התוכנית: מג"בניקים במיל' יטפלו באלימות

שוטרים לשעבר, בהם לוחמי מג"ב, יגויסו למילואים במשטרה לצורך המאבק באלימות. זו ההצעה שהעלה אתמול (א') שר הביטחון, שאול מופז, בישיבת הממשלה. הישיבה הצטיינה בשלל הצעות שהעלו השרים. שר הפנים, אופיר פז-פינס, שלף מהבוידעם את ההצעה להקים משטרה עירונית. פרקליט המדינה, ערן שנדר, הציג את תוכניתו ל"חיסול" 7,400 תיקי אלימות.

מופז אמר כי יש להרחיב את מסלול שירות המילואים המיוחד (שח"ם), כך ששוטרים ושוטרי מג"ב לשעבר ישרתו במשטרה ויסייעו במניעת אלימות. מופז הסביר שעל-פי התוכנית, משטרת ישראל תקים לעצמה פלוגות מילואים, שאליהן יזומנו שוטרים לשעבר בעת הצורך. הרעיון עלה לראשונה אחרי מהומות אוקטובר, אז נתקלה המשטרה במחסור בכוחות. ראש הממשלה, אריאל שרון, אמר שראוי לבחון את הרעיון.

"זה יהיה כוח שניתן יהיה לזמן בשיטה של קריאה נקודתית", אמר בשעתו מופז. מקורביו של מופז הסבירו: "זה רק רעיון, ולא תוכנית מגובשת. הרעיון ישקל במשרד לבטחון פנים בוועדה בראשות השר לביטחון פנים, גדעון עזרא".

שר האוצר, בנימין נתניהו, תמך ברעיון: "אם אפשר לגייס אנשי מילואים למשטרה, ניתן יהיה לעמוד בעלויות". השר לביטחון פנים, גדעון עזרא, העיר ש"שוטר זה דבר מקצועי".

פרקליט המדינה, ערן שנדר, הציג בישיבת הממשלה את תוכנית "תל"ם", שנועדה לטפל בתיקים הממתינים לבירור דין. שנדר סיפר בישיבה שעם כניסתו לתפקיד ערך סקר שממנו עלה שנכון לנובמבר 2004 עמדו על מדפי הפרקליטות לא פחות מ-7,400 תיקים של פשיעה חמורה שלא נפתחו מהרגע שהגיעו מהמשטרה. חלק מהתיקים נשאו עליהם את התאריך 1998.

צוות מיוחד בפרקליטות בדק כמה שעות עבודה דרושות לטיפול בתיקים השונים, ועל-פי החישוב, נדרשים 100 פרקליטים שיעבדו במשך שנה, או לחילופין 50 פרקליטים שיעבדו במשך שנתיים כדי לסיים את הטיפול בתיקים הממתינים על המדפים. פרקליט המדינה הסביר לשרים כי היעד שהציב לעצמו עם כניסתו לתפקיד היה קיצור משך זמן הטיפול מרגע הגשת התלונה ועד להחלטה אם להגיש כתב אישום או לא.

פרקליט המדינה הוסיף שכיום לוקח בממוצע 4-5 שנים מרגע הגשת התלונה ועד להחלטה על הגשת כתב אישום. כך אובד כל אלמנט ההרתעה והאכיפה. שנדר הבהיר לממשלה כי ישנה דחיפות רבה לטפל באותם תיקים הממתינים על המדף. המטרה הסופית היא לטפל בכל תיק שמגיע לפרקליטות בתוך שנה.

היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, הזכיר לשרים שכבר לפני ארבע שנים הוגשה תוכנית מיוחדת שהגו צוותים של משרדי הממשלה השונים למלחמה באלימות. בוועדה ההיא ישבו 55 אנשי מקצוע ומומחים והממשלה אף אימצה את התוכנית – ואולם, מאז לא נעשה דבר בעניין. מזוז אמר כי ללא משאבים מתאימים לא יימצא פיתרון לבעיה וכי יש לשנות את סדרי העדיפויות.

פינס: "להקים משטרה עירונית"

"כשלמשטרה יש מיליון משימות לעשות לא תמיד האלימות ברחוב זוכה למענה. ברגע שהמשטרה תוכל למלא חלק ממשימותיה באמצעות שיטור קהילתי והמשטרה העירונית זה יעזור לה ברמת השטח", כך אמר ל-ynet אתמול שר הפנים אופיר פז-פינס, שהציע להקים משטרה עירונית לטיפול בבעיות האלימות בחברה.

לדברי השר, מדובר בכוח אדם אזרחי, התנדבותי ברובו, אשר יקבל סמכויות שיטור מסוימות ויהיה כפוף מנהלתית לרשויות המקומיות בדומה למודלים אחדים הקיימים בחוץ לארץ. "אין כוונה שהמשטרות העירוניות יתנתקו מהמשטרה הארצית. הם יעבדו בכפוף לה אך בתפקידים מוגבלים של אכיפת חוק וסדר ולא בפלילים ובחקירות שונות. זה יהיה פיקוח משודרג של הסדר הציבורי", אמר השר.

