה של המועצה להשכלה גבוהה בניסיונותיה לפקח על השלוחות.
הכללים גובשו לצורכי דירוג ושכר והם מתייחסים לתואר ראשון ושני שנלמדו בשיטת "למידה מרחוק" וכן לתואר שלישי זר. הם גובשו על-ידי ועדה בין-משרדית שמונתה על-ידי נציב שירות המדינה, מנכ"לית משרד החינוך והממונה על השכר במשרד האוצר. בוועדה שבעה חברים ובראשה עמד יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, פרופ' יעקב כץ.
הכללים שגובשו קובעים, בין היתר, כי תואר אקדמי ראשון או שני ממוסד אקדמי זר, ייבחן לצורך מתן שקילות לתואר אקדמי ישראלי. החלטת הוועדה מתבססת על "כללי רכלבסקי", שגיבש הממונה על השכר באוצר, מסוף שנת 2000.
סטודנטים לתארי דוקטור יידרשו להעמיד את עבודת הדוקטורט לוועדת מומחים, חברי סגל אקדמי מתחום עבודת הדוקטורט, שייבדקו את העבודה ויערכו ריאיונות אישיים, על מנת לבדוק אם היא אכן שקולה לעבודה דוקטורט מהתחום הרלוונטי.
הבדיקה שהובילה לחקירה הפלילית
אחת הסיבות לכללים החדשים היא הסכומים הרבים שמשלמת המדינה לבעלי תארים אקדמיים. ב-2001 החליטה המדינה להקים ועדה בין-משרדית בפרקליטות המדינה, שתבדוק את הנושא. הוועדה אספה חומר וקיבלה ידיעות, לפיהן דברים אינם מתנהלים באופן חוקי. הבדיקה העיקרית התייחסה לשתי שלוחות של אוניברסיטאות זרות, לטביה וברלינגטון.
מסקנות הוועדה הועברו לבדיקה אצל חוקרי מפלג ההונאה במחוז תל-אביב. אלו החלו בחקירה סמויה, במהלכה נאסף חומר מודיעיני לגבי פעילותן של שתי השלוחות. התעוררו חשדות לפלילים, והוחלט על פתיחת חקירה פלילית.
עם הזמן הפכה החקירה לגלויה, ונעצרו מספר מעורבים בתרמית התארים. בין העצורים תת-אלוף (מיל') יהונתן שטריקס, מי שהיה סגן ראש אגף תכנון ולוגיסטיקה בצה"ל, ומנהל בהווה של חברת I.S.E., חברה ציבורית המייצגת בישראל מספר שלוחות של אוניברסיטות בחו"ל, בהן גם השלוחות של לטביה וברלינגטון. כמו כן נעצר היועץ הבכיר, אברהם אבן-חן, שהורשע בפרשה.
השניים סיפקו, לפי החשד, מאות תארים אקדמיים - למורים, שוטרים, אנשי צבא ועובדי ציבור, תמורת כסף. נחקרים שזומנו למשטרה סיפרו כיצד, בתמורה ל-5,000 דולר, קיבלו תעודת בוגר אוניברסיטה תוך שבועיים בלבד, מבלי למלא אחר כל דרישה אקדמית שהיא. אחרים סיפרו שהגישו עבודות שלא הם כתבו, אלא קנו ממרצים ומדריכים בחברה.
תוך כדי החקירה הגיע מידע הנוגע למזכ"ל הסתדרות המורים, אברהם בן-שבת, ולסגנו. השניים נחשדו בקבלת תארים אקדמיים פיקטיביים, כשוחד משלוחות שתי האוניברסיטאות, ובאמצעות תארים אלה קיבלו תוספות שכר משמעותיות. הם הודו בחקירתם במרבית החשדות המיוחסים להם.
בעקבות פרשת התארים המזויפים, נשללו ההטבות מאלפי בוגרי שלוחות אוניברסיטאות לטביה וברלינגטון. במרס 2004 החליט בג"ץ שהמדינה חייבת להכיר בבוגרי האוניברסיטה, ולהעניק להם את הטבות השכר המגיעות להם.
