שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    כל מה שצריך לדעת כדי להגיש תביעת רשלנות רפואית
    אם נגרם לכם נזק בריאותי ואתם בטוחים שהאשמה היא ברופא שהתרשל - אפשר לשקול הגשת תביעה כנגד רשלנות רפואית. האם כדאי לתבוע את הרופא או את בית החולים, באילו מקרים יש סיכויים טובים לזכות וכמה זה עלול לעלות לכם. מדריך לשעת צרה

    בשנים האחרונות חלה עלייה במספר התביעות המוגשות בגלל רשלנות רפואית. יתכן שהעלייה במודעות הצרכנית היא זאת ששינתה את ההתייחסות של המטופלים, שלא מוכנים לקבל כישלון טיפולי כגזירה משמים. ועדיין, מבחינה כלכלית הגשה של תביעה כנגד רשלנות רפואית היא הרפתקה לא פשוטה שיש לשקול בזהירות האם כדאי להיכנס אליה. פנינו לעוה"ד חיים זליכוב וגדעון פנר, המתמחים ברשלנות רפואית, על מנת להבין מהי בכלל רשלנות רפואית ומתי שווה להגיש כנגדה תביעה. שרק נהיה בריאים.

     

    מהי רשלנות רפואית?

     

    רשלנות רפואית מוגדרת כנזק שנגרם למטופל כתוצאה מטיפול שחרג ממקובל ומהסביר באותן נסיבות. מדובר בטיפול מכל מין וסוג שהוא במסגרת של

    קופת-חולים, בית-חולים או מרפאה. לדוגמה, אם אישה מתלוננת בפני רופא המשפחה שלה על קיומו של גוש בשד, הוא חייב לבצע בירור הכולל בדיקה על-ידי כירורג, הפנייה לבדיקת ממוגרפיה של השד, ובמידת הצורך נטילת דגימות מהגוש לצורך ביצוע בדיקה. במקרה זה, לא סביר שרופא משפחה לא יפנה את המטופלת לבדיקות הנדרשות. אם בסופו של דבר מתברר כי האישה סבלה מסרטן השד שאבחון מוקדם ובמועד היה עשוי להוביל להחלמתה, או לכל הפחות לשפר את סיכויי ההחלמה - הרי שיש למטופלת עילת תביעה נגד הרופא בגין רשלנות.

     

    אספקט נוסף המקבל דגש משמעותי בפסיקה בשנים האחרונות הוא נושא קבלת הסכמה מדעת לטיפול רפואי וזכותו של המטפל לאוטונומיה על גופו. נקבע כי רופא המבצע פעולה פולשנית במטופל, מבלי שהסביר לו טרם תחילת הטיפול מהם כל הסיכונים הכרוכים באותו טיפול, מתרשל בתפקידו.

     

    מתי יודעים שהייתה רשלנות בטיפול ולא סיבוך בלתי נמנע?

     

    התשובה לשאלה זו צריכה להינתן על-ידי מומחה רפואי בתחום בו אירעה הבעיה. המומחה שיבחן את נסיבות המקרה יבדוק באופן קפדני את המסמכים הרפואיים ואת דו"ח הניתוח ויחווה דעתו בשאלה האם אכן מדובר בסיבוך בלתי נמנע שאירע למרות שהמנתחים פעלו באופן סביר, או שאולי פטירת החולה קשורה בהתנהלות שאינה עולה בקנה אחד עם רפואה סבירה.

     

    מתי אני צריך לתבוע?

     

    על מנת להגיש תביעה ברשלנות רפואית מומלץ להתייעץ עם עורך דין שיש לו ניסיון ומיומנות בטיפול בתביעות מסוג זה. על המתלונן לתאר את כל ההשתלשלות העובדתית ולמסור לעורך הדין את כל המידע אודות הטיפול הרפואי. על פי הסיפור והחומר הרפואי שנאסף, יעריך עורך הדין האם יש בכלל עילה לתביעה, וזאת כמובן לאחר שיתייעץ עם המומחה הרפואי בתחום המתאים לנסיבות.

     

    את מי אני צריך לתבוע?