לדעתו, הפעלת המשטרה העירונית באמצעות הרשויות המקומיות היא דבר מתבקש וטבעי. "לרשויות המקומיות קירבה רבה לקהילה ולציבור וקירבה זו יכולה להיות אפקטיבית. הציבור דורש חוק וסדר גם מראש העיר שלו. בעולם זה מקובל ומאוד מצליח ולפי דעתי בשל המטלות והעומס הרב של המשטרה בתחומים שונים המשטרה יכולה לעשות שימוש רב בשלטון המקומי", אמר השר.

פינס הוסיף עוד כי עוד מוקדם להעריך את עלויות הפרויקט, אך יש לזכור שרוב השוטרים יעבדו בהתנדבות. "העלויות אינן יכולות ליפול על השלטון המקומי, שמצבו גם כך רעוע. השלטון המרכזי יצטרך להעביר תקציבים לשלטון המקומי, אבל ככלל, יהיה המערך רווי מתנדבים כי לקהילה יש עניין לסייע שהחיים ביישוב יהיו נקיים מאלימות ומאנרכיה. לפי הערכתי, הרבה תושבים יטו כתף כדי שהעסק יפעל ויהיה מבוסס על כוח מקצועי מצומצם וכוח התנדבותי גדול", אמר השר והמשיך, "הדבר ייעשה באופן הדרגתי. רשויות אחדות יתחילו עם הפרויקט בכוח מצומצם ויבחנו את אופן הפעולה. אם זה יצליח זה יתפשט לכל הארץ", אמר.

השר התייחס גם לעניין הסמכויות שיוקנו למשטרה העירונית: "יינתנו סמכויות גם לביצוע מעקבים ומעצרים של תושבים. בדו"ח האלימות במועדונים של ניצב אריה עמית ישנה המלצה להעניק למאבטחים במועדונים סמכויות לביצוע מעקבים. סמכויות כאלה בדיוק יש צורך להעניק גם לשוטרים הקהילתיים. הם יוכלו אולי לשמש גם כמאבטחים בבתי חולים ובמרפאות", אמר השר.

לצורך ביצוע התוכנית הקים פינס לאחרונה צוות מיוחד במשרדו, הבודק את התשתית הנדרשת ועורך מחקר אקדמי השוואתי באמצעות דוגמאות מן העולם. אחרי שיגבש הצוות את המודל יועבר העניין להכרעת ועדה בין משרדית, אשר תפעל לביצוע אופרטיבי של העניין.

הוועדה תצטרך לבצע גם מספר שינויים מהותיים כדי להפוך את העניין לבר ביצוע. "זה מחייב שינוי חוק המשטרה כך שיאפשר האצלת סמכויות גם לגורמי פיקוח עירוניים וכן השקעת משאבים של השלטון המרכזי והמקומי. אבל זה יאפשר הגברת הנגישות של המשטרה לקהילה ולהגברת החוק והסדר", סיכם פינס.

הממשלה כוננה ועדה שתגיש המלצות

את כל ההצעות הללו תבדוק ועדה בראשות השר גדעון עזרא, שתגיש בתוך 21 יום את המלצותיה בעניין ההתמודדות עם בעיית האלימות. הוועדה תמסור את חוות דעתה לממשלה בעניין המלצות שהוגשו בנושא על ידי משרדי הממשלה השונים. בנוסף, החליט ראש הממשלה להעביר את הטיפול באלכוהול לידי הרשות למלחמה בסמים.  

כבר בפתיחת הישיבה הבהיר ראש הממשלה כי "צריך שייעשו מאמצים מאוד גדולים לטיפול בנושא האלימות. אינני מתכוון שיהיו כאן רק הצהרות, היום תתקבלנה החלטות לגבי הצעדים שצריך לנקוט בנושא. הזמנתי אף לשם כך את המפכ"ל".

בישיבת הממשלה הוצגה מצגת עם נתונים של משרד החינוך. מהמצגת התברר שהמשרד לא צימצם את מספר הילדים בכיתה, כפי שהמליץ דו"ח ועדת וילנאי לצמצום האלימות וכפי שהמליצה בתחילה גם ועדת דוברת. הסיבה היא "העלות הגבוהה". בימים אלה עמלים במשרד החינוך על גיבוש הצעת חוק למניעת רישיון נהיגה לשנתיים מכל תלמיד שהיה מעורב באירוע אלים. 

השר מתן וילנאי, שהגיש את דו"ח וילנאי למאבק לאלימות לפני 6 שנים, אמר: "גל האלימות ממש לא מקרי. זו אזלת יד מתמשכת של כל מי שצריך לעסוק בעניין, כולל המשטרה ובתי המשפט".