שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    קיבוץ ניצנים: עם ובלי קשר לפינוי
    לקיבוץ ניצנים, בין אשדוד לאשקלון, פרק של גבורה עקובה מדם במלחמת השחרור וטראומת פינוי משל עצמו. תוכנית אור קולית מחודשת מספרת את הסיפור וכן ניתן לבקר באתר המקורי של הקיבוץ, שמסביבו מתכננים עכשיו ליישב את מפוני גוש קטיף

    בחודשיים האחרונים אין יום שבו ניצנים לא מופיעה בחדשות. הפינוי הצפוי מגוש קטיף העלה לכותרות את חולות ניצנים בין אשדוד לאשקלון.

     

    ואם כבר מדברים על ניצנים, הרי שזו הזדמנות לספר את סיפורו של קיבוץ ניצנים, שחבריו ניהלו קרב עקוב מדם נגד הצבא המצרי במלחמת השחרור ובסופו נאלצו להיכנע, וגם להציע ביקור במקום, בעיקר משום שבימים אלה הושלמה הפקה מחודשת של תוכנית אור-קולית בנושא (עליה נספר בהמשך), שניתן לצפות בה בבית ההנצחה שבקיבוץ.

     

    ארמון ערבי בראש הגבעה

     

    קיבוץ ניצנים הוקם בשנת 1943 על ידי בני תנועת "העובד הציוני" מפולין, רומניה ודרום אמריקה. הם בחרו להקימו על קרקעות הכפר הערבי חממה (כיום סמוך ליישוב ניצן). על ראש הגבעה שכן "הארמון". בית מידות של אפנדי ערבי שהחליט למכור אותו ואת הקרקע שמסביבו, לאחר שבנו שעזב ללבנון והחליט שלא לחזור למקום (כיום שוכן במקום בית ספר שדה "שיקמים"). סביב הבית הקימו
    צילום: דוד הכהן
    המתיישבים אוהלי מגורים. הקרבה לים היתה אחד מהשיקולים לבחירה במקום. המתישבים חשבו אז על המעפילים שיוכלו להבריח, ולאו דווקא על נופש על החוף או על פסטיבלים למיניהם.

     

    באביב 1947 הגיעה לחוף אוניית המעפילים "שבתאי לוז'ינסקי". תושבי הסביבה התגייסו לסייע בהורדת המעפילים אל החוף, למרות היותם סמוכים למחנה בריטי. כשירדו המעפילים הם התערבבו מיד בין תושבי הקיבוץ וישראלים נוספים שהגיעו למקום, ולבריטים היה קשה לזהותם. צחוק הגורל, שחלק מהמגורשים לקפריסין היו דווקא תושבי הארץ, ואילו חלק מהמעפילים הוברחו ליישובי הסביבה.

     

    ניסיון עקוב מדם להידבר עם המצרים

     

    לאחר הכרזת המדינה, עקב החשש לפלישה מצרית, פונו מהקיבוץ בליל ה-16 במאי 1948, במסגרת "מבצע תינוק", הילדים וחלק מהנשים. הם הועברו לבאר טוביה ובניצנים נשארו המגינים, ביניהם האלחוטנית מירה בן ארי, וכן מחלקה של חטיבת גבעתי בראשה עמד אברהם שוורצשטיין. ב-29 במאי החליטו המצרים לכבוש את ניצנים.

     

    באותה עת היו בקיבוץ 141 לוחמים (67 חברי משק מתוכם 10 חברות, היתר אנשי גבעתי). הציוד היה דל, הצבא המצרי היה מצויד גם בטנקים. בליל 6 ביוני 1948 הונחתה
    על המשק הפגזת ריכוך, ועם שחר, בחסות הפגזה קשה, הסתערה פלוגה מצרית על גבעת המיכלים. ההסתערות נהדפה אך המצרים לא הרפו והמשיכו בהתקפה.

     

    אברהם שוורצשטיין החליט להידבר עם המצרים ויצא כשהוא מנפנף בידו בגופיה לבנה. לידו צעדה מירה בן ארי האלחוטאית. שוורצשטיין נורה בידי קצין מצרי ונהרג. מירה שלפה את אקדחה וירתה בראשו של הקצין. חבריו הרגו אותה מיד. כך, ב-7 ביוני 1948, נכבש הקיבוץ. בקרב נהרגו גם החובשת שולמית דורצ'ין והקשרית דבורה אפשטיין. מירה השאירה אחריה ילד בן כשנתיים. בטרם פונה הטמינה בכיסו מכתב פרידה.

     

    בסך הכל נהרגו ביום הקרב 33 מגינים, 3 הצליחו להימלט ושאר 105 החיילים והתושבים נשבו בידי המצרים. חלקם מתו מפצעיהם בשבי.

     

    הכרוז המכאיב של אבא קובנר

     

    הכניעה של ניצנים היתה כואבת. כדי למנוע כניעה של יישובי ספר נוספים שעמדו בהתקפות קשות, ביניהם קיבוץ נגבה, פרסם באותו היום אבא קובנר, הפוליטרוק ("קצין החינוך") של חטיבת גבעתי, "דף קרבי" ללוחמים בו הוא הוקיע את כניעתם של מגני ניצנים. הכרוז של קובנר הפך לטראומה איומה בקרב חברי ניצנים במשך עשרות בשנים. רק אחרי שנים, כשהתבררו פרטי הקרב, חזר לאנשי הקיבוץ חלק מכבודם האבוד (רם אורן כתב על כך לאחרונה בספרו "המטרה תל אביב").

      

    5 חודשים מאוחר יותר, ב-28 באוקטובר 1948, שוחררה ניצנים על ידי כוחות צה"ל. השבויים חזרו לישראל 9 חודשים לאחר תום המלחמה. כאשר חזרו החברים שנותרו בחיים לאזור הקרב הם מצאו את עצמות הנופלים והטמינו אותם בקבר אחים, כיום בבית העלמין הסמוך ל"נקודה הישנה". כמה שנים אח"כ הוקמה מעל קבר האחים אנדרטה יפה.

     

    קיבוץ ניצנים לא הוקם שוב באותה נקודה אלא 3 קילומטרים מזרחה, רחוק מן הזיכרונות המרים.

     

    סיפור הקיבוץ בארבע שפות

     

    בקיבוץ ה"חדש" הוקם בשנות השישים בית הנצחה לנופלים בקרב. את הבניין תכנן האדריכל נחום זולוטוב, שאחיו בצלאל נהרג בקרב. ליד בית ההנצחה שורת ברושים לזכר 33 הנופלים.

     

    במבנה הבטון פינת הנצחה יפה עם תמונות של הנופלים (וכן תמונות של 3 מבני המשק שנפלו במהלך שירותם הצבאי) ואודיטוריום בו מוקרנת תוכנית אור-קולית שמספרת את תולדות הקיבוץ והקרב המר עליו. התוכנית, שחודשה בימים אלה, מלווה בקריינות משובחת של ירון לונדון ומשודרת ב-4 שפות: עברית, אנגלית, רוסית וספרדית.

     

    ביקור במקום וצפייה בתוכנית בתאום מראש, לקבוצות של לפחות 10 אנשים. הכניסה בתשלום צנוע. טלפונים לתיאום: נאוה זלינגר: 052-3382799, 08-6721406; רות פלד: 052-3382651, 08-6721818 

     

    ביקור בניצנים הישנה

     

    באתר ניצנים הישנה, נמצא ה"ארמון", הנמצא בתהליך של שיקום ושיפוץ. במתחם קיימות עמדות משוחזרות מימי תש"ח ואנדרטאות ללוחמים, ובנוסף אנדרטת הברונזה "יד לאשה הלוחמת".

     

    בית ספר שקמים בניצנים מקיים הדרכות באתרי ניצנים הישנה, כולל בבית העלמין. לתיאום הדרכות יש לפנות לביה"ס, 6722065- 08. כל הפעילויות בתשלום. 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: דוד הכהן
    אזור ניצנים, לפני הבנייה הגדולה
    צילום: דוד הכהן
    צילום: דוד הכהן
    לזכרה של מירה בן ארי
    צילום: דוד הכהן
    צילום: דוד הכהן
    תמונות הנופלים בקרב
    צילום: דוד הכהן
    צילום: דוד הכהן
    עמדה בניצנים הישנה
    צילום: דוד הכהן
    מומלצים