     

    הטיפול הרפואי בארץ הוא בדרך כלל מוסדי, כלומר טיפול הניתן במוסדות כמו בתי-חולים או קופות-חולים. במקרים רבים עדיף שהתביעה תוגש נגד המוסד הרפואי, ולאו דווקא נגד הרופא שטיפל מכיוון שהמוסד הרפואי נושא באחריות למעשיו או מחדליו של הרופא. הגשת תביעה נגד המוסד הרפואי כמו בית חולים או קופת-חולים, מתאימה יותר במובן זה שהיא מכסה את כל האירועים שאירעו במוסד, כמו פעולות של אחיות, מכון רנטגן, בדיקות מעבדה וכד'. לעומת זאת, תביעה אישית נגד רופא עשויה להוכיח רק את מעשיו של הרופא וממילא לכסות רק חלק מהפעולות שהביאו לנזק.

     

    אילו תביעות מקובלות בדרך כלל?

     

    כל תביעה ברשלנות רפואית היא תביעה לגופה ואין תביעה אחת זהה לרעותה, אך עם זאת ניתן לומר כי אחוז ניכר מתביעות הרשלנות הרפואית מוגשות בגין רשלנות הקשורה בהריון ובלידה. לפניכם רשימה קצרה של

    תביעות נפוצות: תביעה של קטין בגין נזק שנגרם לו בלידה, תביעה של קטין בגין אי אבחון מומים מולדים במהלך ההריון (בדרך כלל במסגרת המעקב האולטראסונוגרפי שעוברת אימו במהלך ההריון), תביעה של הורי קטין שנפטר במהלך הלידה או אחריה, (תביעה של קטין והוריו שנגרם לו נזק במהלך טיפול רפואי רשלני),תביעה של אדם שנגרם לו נזק במהלך טיפול רפואי רשלני, תביעה של אדם בגין נזק שהוחמר עקב טיפול רפואי רשלני, תביעה של אדם שנחשף לרשלנות בטיפול שקיבל לאחר שנפגע בתאונה כלשהי.

     

    מבחינה כלכלית, האם זה כדאי?

     

    במידה שהנזק שנגרם כתוצאה מהטיפול הרשלני הוא משמעותי, יתכן שמדובר בתביעה כדאית. יש לזכור שלא ניתן להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית מבלי שלכתב התביעה תצורף חוות דעת של רופא מומחה, ובמקרים מורכבים דרושות לעיתים קרובות מספר חוות דעת של מומחים בתחומי התמחות שונים. קבלת חוות דעת כאלה כרוכה בהוצאה ניכרת שיש לבחון האם היא תשתלם בסופו של דבר מבחינה כלכלית.

     

    כמה זמן עשויה להימשך תביעה?

     

    התשובה תלויה במספר גורמים, בראש ובראשונה ההיקף הכספי המשוער של התביעה. תביעות לפיצוי עד לסכום של 2.5 מיליון שקל מוגשות לבית משפט השלום העמוסים בדרך כלל, מה שמוביל לכך שהתביעות מתבררות לאורך תקופה ממושכת של מספר שנים. עם זאת, יש לזכור כי אחוז ניכר מהתביעות מסתיים בפשרה, ושופטים רבים נוטלים תפקיד משמעותי בניסיון להביא את הצדדים לפשרות.

     

    מה הנזק במקרה של הפסד בתביעה?

     

    הנזק העשוי להיגרם כתוצאה מהפסד התביעה הוא כמובן אובדן ההשקעה הכספית הראשונית הכולל: איסוף התיעוד הרפואי, קבלת חוות דעת של מומחים רפואיים, תשלום אגרת בית המשפט ושכר טרחת העדים. במקרים מסוימים עלול בית-המשפט להטיל על התובע שתביעתו נדחתה חבות לשלם לנתבעים גם את הוצאות המשפט.

     

    מה עלותו של עורך הדין המייצג אותי בתביעה?

     

    בתביעה נגד רשלנות רפואית, כמו בדרך כלל בתביעות נזיקין, עורך הדין המייצג את התובע גובה את שכר טרחתו באחוזים מהסכום שנפסק לזכות התובע, כאשר גובה האחוזים נקבע מראש בין התובע לעורך הדין שלו. מכאן, וגם זאת בדרך כלל, שאם התובע אינו זוכה בתביעתו, גם עורך הדין לא מקבל שכר.

     

    האם יש התיישנות על תביעת רשלנות רפואית?

     

    התיישנות בתביעת נזיקין חלה 7 שנים לאחר המועד שמתגבשת עילת תביעה. המשמעות היא כי במקרים מסוימים תתיישן התביעה 7 שנים לאחר שקרה הנזק, ובמקרים שבהם הנזק מתגלה במועד מאוחר יותר מהמועד שבו נגרם, התביעה תתיישן בתוך 7 שנים מיום גילוי הנזק, וזאת בתנאי שטרם חלפו 10 שנים מיום אירוע הנזק.

     

    לדוגמה, כאשר נזק הנגרם במהלך טיפול ניתוחי מתגלה בדרך כלל מיד לאחר הניתוח - התביעה תתיישן לאחר 7 שנים ממועד הניתוח. במקרים אחרים בהם נזק הקשור, לדוגמה, באיחור באבחון סרטן שהתגלתה שנים רבות לאחר המועד שבו ביקר החולה אצל הרופא - אז מרוץ ההתיישנות מתחיל ביום שבו התברר לחולה כי טיפול רפואי רשלני הוביל לכך שמחלתו לא אובחנה במועד. בנוסף, יש לזכור כי במקרה של קטינים מתחילה תקופת ההתיישנות להימנות מיום שבו מלאו לקטין 18 שנים.

     

    איזה מסמכים צריך להכין לתביעה?

     

    המסמכים החשובים ביותר הם המסמכים הרפואיים, המתעדים את הטיפול הרפואי שנחשד להיות רשלני. חומר רפואי נוסף, המתעד את מצבו הרפואי של הנפגע לפני קבלת הטיפול או אחריו עשוי להיות בעל חשיבות במקרים מסוימים. מעבר לכך, חשיבות מכרעת עשויה להיות לחוות הדעת הרפואיות שיש לצרף

    לכתב התביעה.

     

    האם ניתן לדרוש את התיק הרפואי מהגוף אותו תובעים?

     

    על פי חוק זכויות החולה (תשנ"ו-1996) חייב המוסד הרפואי או הרופא לתעד בכתב את הטיפול שהעניקו לחולה, ולמסור לו העתק הרשומה על פי דרישתו. אם הפנייה לקבלת התיעוד הרפואי נעשית על-ידי עורך דין יש צורך בחתימה על כתב ויתור על סודיות רפואית. כדאי לציין שקבלת העתקי התיקים הרפואיים עשויה להיות כרוכה בתשלום. על פי הנחיות משרד הבריאות עלות צילום התיק הרפואי לא תעלה על סך של 160 שקל, אך אם מדובר בתיק שהיקפו גדול במיוחד רשאי המוסד לדרוש סכום גבוה יותר.

     

    למה צריך חוות דעת רפואיות?

     

    תקנות סדר הדין האזרחי (תשמ"ד-1984) קובעות כי על התובע לצרף לכתב התביעה חוות דעת של מומחה רפואי להוכחת כל עניין שברפואה. משמעות הדבר היא שהתובע חייב לצרף לכתב התביעה חוות דעת לתמיכה בכל אחת מהטענות הנטענות בכתב התביעה בכל עניין שברפואה, החל מהטענות בעניין הרשלנות הרפואית הנטענת וכלה בטענות בעניין מהות הנזק הרפואי שנגרם לתובע ושיעורו.

     

    לדוגמא: תביעה המוגשת בגין נזק שנגרם לילוד במהלך הלידה עשויה לכלול הגשת מספר חוות דעת בתחומים שונים. חוות דעת של מומחה במיילדות וגניקולוגיה, המתאר את מהלך הלידה וקובע במה התרשלו המיילדים; חוות דעת נוספת של מומחה בנוירולוגיית ילדים, לקביעת הקשר הסיבתי שבין מצבו של הילוד ואירועי הלידה; וחוות דעת שלישית של מומחה בשיקום, הקובע מהם צרכיו הרפואיים והשיקומיים של הילוד.

     

    מה המשקל של חוות דעת רפואיות בתביעה?

     

    משקלן של חוות הדעת הרפואיות משני הצדדים מכריע, ובשל כך כדאי תמיד לחתור לקבלת חוות דעת יסודיות ומעמיקות ולהשתדל שאלה תיכתבנה על ידי מומחים מובילים בתחומם.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: סי די בנק
    רשלנות רפואית. מספר התביעות הולך וגדל
    צילום: סי די בנק
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים